מימין: קודש, חיימוביץ ודנילוביץ. "יוצרים אקו־סיסטם של חדשנות" | צילום: דני מכליס
מימין: קודש, חיימוביץ ודנילוביץ. "יוצרים אקו־סיסטם של חדשנות" | צילום: דני מכליס

לראשונה בישראל: רובע חדשנות נבנה בבאר שבע

אוניברסיטת בן גוריון, המרכז הרפואי סורוקה, עיריית באר שבע ובעתיד גם קריית התקשוב של צה"ל צפויים לייצר יחד אקו־סיסטם של חדשנות בבירת הנגב. ראש העיר: "מכאן יצאו הרעיונות שיעצבו את העתיד של העולם כולו"
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

BrandVoice

באר שבע היא סוג של נווה מדבר. זו לפחות התחושה כשנכנסים לעיר ממחלף חטיבת הנגב. הנוף המדברי מתחלף ברגע לנוף עירוני וירוק. נסיעה על שדרות בן גוריון בעיר חושפת את הפוטנציאל העצום של בירת הנגב – במבט פנורמי ניתן לראות את בנייני פארק ההייטק

גב־ים נגב ואת עיריית באר שבע. בהמשך ניתן לראות את אוניברסיטת בן גוריון, ואת המרכז הרפואי סורוקה.

באזור הזה קורם עור וגידים רובע החדשנות של באר שבע שייפרס על פני שטח של 2,620 דונם. זהו מודל אורבני, חדשני ומתפתח לפיו באזור גיאוגרפי אחד בעיר יושבים יחד חברות ומוסדות מובילים ויוצרים אקו־סיסטם של חדשנות. החיבורים בין המוסדות ובין הקהילה מתניעים צמיחה ופיתוח כלכלי.

בשנת 2018 החלה להתגבש התוכנית להקמת הרובע, ביוזמת המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הפנים. עיריית באר שבע זכתה בקול הקורא, ותהפוך להיות העיר הראשונה בישראל בה מקודמת תוכנית אסטרטגית לפיתוח רובע חדשנות.

בעתיד תצטרף לצד האוניברסיטה (בה לומדים כ־20 אלף סטודנטים), פארק ההייטק (בו עובדים כ־2,500 מפתחים) והמרכז הרפואי (שם מועסקים כ־4,500 עובדים) – גם קריית התקשוב של צה”ל שתקום ברובע, ובה ישרתו כ־5,000 חיילים ואנשי קבע. לרכבת ישראל יש תחנה הממוקמת במרכז הרובע, וחלקים משכונות ג’, ד’ ורמות – נכנסים בשטח רובע החדשנות.

“שיתוף הפעולה בין המוסדות והסמיכות הגיאוגרפית ביניהם ייצרו פריצות דרך טכנולוגיות, תגליות מדעיות ותשתית כלכלית עולמית. מכאן יבריקו המוחות הקודחים, יצאו הרעיונות שישנו את המציאות של האנושות ויעצבו את העתיד של העולם כולו. באר שבע הופכת לעוגן טכנולוגי לאומי ולמרכז ידע בינלאומי”, אומר רוביק דנילוביץ’, ראש עיריית באר שבע, ומוסיף: “אין אף עיר אחרת בעולם שברדיוס כל כך קטן ומצומצם מרוכזת עוצמה אדירה של ידע, טכנולוגיה והון אנושי”.

רובע החדשנות בבאר שבע
שלושה תחומי מחקר

צוות מומחים ממכון ברוקינגס (Brookings Institute), שבסיסו בוושינגטון D.C., הגדיר רובעי חדשנות כ”אזורים גיאוגרפיים שבהם מתקבצים מוסדות וחברות עוגן היוצרים קשרים עם חברות קטנות, חברות סטארט־אפ וחממות עסקיות. אזורים אלו מתאפיינים בממדים קומפקטיים, הם בעלי נגישות תחבורתית, מצוידים מבחינה טכנית, והם מציעים שטחי דיור, משרדים ומסחר בדרך של עירוב שימושים”, אומרים במכון.

מחקרים שנעשים כיום מצביעים על כך שלמעלה מ־100 רובעי חדשנות נוצרים בכל רחבי העולם, ביניהם בברצלונה, בכיכר קנדל/MIT, מלבורן וסנט לואיס. כדי לגבש את הגישה הייחודית שיש לנקוט עבור באר שבע והנגב נערכה עבודת צוות שכללה ראיונות עם גורמים מקומיים וניתוח כמותי מקיף.

