תמונה קבוצתית אסכולה | צילום: סיון צדוק
תמונה קבוצתית אסכולה | צילום: סיון צדוק

בוגרי ובוגרת מדעני העתיד הם חוד החנית המדעי והטכנולוגי של ישראל

הכירו שלושה מהם: שרית מוזס, אור שגיא ואדם שם-אור - צעירים בעלי הישגים מרשימים ויוצאי דופן
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

BrandVoice

ברשת הבוגרים של מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס ומשרד רה”מ למעלה מ-1,100 בוגרות ובוגרים של תכניות המרכז מהמוסדות האקדמיים ברחבי הארץ, צעירים מחוננים ומצטיינים בגילאי 18-27, שהרשת עבורם היא מסגרת מקצועית וחברתית ייחודית.    

רשת אסכולה פועלת לקידום ולפיתוח הבוגרים כדור העתיד שיעמוד בחזית המדעית והטכנולוגית של מדינת ישראל ויתמודד עם אתגרים מעולמות שונים – האקדמיה, המדע, הטכנולוגי, הביטחון, הכלכלה והחברה.

פעילות הבוגרים מתקיימת באופן ייחודי ומגוון לאורך כל שנות חייהם – מרגע סיום לימודיהם, במהלך שירותם הצבאי, לאורך לימודיהם האקדמיים ובמהלך הקריירה המקצועית. הרשת גם פועלת לשילוב הבוגרים במסלולים המותאמים ליכולתם ולצורכיהם לאורך הקריירה על מנת לממש את הפוטנציאל האישי לפתח את תחושת השייכות והלכידות של הבוגרים כקבוצת איכות מובילה ופורצת דרך.

רבים מהבוגרים מתחילים את מסלול הקריירה המקצועית כבר בתקופת הצבא שכן מרביתם משתלבים בתכניות מצוינות כדוגמת תלפיות, פסגות וחבצלות, במסלולי עתודה ותכניות מובחרות במודיעין.

תמונה קבוצתית אסכולה - צילום: סיון צדוק
חברי אסכולה. ליווי לאורך כל התחנות – מהתיכון, דרך הצבא ועד האוניברסיטה | צילום: סיון צדוק

בשנים האחרונות נבחרו רבים מהבוגרים לרשימות יוקרתיות שונות. אלה שלושה משהם:

שרית מוזס | בת 20 | חוקרת ביולוגיה | סיימה את תוכנית “אלפא” באוניברסיטה העברית בירושלים וכיום חברת אסכולה – רשת הבוגרים של מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, שמופעלת בשותפות עם משרד רה”מ.

שרה מוזס. צילום: ניר סלקמן
שרית מוזס | צילום: ניר סלקמן

כשמדברים עם שרית מוזס קשה להאמין שהיא רק בת 20. על תחום ההתמחות שלה, בקטריופאג’ים – נגיפים המסוגלים לתקוף חיידקים – היא מדברת בלהט ובהבנה ששמורים רק לחוקרים ותיקים בתחום. היא גם יודעת לחוות דעה מנומקת היטב על ניהול מגפת הקורונה בישראל ואין לה ספק כיצד תיראה הקריירה שלה בעתיד, שלב אחר שלב.

מכיתה ג’ היא לוקחת חלק בתוכניות לילדים מחוננים, ובכיתה י’ כבר הצטרפה לתוכנית “אלפא” של מרכז מדעני העתיד, במסגרתה ביצעה מחקר במעבדתו של פרופ’ רונן חזן מהאוניברסיטה העברית, שגילה שני בקטריופאג’ים שלא ידעו עליהם עד היום, שתוקפים חיידקי אנתרקס. במאמר המדעי שפורסם היא מופיעה שנייה ברשימת הכותבים, והיא רק בת 16. את כל זה עשתה מוזס ללא תואר אקדמי “אני חושבת שזה מגיע ממקום שאני רוצה לדעת יותר על העולם”.

