שוק ההון והרגולטור בעידן הדיגיטלי – תחזית של יוסי הרצוג

שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

יוסי הרצוג, מנכ”ל בכיר בשוק ההון הבינלאומי, פורש את תמונת המצב הנוכחית בנוגע לרגולציית שוק ההון בארץ ובעולם, ומספק תחזית למצב השוק בשנים הקרובות.

ההתקדמות הטכנולוגית משנה את עולם המסחר בשוק ההון: המוצרים הפיננסיים משתכללים בקצב מהיר מאי פעם, והאתגר הוא לחזות את הצעד הבא. היכולת לקבל מידע עדכני ורלבנטי על שוק ההון בכל זמן, הגדילה את המעורבות והמסחר בשוק זה.

כיום, המערכת הבנקאית המסורתית, שנשענת על פעילות פרונטאלית בסניפים, כבר מבינה את עוצמת המגמה הדיגיטלית; ולראיה, הבנקים הגדולים בארץ מתכננים כבר לצמצם את מספר הסניפים שלהם. אני מעריך כי מספר הסניפים יגיע לכ־20% מהמצבת הנוכחית.

העולם הפיננסי הנוכחי מגוון ברמה שלא הכרנו לפני חצי מאה, ואף פחות. כל תחום הוא עולם ומלואו: סחר באגרות חוב, פורקס, CFD, מניות וכו’. הצרה הגדולה כיום היא שהרגולטור בארץ מתקשה לעמוד בקצב ההתפתחויות של המכשירים הפיננסים בכל תחום, ונראה כי הוא בוחר לאטום את עצמו לכל תקשורת מצד היזמים והחברות הפרטיות. חדרי המסחר של הבנקים, גם הם מתעקשים להישאר במתכונת של המאה שעברה, ולפגר אחר העולם הפיננסי דיגיטלי מתקדם.

הדינמיקה בין הרגולטור בארץ לחברת הפרטיות היא אבסורדית: במקום שהרגולטור יפעל לפתח את השוק, להציע פתרונות או לכל הפחות, להתמודד עם החידושים והקדמה הטכנולוגית תוך דיאלוג עם היזמים, הוא ‘חונק’ את החדשנות במרחב הפיננסי. האתגר הגדול של הרגולטור בעת הזו הוא למצוא נקודת האיזון בין הרצון להגן על המשקיעים לבין הרצון לא לפגוע ולחנוק את הסקטור העסקי.

כאשר הרגולטור בוחן מקרה כלשהו, כל פוטנציאל לנפילה אי שם בהמשך הדרך מהווה עילה לחדול מכל פעולה. חוסר התנועה הזה במרחב לא מאפשר תהליכי למידה והתחדשות בשוק ההון. אחד מתוצרי הלוואי של הסירוב הקטגורי הזה לעסוק בתחומים חדשניים היא התדמית השלילית שנוצרת לשחקנים בשוק ההון – בעיקר אלו המציעים פתרונות דיגיטליים ולא מסורתיים להשקעה.

החיבוק החונק של הרגולטור, קורה באצטלה של הגנה על המשקיעים. אך, בסופו של דבר, השוק בארץ סגור מאוד לפעילות בינלאומית ולאפיקים חדשניים שיש ביכולתם להקל על הצרכנים ולהוזיל להם את ההתנהלות. אם נשווה את הדברים לתחום הבריאות, הרי שהרגולטור במשרד הבריאות מורכב מהמומחים המובילים בתחומם, אשר לא יתקשו לתת תשובה החלטית בכל חידוש רפואי שיגיע לפתחם. בתחום שוק ההון, אין לחברות הפרטיות גבולות גזרה ברורים – גם כאשר מוכתבת רגולציה, היא מעורפלת ועל כל טעות משלמים היזמים בגדול ובלי פרופורציה.

יוסי הרצוג. “חזון בו החברות הפרטיות והרגולטור יושבים יחד” | צילום: יעל צור

אז מה הלאה? כיצד ניתן ליצור אמון בין הצדדים?

כתנאי מקדים, חשוב שהרגולטור בארץ יתפוס את תפקידו אחרת:
כמו בכל מקום מתוקן בעולם, על הרגולציה להיות ברורה וחותכת. אם אושר מוצר כלשהו, יש להתיר את השימוש בו ולא לזגזג. מי שעובר על הכללים, הוא שצריך להיענש ולא התחום כולו.

יש להקים צוותי חשיבה וליצור דיאלוג ושולחן עגול עם החברות הפרטיות, בניסיון לצפות את הכיוון אליו השוק הולך ואת הצרכים החדשים של השחקנים שבו. המגמה צריכה להיות חיבוק ואימוץ של חדשנות וקידמה טכנולוגית – מרגע שהרגולטור לא יראה בכל מוצר ‘נפילת פצצה’, הרתיעה והחשש יפחתו ומשם הדרך סלולה לעבודה משותפת ומפרה.

אימוץ פרקטיקות רגולטוריות בינלאומיות – Passporting. במידה וחברה מסוימת קיבלה אישור מגוף רגולטורי מחמיר (כגון ה־FCA בארה”ב) יש לשקול בחיוב, תוך התחשבות באקלים הפיננסי של המשק הישראלי, את אימוץ המוצר.

“בסופו של דבר, הטכנולוגיה והקדמה לא מחכות לאף אחד. בעתיד הקרוב נראה תופעות כמו חדרי עסקאות שמנוהלים על ידי בינה מלאכותית כמו “סירי”, ייעוץ אוטומטי מקוון ממכשירים חכמים מכל מקום בעולם ועד מוצרים ומכשירים פיננסיים שנמצאים מעבר לטווח ראייתנו. החזון שאני רואה לפניי הוא מצב בו החברות הפרטיות והרגולטור יושבים יחד, מתכננים וצופים את המגמות בשוק ויוצרים אקלים בו שוק ההון הוא מקום חיובי ולגיטימי, בו היזמות והפיקוח הולכים יד ביד. הרגולטור הישראלי יכול להיות אור לגויים – לדחוף לשכלול השוק, להביא בעצמו לחידושים ולהוביל את השוק קדימה” מסכם הרצוג.

שיתוף
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הרשמה לניוזלטר

כתבות נוספות