איפה הגבול? על התקרבות התעשייה הביטחונית והאזרחית

המצאות טכנולוגיות שצומחות בשוק האזרחי מחוללות לא פעם מהפכה גם בתחום הצבאי, לפעמים באופן בלתי צפוי לחלוטין. הדוגמאות המוקדמות והמפורסמות ביותר הן פיתוח הרכבות והטלגרף באמצע המאה ה-19. הרכבות אפשרו לנייד עשרות אלפי חיילים על ציודיהם מזירת לחימה אחת לשנייה בזמן קצר משמעותית ממה שהיה אפשר לפני כן. הטלגרף אפשר העברת ידיעות מהחזית למפקדות בעורף ופקודות חזרה לחזית במהירות שיא. הנשיא לינקולן גייס את התשתיות הקיימות של שתי הטכנולוגיות לטובת צבא האיחוד בשיאה של מלחמת האזרחים האמריקאית, והן תרמו לניצחון.

150 שנה חלפו, ונראה כי המרחק בין התעשייה האזרחית לתעשייה הביטחונית מעולם לא היה קצר כל כך. טכנולוגיות אזרחיות ממשיכות לחולל שינויים דרמטיים בתעשייה הביטחונית וגם להיפך – מערכות ניווט לווייניות (GPS), תנורי מיקרוגל ורחפנים עשו דרכם משדה הקרב לכל בית. המגמה הזו, של טשטוש הגבול בין האזרחי לביטחוני, רק תתחזק בשנים הקרובות. זו הבשורה העיקרית שעולה מכנס בטחון המולדת והסייבר של מכון הייצוא, שנערך שבוע שעבר בתל אביב ובו הציגו כ-160 חברות ישראליות את החידושים האחרונים בתחום למאות אורחים מ-80 מדינות.

למה יש התעניינות בינלאומית בישראל? לדברי ליאור קוניצקי, ממלא מקום מנכ"ל מכון היצוא, "אירועי הטרור הפיזי והקיברנטי שהתרחשו בשנה האחרונה ברחבי העולם העלו את נושא אבטחת המולדת והסייבר למודעות, ויצרו ביקוש לטכנולוגיות שיספקו מענה מלא וכולל. הייחודיות בשילוב הפתרונות במרחב הפיזי והקיברנטי ממצבים את ישראל כמותג עולמי מוביל, הן טכנולוגית והן מבצעית, ומהווים את ליבת הכנס, תוך הבלטת היכולות הישראליות והניסיון שנצבר בארץ בהתמודדות מול מגוון איומים".

כמעט בכל הפתרונות המוצגים בכנס ניתן לראות איך לטכנולוגיה שזוכה להצלחה במגזר האזרחי, צפוי שימוש מבטיח גם בתחום הביטחוני. מערכות לניתוח תמונה בזמן אמת, מהסוג שמשמשות מערכת כמו מוביל-איי ומכוניות אוטונומיות, מהוות בגרסה הצבאית שלהן נדבך חשוב ביכולת לזהות בזמן אמת תנועות חשודות של אויב, בין אם הוא מסתער על הגבול או מגיח ממנהרה בגבול הרצועה. כל מי שהעביר שעות ארוכות בעמדות תצפית צה"ליות או במארבי תצפית, ישמח לראות מערכת שתהיה מסוגלת לבצע את אותה המשימה באופן יעיל ואמין.

מערכות תקשורת משתמשות בטכנולוגיות שידור שונות על מנת ליצור רשת מאובטחת גם במקרה אסון, כשכל התשתיות הקוויות והסלולריות הרגילות קורסות, למשל בעקבות רעידת אדמה. בשוק האזרחי, מערכת כזו משמשת מוקדי שירות עירוניים ושירותי הצלה. בשוק הצבאי, פריסה של מערכת כזו יכולה לאפשר הקמה של תשתית עצמאית ומאובטחת בתוך שטח האויב ובזמן קצר.
וכמובן, תחום הרחפנים הפופולארי. חברת רפא"ל הציגה בתערוכה את ה-Drone Dome שלה, "כיפת הרחפנים" אם תרצו, מערכת שנועדה לשבש וליירט פעילות רחפנים מעל תא שטח נתון. מערכת כזו לדוגמא, מיועדת למנוע מתקפה של רחפנים על יעד אסטרטגי כזה או אחר.