תמונה קבוצתית אסכולה - צילום: סיון צדוק
אסכולה. קבוצת צעירים שיעמדו בחזית המדעית והטכנולוגית של ישראל | צילום: סיון צדוק

לאחר שסיימה את לימודי התיכון, פנתה אליה חברה שלה: “ראיתי באינטרנט הצעה לשירות לאומי במכון הביולוגי, משהו שקשור לחנונים וביולוגיה. אני חושבת שזה מתאים לך”. מוזס התקבלה למכון והייתה המחזור החלוץ של בנות שירות לאומי, שעוסקות בליבת העשייה ולא בתפקידי מנהלה.

במכון היא עבדה “כשווה בין שווים” במעבדה שעסקה ב-איך לא, בקטריופאג’ים. היא הייתה שותפה בכתיבת מאמר שעוסק ביכולתם לטפל בחולים, ואיך הם מתפקדים בסביבה דמית. כמו כן, מחקרים להם הייתה שותפה סייעו בשכלול שיטות מעבדה שיודעות לגלות חיידקי דבר וחיידקים שעמידים בפני אנטיביוטיקה.
עם פרוץ מגפת הקורונה סייעה מוזס במאמץ הלאומי בפענוח בדיקות ה-PCR, כחלק ממעבדת הקורונה של המכון. היום היא מבצעת תפקיד דומה במעבדה של בית החולים שערי צדק, כשהיא ממתינה לתחילת הלימודים האקדמיים בביולוגיה בתכנית מצוינים של האוניברסיטה העברית.

אור שגיא | בן 25 | חוקר ביואינפורמטיקה | סיים את תוכנית “אודיסיאה” באוניברסיטת תל אביב וכיום חבר אסכולה- רשת הבוגרים של מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, שמופעלת בשותפות עם משרד רה”מ.

אור שגיא לכתבה - צילום: ניר סלקמן
אור שגיא לכתבה | צילום: ניר סלקמן

מה קורה כשמשלבים היסטוריה, ארכיאולוגיה, ביולוגיה ומדעי המחשב? את התשובה לזה מצא אור שגיא, בקבוצת המחקר שבה פעל באוניברסיטת תל אביב ושערכה ניתוח גנטי של המגילות הגנוזות. תוצאות המחקר פורץ הדרך התפרסמו בכתבי עת מובילים בעולם. “זה מאוד מגניב לשלב במחקר אחד עבר, הווה ועתיד. להשתמש בטכנולוגיות חדשות לפתור בעיות עתיקות, סוגיות היסטוריות” הוא אומר.

שגיא, שסיים בשנה שעברה את התכנית הבינתחומית למצטיינים ע”ש לאוטמן שבמסגרתה עשה תואר שני בביואינפורמטיקה (שימוש במדעי המחשב לטובת ביולוגיה) ותואר שני במנהל עסקים, זאת לאחר תארים ראשונים בפיזיקה ומדעי המחשב.

במסגרת לימודיו פגש את המנחה שלו, פרופ’ עודד רכבי. “הייתי בהרצאה שלו וחשבתי שאשמח לעבוד איתו. אחרי ההרצאה התלבטתי אם לדבר איתו או לרוץ לרכבת והחלטתי לגשת אליו. סיפרתי לו שהעבודה שלו מזכירה פרויקט שעשיתי קודם לכן. בסוף גם הספקתי לרכבת”, הוא מחייך. “כמה ימים אחר כך פגשתי אותו באוניברסיטה במקרה והוא הזמין אותי לעשות איתו פרויקט. אחר כך המשכתי איתו לפרויקט על המגילות הגנוזות”.

את הדרך שלו בעולמות המדע והאקדמיה החל שגיא כבר בכיתה ט’, במסגרת מרכז מדעני העתיד באוניברסיטת תל אביב לנוער, שם הגיע לפריצת הדרך הראשונה שלו כשחיבר לראשונה זן ייחודי של חיידקים מגנטיים עם זיכרון דיגיטלי. על הרעיון שלו הרצה ב-TedX וזכה בפרסים בתחרויות בינלאומיות מובילות כ-Intel ISEF ו-Google Science Fair. הוא גם הגיע עד להרארוורד, שם השתתף במחקר לניבוי נטייה גנטית לאלכוהליזם.

“אני אוהב את התחום שבו אני עוסק: להשתמש במחשבים ליישומים פרקטיים”, הוא אומר. “בתחום שלי אני מרגיש שאפשר לקדם את העולם, לעשות בו שינוי חיובי”, הוא אומר.

מלבד הפעילות האקדמית, שגיא הוא מהמובילים של עמותת נכוד”ה (נותנים כיוון לדור העתיד) שפועלת לסיוע לתלמידים עם צרכים ייחודיים. “בסוף אני רוצה להסתכל אחורה ולהיות גאה בעשייה שלי, להרגיש שבכל רגע נתון אני תורם לעולם”.

אדם שם-אור | בן 20 |  מנהל פיתוח בחברת | Pagaya סיים את תוכנית “אודיסיאה” באוניברסיטת תל אביב וכיום חבר אסכולה- רשת הבוגרים של מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, שמופעלת בשותפות עם משרד רה”מ.

אדם שם אור - צילום: ניר סלקמן
אדם שם אור | צילום: ניר סלקמן

כשאדם שם-אור הגיע ל-Pagaya, לפני שלוש שנים, הוא היה בן 17 והסטארט-אפ המבטיח שמפתח טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית לניהול השקעות, סיים בדיוק סבב גיוס של 75 מיליוני דולרים. זה היה סבב הגיוס הגדול והמשמעותי ביותר של החברה עד אז והרבה היה מונח על הכף.

“התחלתי בתור אחראי לתשתיות המחקר בחברה”, הוא מספר, “שם הקמתי את התשתיות לחוקרים, הייתי אחראי על בחינה ושיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיות, בעבודה שכללה את שיפור הפרודוקטיביות של המחקר תוך קיצור זמנים, פישוט של מערכות למידת המכונה, מעבר לענן, הטמעת טכנולוגיות חדשות והעברת התוצרים לפרודקשיין”. במילים אחרות, הרבה הוטל על כתפיו הצעירות של שם-אור שכבר בגיל 19 כאשר ניהל צוות של עשרות עובדים.

בתוך שנה שם-אור כבר עמד בראש הפיתוח של Pagaya והיה אחראי על כל מאמצי הפיתוח בחברה, כולל תשתיות המחקר והסביבה המבצעית. “הקמתי את מחלקת הפיתוח, שגדלה מצוות אחד של שלושה עובדים לשלושה צוותי פיתוח של למעלה מ-20 עובדים, מה שאפשר את הגדלת החברה באמצעות הטכנולוגיה”, הוא מעיד. בתפקיד היה אחראי על גיוס והקמת מחלקת הפיתוח, כתיבה, תכנון ויצירה מחדש של המערכות ובניית תשתיות הדאטה והכלים הפנימיים של החברה. בחברה שחלק קריטי מפעילותה מבוסס על איסוף, בנייה וניתוח של דאטה ומאגרי מידע אדירים – שם-אור מתפקד כבורג מאוד חיוני במכונה המשומנת.

היום, אחרי שלוש שנים הוא אחד השמות הבולטים והמבטיחים הרוחשים בסצנת ההייטק הישראלית. מי שהיה צריך הוכחה נוספת קיבל אותה לאחרונה, אחרי שהודיעה החברה על גיוס נוסף – הפעם של קצת יותר מ-100 מיליון דולר, בסבב שהובילה קרן העושר של ממשלת סינגפור. הגיוס האחרון השלים את סך הגיוסים של החברה הצעירה לכ-150 מיליון דולר, כך ש-Pagaya היא אחת המועמדות הבטוחות להפוך לחד-קרן בעתיד הקרוב ונראה שלשם-אור יש חלק בלתי מבוטל בכך.

מזמינים אתכם להכיר אותנו ולבקר באתר אסכולה

BrandVoice הוא מותג התוכן השיווקי של פורבס ישראל

שיתוף
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הרשמה לניוזלטר

כתבות נוספות