|
אנשי מחלקת משאבי אנוש מודאגים פעמים רבות ממידת הפרודוקטיביות של העובדים, כמו גם ממידת האושר שלהם. אך האם קיימת התאמה בין שני הפרמטרים? האם העובדים המאושרים יותר הם גם הפרודוקטיביים יותר?
הדיאגרמה הבאה מציגה את הקשר בין שני הנושאים: הציר האנכי מייצג את מספר שעות העבודה בשנה (מדד המקביל לפרודוקטיביות), והציר האופקי – תוצר מקומי גולמי לשעה (מדד למידת הפיתוח של המדינה). העיגולים מייצגים מדינות שונות וגודלם מייצג את אחוז העובדים המאושרים באותה מדינה.
התמונה המתקבלת מהדיאגרמה היא מורכבת: ארצות הברית היא המדינה עם אחוז העובדים המאושרים הגבוה ביותר (30%). היא גם המדינה עם התמ"ג הגבוה ביותר – 63 דולר לשעה. הפרודוקטיביות של העובדים האמריקאים, לעומת זאת, היא ממוצעת ביחס למדינות העולם.
נתון מעניין נוסף הוא זהותן של שתי סגניותיה של ארה"ב במדד אושר העובדים: קולומביה וברזיל, הממוקמות נמוך במורד סקלת התמ"ג, אך בעלות פרודוקטיביות גבוהה מזו של ארה"ב. מידת האושר של העובדים, אם כך, היא פרמטר שאינו תלוי במידת הפיתוח של המדינה ויתר על כן, היא אינה תואמת בהכרח את מידת הפרודוקטיביות במדינה.
ישראל גם היא זוכה בתואר משלה – שיאנית האומללים. בישראל פרודוקטיביות גבוהה במקצת מהממוצע (כ-1,900 שעות בשנה) ותוצר מקומי גולמי העומד על כ-32 דולר לשעה, אך רק 5% מהעובדים בה מאושרים.
הולנד היא המדינה הכי פחות פרודוקטיבית: היא נהנית מתמ"ג גבוה, הקרוב לזה של ארה"ב, אך מידת האושר של עובדיה נושקת לזו של ישראל (9% בלבד). הכנסה גבוהה, חיים במדינה מתקדמת ושעות עבודה מועטות – כל אלה, מסתבר, אינם ערובה לאושר בעבודה.
|