מערכות תקשורת משתמשות בטכנולוגיות שידור שונות על מנת ליצור רשת מאובטחת גם במקרה אסון | צילום: fotolia

גם בתחום הקלאסי של אבטחת מידע ניתן לראות את המאמץ להתאים לתחום הביטחוני טכנולוגיה אזרחית, החל מאלטרנטיבה ארגונית מאובטחת לוואטסאפ ועד שילוב מוגן של התקנים פגיעים בדרך כלל מסוג Internet of Things) IoT).
בתחום הסייבר, הפתרונות המובילים בשנתיים האחרונות מחפשים לנצל את עוצמת המחשוב הקיימת ואת מאגרי המידע התופחים מזה על מנת לזהות דפוסי התנהגות חריגים בזמן אמת כדי לחסום התקפות במהירות. שום גורם אנושי, מומחה ככל שיהיה, לא יכול להתחרות בטכנולוגיה שבודקת כל העת את המתרחש בכל המערכות בארגון ומחפשות קורלציות ביניהן. בהקשר הצבאי, כשמערכות רבות כל כך מקושרות ביניהן ומהוות חלק אינטגרלי מהכוח הלוחם, חשיבותה של המערכת משמעותית.

היטשטשות הגבול בין המערכות האזרחיות לצבאיות מתרחש גם בארה"ב. אולי הדוגמא המפורסמת ביותר היא חברת iRobot. רובנו מכירים אותה כמובילת שוק שואבי האבק הרובוטיים, אבל את תחילת דרכה עשתה בתחום הצבאי. ה-PackBot שלה נשלחו להריסות מגדלי התאומים ב-2001 ולכור הגרעיני בפוקושימה. כ-2,000 יחידות כאלו הוצבו באפגניסטן. הטכנולוגיה שמאפשרת את תנועת הרובוטים משמשת את כל יישומי החברה. השיקולים המסחריים הכריעו את iRobot והיא הודיעה זה מכבר על מכירת תחום הפעילות הביטחוני לטובת התמקדות בפתרונות לשוק האזרחי.

מה המשמעות של תהליך היטשטשות הגבולות בין המגזר האזרחי למגזר הביטחוני? ראשית, אם כל חברה שמפתחת פתרון טכנולוגי תוכל להתאים אותו במאמץ לא רב גם לשוק הביטחוני, הרי שהתחום צפוי להגדלה דרמטית של היצע הפתרונות, והתחרות בו תהפוך קשה יותר. שנית, כפועל יוצא מכך ומעובדה כי כמות המוחות שיעבדו על פיתוחים טכנולוגיים צבאיים תגדל, קצב הפיתוחים יואץ. מן העבר השני – כאשר אמצעים טכנולוגיים שבעבר היו מוגבלים לשוק הביטחוני הופכים לזמינים גם לשוק האזרחי, חייהם של ארגוני טרור קטנים ואף אנשים פרטיים, נהיים קלים מאי פעם בכל האמור להשגת היכולת לפגע. 

בכל אופן, נראה כי חברות טכנולוגיות ישראליות יוסיפו לתת את הטון בתחום גם בשנים הבאות. "החיבור המוצלח שבין תעשייה-אקדמיה-צבא-יזמים שנוצר בישראל יצר אקו סיסטם, שרכיביו מתכתבים זה עם זה, תוך זליגה של הון אנושי, רעיונות וטכנולוגיות, ויצירת מכלולים משותפים – היא זו שיצרה את אומת הסטארט אפ ומהווה מודל לחיקוי בקנה מידה עולמי", מסכם קוניצקי.