Forbes Israel Logo

אירופה תסתדר בלי העגבניות הישראליות – אבל להייטק אין תחליף

במהדורת חברת החדשות פורסמו בסוף השבוע האחרון התבטאויות המיוחסות לדיפלומט אירופאי מערבי בכיר, אשר מתח ביקורת חריפה על מדינות החוץ של ראש הממשלה באירופה. בין השאר צוטט הבכיר באומרו כי ראש הממשלה "צריך לזכור שאירופה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל, ואנחנו נותנים לישראל הרבה יותר ממה שאנחנו מקבלים ממנה". בהמשך הוסיף הבכיר, על פי הדיווח, כי "בסוף הרי אפשר להסתדר גם בלי עגבניות שרי מישראל, נאכל עגבניות רגילות".

ובכן האם האירופאים באמת יכולים להסתדר בלי עגבניות שרי? בהחלט. אך מצד שני גם ישראל לא תסבול, אפילו לא ממכה קטנה בכנף, אם יחליטו הגרמנים מחר בבוקר להוציא את העגבנייה הפופולארית מתפריט הדיאטה שלהם. ולמה? פשוט כי ממילא יצוא עגבניות השרי מישראל נמצא בצניחה מתמדת בשנים האחרונות ובלאו הכי האירופאים כבר סימנו כי הם מעדיפים לייבא את הפרי האדום והחמצמץ דווקא ממרוקו.

הייצוא נמצא בירידה מתמדת. עגבניות שרי | צילום: Shutterstock

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כל היצוא החקלאי מהווה רק 5% בלבד מסך היצוא הישראלי לאיחוד (כשיצוא עגבניות שרי מהווה חלק קטן ממנו). ישראל מייצאת בהיקפים של מיליארדי דולרים תרופות, מוצרים כימיקלים, תזקיקי נפט, מכונות וציוד חשמלי ומכשור רפואי מתקדם – חלקם הגדול מהווים נדבך מהותי בתעשיית הייצור האירופית. יצוא עגבניות השרי, לא רק שמהווה חלק מזערי מהיצוא הישראלי לאיחוד – יצוא עגבניות אלו נמצא בירידה מתמדת ולאחרונה דווח על ידי משרד החקלאות כי יצוא עגבניות השרי בשנת 2017 ירד בכ-50% לעומת השנים הקודמות.

גם אם לא נתייחס רק אל עגבניות השרי, עדיין ידוע, כפי שטען אותו בכיר, כי אירופה היא שותפת הסחר הגדולה והחשובה ביותר של ישראל ויתרה מכך, ישראל מרוויחה הרבה יותר מקשרי המסחר הכלכליים. האומנם?

יותר יבוא, פחות יצוא

ישראל מייבאת הרבה יותר ממה שהיא מייצאת למדינות האיחוד. על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2017 הסתכם הסחר בין ישראל והאיחוד האירופי בכ-42.3 מיליארד דולר (בנטרול הסחר ביהלומים). היבוא עמד באותה שנה על כ-26.4 מיליארד דולר (63% מהסחר) והיצוא על כ-15.9 מיליארד דולר (37% מהסחר).

בהתאם לכך נמצאת ישראל בגירעון סחר מתמשך, המסתכם במיליארדי דולרים בשנה. בגלל שישראל מייבאת הרבה יותר ממה שהיא מייצאת, גירעון הסחר של ישראל מול מדינות האיחוד הולך וגדל משנה לשנה, ונכון לסוף שנת 2017 עמד גירעון זה על יותר מ-10 מיליארד דולר. כך שבשורה התחתונה מדינות האיחוד "מרוויחות" יותר מהסחר עם ישראל. אם תשאלו את טראמפ, זאת עילה מספיק טובה להעלאת מכסים ומי יודע, אם האחרון היה ראש ממשלת ישראל אולי אפילו הינו נמצאים כיום בעיצומה של מלחמת סחר עם האיחוד.