המסקנות היו ברורות: רובע החדשנות יצטרך להתמקד בשלושה תחומי מחקר – בריאות דיגיטלית, טכנולוגיות מדבר וסייבר. כך, למשל, בתחום הבריאות הדיגיטלית מתכננים במסגרת הקמת רובע החדשנות להפוך את הספרייה הרפואית במרכז הרפואי סורוקה ל־HUB חדשנות ובריאות דיגיטלית ומוקד משיכה לפעילות יזמית בתחום, עוד עלתה הצעה להקים את מיזם “נגב

ביו־בנק” לקידום רפואה מותאמת אישית וכן להרחיב את חממת הסייבר לתחומי הבריאות הדיגיטלית.

“סורוקה הינו מרכז־על יחיד ללמעלה ממיליון תושבים, בשטח שהוא כ־60% ממדינת ישראל. ככזה, היכולת להגיע לתובנות משמעותיות לקידום בריאות תושבי הנגב וקידום המדע העולמי הינה ייחודית בסורוקה”, אומר ד”ר שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה מקבוצת כללית.

“אנו רואים חשיבות רבה בשילוב אקדמיה ותעשייה בעשייה הקלינית והמחקרית שלנו. השילוב הזה הוא המודל המושלם לפיתוח מהיר ומשמעותי בעולם הרפואה. העבודה בתוך שטח המרכז הרפואי מאפשרת לחברות לפנות לרופאים, לצפות בהליכים בסביבה קלינית, להשתתף בדיוני צוות ויכולת לבדוק תגליות באופן מיידי דרך מערכת הבריאות המשולבת, הייחודית לאזור. הטכנולוגיה, המדע, מסדי הנתונים האדירים, המחקר הרב־תחומי הפעיל בסורוקה יחד עם שיתופי פעולה עם מערכות וחברות אזרחיות כמו שיתוף הפעולה הנוכחי ברובע החדשנות – כל אלה מהווים את פלטפורמת הקפיצה של כולנו לעתיד בריא יותר”.

בתחום טכנולוגיות המדבר יוקם מרכז בינלאומי לשינויי אקלים. המרכז צפוי למנף את ההתגייסות הבינלאומית לנושא, והוא יעסוק בנושאי בריאות, מים, התייעלות במשאבים, ביטחון מזון וחקר המדבר. כמו כן, נבחנת הקמת שלוחה של מעבדת MIT Media Lab בתחום העירוניות המדברית לפיתוח וייצוא הידע. 

בתחום הסייבר כבר פועל ה־SOC הלאומי, הנותן תגובה לאירועי אבטחה לתשתיות לאומיות באמצעות מטה הסייבר הלאומי. חללי עבודה ברי השגה יוקמו בתחומי הרובע, וקהילת הסייבר המקומית תתבסס באמצעות אירועים, אירוח כנסים בינלאומיים וכדומה.

“רובע החדשנות הוא לא עוד פרויקט, אלא נקודת ציון משמעותית בהיסטוריה המתהווה של מדינת ישראל בכלל, ושל הנגב בפרט. בעיני רוחי אני כבר מסוגל לראות כיצד רובע החדשנות ייראה: כל האזור שוקק פעילות של יזמות, סטארט־אפים, טכנולוגיה, מדע, מחקר, מיזמים ושיתופי פעולה שנרקמים ומתגבשים”, אומר פרופ’ דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון. “יקום כאן משהו גדול ומיוחד שיהווה המשך ישיר להתגשמות החלומות הקודמים”.

מחברים את הקהילה

צוות העבודה הבין שישנו יתרון משמעותי בקרבה הפיזית בין המוסדות השונים שברובע. התוכנית שמה לה למטרה לייצר רובע עירוני ועסקי שוקק באמצעים שונים: שדרות בן גוריון ישודרגו ויותאמו להיות עמוד השדרה של הרובע, כמו כן, מתכננים בעירייה לבצע שינויים פיזיים במרחב שיגבירו את היכולת לנוע ברגל ובאופניים בתוך הרובע, להשקיע ביצירת שטחים ציבוריים איכותיים, לייצר פרויקטי הצללה, לשפר את הנראות של המרחב הציבורי ועוד.

לא סתם כולל הרובע גם חלקים מהשכונות הסמוכות, והמטרה היא לחבר את הקהילה ואת התושבים בצמיחה והצמחת הרובע. כדי לעשות זאת מתכננים להקים מרכז לפיתוח תעסוקתי שיערוך הכשרות, יאתר הזדמנויות תעסוקה ברובע ויסייע בהשמה בעבודה.

בימים אלה מוקמת מנהלת משותפת, יגויס ראש מנהלת וצוות יעודי אשר יקדם את הפרויקטים ויפתח את הרובע.


BrandVoice הוא מותג התוכן השיווקי של פורבס ישראל

שיתוף
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הרשמה לניוזלטר

כתבות נוספות