כמו כן, מדינת הסחר הגדולה והחשובה ביותר של ישראל מבין מדינות האיחוד היא בכלל בריטניה, שכנראה שהחל מחודש מרץ 2019 לא תהיה חברה עוד באיחוד האירופי. בריטניה היא יעד היצוא הגדול ביותר של ישראל באיחוד (כ-5 מיליארד דולר בשנה שעברה) ובין הגדולים בעולם. למעשה, היצוא לאי הבריטי לבדו מהווה למעלה מ-30% מסך היצוא של ישראל לאיחוד. לכן ביום שאחרי הברקזיט יאבד הסחר עם האיחוד נתח משמעותי. מבחינת היצוא, האיחוד כבר לא יהיה היעד העיקרי לסחורות ישראליות, והיצוא לארה"ב בלבד יהיה גבוה מהיצוא המצרפי לכלל מדינות האיחוד גם יחד – זאת חרף הסכם הסחר החופשי והקרבה הגיאוגרפית.

יעד היצוא הגדול ביותר של ישראל. תרזה מיי, ר"מ בריטניה | צילום: Shutterstock

הצמיחה בהיקפי הסחר בעשור השנים האחרון נובעת בעיקר עקב גידול חד ביבוא של ישראל מהאיחוד ומהגידול ביצוא ספציפית לבריטניה. על פי נתוני הלמ"ס, בעשור האחרון, משנת 2008 ועד 2017, גדל היקף הסחר של ישראל עם מדינות האיחוד בשיעורים חדים: הסחר בסחורות עלה בכ-30%, היבוא זינק בשיעור חד של כ-40% וגם היצוא הציג צמיחה נאה של כ-15% בהיקפים. אולם בניתוח מעמיק מסתבר שרוב הגידול בסחר נובע בכלל מהיצוא לבריטניה (בעיקר תרופות של טבע) וביום שאחרי הברקזיט התמונה תהיה שונה באופן מהותי. אם שמים רגע את בריטניה בצד, בעוד שהיבוא של ישראל ממדינות האיחוד (ללא בריטניה) צמח בתקופה האמורה בשיעור חד של כ-30%, מכ-17 מיליארד דולר ב-2008 לכ-22 מיליארד דולר ב-2017, היצוא לאיחוד בכלל ירד בשיעור של כ-10%. בשנת 2008 עמד היצוא על למעלה מ-12 מיליארד דולר ואילו אשתקד, ב-2017, הסתכם ב-11 מיליארד דולר – יותר ממיליארד דולר ביצוא פשוט נמחקו.

בהתאם לכך הלך וגדל גירעון הסחר עם מדינות האיחוד. בעשור האחרון זינק הגירעון מכ-5 מיליארד דולר בשנת 2008 ללמעלה מ-10 מיליארד דולר ב-2017 – זינוק של יותר מ-100%.

נשיא צרפת, מקרון וקנצלרית גרמניה, מרקל | צילום: Shutterstock

אם כן, נראה כי מדינות האיחוד מרווחיות הרבה מאוד מהסחר עם ישראל (ואפילו ניתן לומר שהן מרוויחות יותר מישראל עצמה), ועכשיו גם ברור שכל קשרי המסחר הסובבים מיליארדי דולרים בשנה, נשענים בעיקר על הביקושים של השוק הישראלי מאותן מדינות ופחות מיצוא של חברות ישראליות אל האיחוד.

ברור גם שעגבניות השרי, אף על טעמן המשובח וערכן הבריאותי הגבוה, לא מהוות אפילו לא פרומיל מהיצוא של ישראל ליבשת. עיקר היצוא נשען על ביקושים קשיחים למוצרים איכותיים כמו תרופות, כימיקלים ומוצרי היי-טק שונים, שלרובם אין תחליף לא באיכות ולא במחיר (עקב הקרבה הגיאוגרפית ומחירי התובלה הנמוכים) והם משמשים גם את תעשיית היצור המקומית.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן