Forbes Israel Logo

בעקבות המטוס המלזי: התעלומות הגדולות של עולם התעופה

נדמה שמאז התרסקותה של טיסת אושיאניק איירליינס 815 על אי מסתורי בספטמבר 2004, שעמדה בבסיס סדרת הטלוויזיה המצליחה "אבודים", לא הייתה תעלומה אווירית כה מרתקת כמו סיפורה של טיסת מלזיה איירליינס 370, שנעלמה ביום שישי שעבר עם 227 נוסעים ו-12 אנשי צוות בדרכה מקואלה לומפור לבייג'ינג.

בעולם כה מרושת, עם מאות ואפילו אלפי לוויינים שצופים כמעט על כל נקודה על פני כדור הארץ, ומערכות מכ"מ המסוגלות לקלוט פיצוצים במרחק של אלפי קילומטרים, נראה שזה בלתי הגיוני שמטוס פשוט ייעלם מעל המסכים ובמשך ימים איש לא יידע מה עלה בגורלו.

העובדה שמטוס הבואינג 777 המתקדם פשוט נעלם ברגע אחד, מבלי שהטייסים ישלחו אפילו אות מצוקה, רק הגבירה את תיאוריות הקונספירציה וסיפקה שאלות רבות לגבי הסיבה להיעלמות המסתורית – מכשל טכני חסר תקדים ועד פיצוץ חבלני או חטיפה שיצאה מכלל שליטה – האופציה שנראה כי בה מתמקדת כרגע החקירה.

טיסה 370 אינה המקרה הראשון שבו מטוס נוסעים נעלם מבלי להשאיר כל זכר. זו גם לא הפעם היחידה שבה התרסקות אווירית מעלה ספקולציות קונספירטיביות, גם כאשר המומחים מספקים ראיות כי מדובר בתאונה שנגרמה מסיבות טכניות. הנה ארבע דוגמאות לפרשות דומות מהעבר.


חיפושים של חיל האוויר הווייטנאמי, השבוע בים סין הדרומי. צילום: רויטרס

"לעזאזל, אנחנו הולכים להתרסק"

התסריט הקרוב ביותר לפרשה של טיסה 370 התרחש ב-1 ביוני 2009, כאשר טיסה 447 של אייר פרנס נעלמה מעל האוקיינוס האטלנטי, בעת שהייתה בדרכה מריו דה ז'נרו לפריז עם 228 נוסעים ואנשי צוות.

כארבע שעות לאחר ההמראה, אחרי שהמערכת האוטומטית בתא הטייס שלחה כמה אותות מצוקה, אבד הקשר עם מטוס האיירבוס A330. במשך חמישה ימים נערכו חיפושים נרחבים עד אשר שתי הגופות הראשונות התגלו כשהן צפות במימי האוקיינוס. למחרת נמצא גם החלק הגדול הראשון של המטוס.

הממצאים הראשוניים קבעו כי המטוס נפל באופן אנכי ופגע במים במהירות, אולם התעלומה בדבר הסיבה שגרמה להתרסקות נותרה בעינה במשך שנתיים נוספות. רק במאי 2011, במבצע החיפושים הרביעי שכלל שימוש בצוללות רובוטיות, התגלו שתי הקופסאות השחורות שסיפקו את המידע הקריטי על שהתרחש בתא הטייס בדקות הגורליות.

דוח החקירה הסופי של רשויות התעופה הצרפתיות מיולי 2012 קבע כי שילוב של תקלה טכנית וטעויות אנוש גרם לאסון הקשה. המטוס נקלע למזג אוויר סוער, שגרם ליצירת גבישי קרח שסתמו את חיישני המהירות וניתקו את הטייס האוטומטי. באותו זמן היה הקברניט הראשי בהפסקת מנוחה, ואת מקומו תפסו שני טייסי המשנה, שלא הצליחו להשתלט על האירועים ואף החלו בסדרת פעולות הפוכה שרק החמירה את המצב. גם כאשר הקברניט חזר במהירות לתא הטייס, המשיך טייס המשנה הצעיר לאחוז את ההגאים בכיוון הלא נכון והצוות הבין מאוחר מדי שהם עומדים לפני פגיעה במים.

ספר שיצא לאור עוד במהלך החקירה, סיפק את התמליל של השניות הדרמטיות האחרונות בתא הטייס.

"היי, מה אתם…", קרא הקברניט מארק דובואה כשנכנס לתא שבו היו טייסי המשנה, דויד רובר ופייר-סדריק בונין.

רובר: "מה קורה? אני לא יודע, אני לא יודע מה קורה".

בונין: "יש לי בעיה. אין לי מהירות אנכית. אין לי שום אינדיקציה".

דובואה: "אני לא יודע, אבל כעת אנחנו יורדים".

רובר: "אין לי שליטה על המטוס. אין לי בכלל שליטה על המטוס".

דובואה: "זווית שיפוע של עשר מעלות".

רובר: "תעלה חזרה! תעלה חזרה! תעלה חזרה!".

בונין: "אבל אני יורד ברמה המקסימלית במשך זמן מה".

דובואה: "לא, לא, לא! אל תעלה! לא, לא!".

בונין: "אז תרד!".

רובר: "לעזאזל! אנחנו הולכים להתרסק. זה לא יכול להיות!".

בונין: "אבל מה קורה?".

כאן נותק הקשר עם המטוס.


חלקי המטוס של חברת אייר פרנס. צילום: רויטרס

הקונספירציה של טיסה 800

אחת התאונות האוויריות המפורסמות שסיפקה בסיס לתיאוריות קונספירציה הייתה ההתרסקות של טיסה 800 של חברת התעופה האמריקאית TWA. מטוס הבואינג 747, שעליו היו 230 נוסעים ואנשי צוות, התרסק ליד לונג איילנד ב-17 ביולי 1996, זמן קצר אחרי שהמריא משדה התעופה קנדי שבניו יורק בדרכו לפריז.

האירוע התרחש יומיים בלבד לפני פתיחתם של המשחקים האולימפיים באטלנטה, והחשש היה שמדובר בפעולת טרור שנועדה להעיב על האירוע הספורטיבי (בסופו של דבר, אכן התרחש בפארק האולימפי פיגוע שביצע פעיל ימין קיצוני אמריקאי ואשר גרם למותה של אישה – ח"א).

דיווחים של עדי ראייה על הבזק של אור שנראה כמו טיל שטס לעבר המטוס רק הגבירו את החשדות כי זה היה פיגוע.

ה-FBI פתח בחקירה, אך בנובמבר 1997 נמסר כי "אין ראיות שמעשה פלילי היה הגורם לטרגדיה". "אנחנו יודעים דבר אחד", אמר עוזר מנהל הבולשת, ג'יימס קלסטרום, "צוות אכיפת החוק עשה כל מה שניתן מבחינה אנושית, בחן כל קצה חוט, בדק כל תיאוריה, והפך כל אבן".

את החקירה העיקרית ביצעה הסוכנות הפדרלית לבטיחות בתחבורה (NTSB), ואנשיה הצליחו להרכיב כמעט לחלוטין את כל פיסות המטוס שהתרסק באוקיינוס. החוקרים בחנו מגוון של אפשרויות שהיו יכולות לגרום לאסון הכבד: פגיעה של טיל או הפעלת פצצה בתוך המטוס, כשל מבני של כלי הטיס, פיצוץ במכל הדלק ואפילו פגיעת ברק או מטאוריט.

באוגוסט 2000, אחרי ארבע שנות חקירה, פורסם הדוח הסופי שקבע כי "הסיבה הסבירה לתאונה הייתה פיצוץ במכל הדלק המרכזי שמתחת לכנף, אשר נגרם מהצתה של הדלק". החוקרים הודו כי אינם יכולים לקבוע בבירור מה היה הגורם לפיצוץ, אולם הממצאים מעידים כי הסבירות הגבוהה ביותר היא כי מדובר בקצר חשמלי מחוץ למכל הדלק שיצר ניצוץ.

על אף הגרסה הרשמית שהוצגה בדוח החקירה, תיאוריות הקונספירציה לא נעלמו, ואף התעצמו ביולי שעבר כאשר סרט תיעודי – שבו הופיעו שישה מחברי צוות החקירה המקורי ואדם שחקר את האסון בעצמו – גרס כי הסיבה להתרסקות הייתה פגיעה של לא פחות משלושה טילי קרקע-אוויר במטוס.

להערכתם, שני טילים נורו מכיוון האוקיינוס ואחד מאזור לונג איילנד, ככל הנראה על ידי כלי שיט צבאיים של חיל הים האמריקאי. לטענת החוקרים לשעבר שהופיעו בסרט, ה-FBI וסוכנות הביון האמריקאית (CIA) העלימו ממצאים חשודים, כאשר בין השאר חדרו סוכנים להאנגר שבו היו חלקי המטוס וסילקו את הסימנים לפגיעות הטילים. בנוסף, נטען, עדי ראייה הושתקו כדי שלא יעידו על מה ש"באמת" ראו. ממצא נוסף היה המכ"מ שקלט שברים שעפים במהירות של פי ארבעה ממהירות הקול, נתון שיכול להיגרם רק מפגיעת טיל.


חלקי מטוס הבואינג 747 שנמצאו והורכבו מחדש. צילום: רויטרס

מומחים לתעופה ומכונאות מיהרו להראות כי הטענות המוצגות בסרט אינן נכונות והדגישו כי דוח החקירה הרשמי כבר הפריך אותן אחת לאחת. גם ב-NTSB הבהירו כי "החוקרים בחנו, תיעדו וניתחו עובדות ומידע" לפני שהגיעו למסקנה.

האם זה יעלים לחלוטין את תיאוריות הקונספירציה? כנראה שלא. הרי עד היום יש מי שמאמינים שמעולם לא נחתו בני אדם על הירח, או שקנדי נרצח על ידי המאפיה או ה-CIA. ושלא נדבר על התיאוריות סביב רצח רבין ופיגועי התאומים.

טיסה 739 נעלמה לנצח

פרשה בלתי מוכרת של אסון תעופתי התרחשה בדיוק לפני 52 שנה, ב-16 במרץ 1962, כאשר מטוס תובלה שהיה בשירות הצבא האמריקאי נעלם מעל האוקיינוס השקט ומאז לא התגלו עקבותיו.

הימים הם תחילת ההסתבכות האמריקאית בווייטנאם. טיסה 739 של קו פליינג טייגר, שעליה היו 96 אנשי צבא ו-11 אנשי צוות, המריאה מבסיס חיל האוויר בקליפורניה בדרכה לסייגון, בירת דרום וייטנאם. אחרי עצירות לתדלוק בהוואי, באי וויק ובאי גואם, המשיך מטוס הסופר קונסטליישן לעבר הפיליפינים, שם תוכננה עצירה נוספת ואחרונה לפני סייגון.

אולם המטוס מעולם לא הגיע. קרוב לשעה וחצי אחרי ההמראה מגואם דיווח הטייס כי הוא נע בגובה של 18 אלף רגל בדרכו לנקודת הציון הבאה, שממנה אמור היה לדווח כשעה לאחר מכן. במועד המתוכנן, סבלה תחנת האלחוט בגואם מרעשים סטטיים, וכאשר התגבר האלחוטן על התקלה כעבור דקות ספורות, הוא ניסה ללא הצלחה ליצור קשר עם טיסה 739.

בתוך יממה יצא לדרך מבצע חיפושים נרחב, שבו נטלו חלק ספינות ומטוסים צבאיים מהבסיסים האמריקאיים באזור. במשך שמונה ימים ביצעו הכוחות חיפושים על פני שטח אדיר של 520 אלף קמ"ר מבלי לאתר ולו סימן קלוש לשרידי המטוס, עד אשר הוחלט להפסיק את המבצע. עד היום לא התגלה המטוס, ואף אחד מ-107 הקורבנות לא הובא לקבורה.

דוח החקירה של הרשות לתעופה אווירית (קודמתה של ה-NTSB) שפורסם באפריל 1963, קבע כי לא בוצעו כל עבודות תחזוקה על המטוס לפני המראתו, ולא התגלו בו בעיות מיוחדות. כמו כן נאמר בדוח כי המטען היחיד שהועלה על המטוס היה הציוד של החיילים, ששירות הביטחון של הצבא ערך בדיקות ביטחוניות לכל הנוסעים, וש"לא נחשפו אזורים חשודים". בכך הפריך הדוח את החשש מפני חבלה פנימית.

דוח החקירה ציין כי שעות ספורות אחרי היעלמות המטוס, התקבל שדר ממכלית הענק "לנזן", שבו דיווחו אנשי הצוות על פיצוץ שראו מעל האוקיינוס. העדים סיפרו כי ראו "נתיב של אדים, או תופעה שדומה לנתיב של אדים שעבר למעלה".

"בעת שסימן האדים הזה עבר מאחורי ענן, התרחש פיצוץ שתואר על ידי עדי הראייה כבוהק במיוחד", נכתב בדוח, שבו צוין כי הפיצוץ התרחש בשתי פעימות בהפרש של כשתי שניות, שלאחריהן נפלו חלקים לים.

בעדויות אנשי הצוות של המכלית, אשר פורסמו באתר האינטרנט של ה"אקסמינר" (Examiner) נאמר כי הם היו בטוחים שהפיצוץ התרחש ב"מטוס אמריקאי שהיה בטיסת אימון צבאית". מאחר שלא הצליחו ליצור קשר עם התחנות הצבאיות באיים הקרובים במשך שעות, הם הגיעו למסקנה כי מדובר ב"מבצע צבאי בעייתי", אך לא הסבירו מה גרם להם לחשוב באופן זה.

דוח ועדת החקירה לא הצליח לספק תשובות כלשהן לגבי התעלומה של טיסה 739: "מאחר שלא התגלה אף חלק של מבנה המטוס, בלתי אפשרי לקבוע אם כשל מכני, כשל מבני או חבלה, התרחשו בטיסה […] סיכום של כל הגורמים הרלוונטיים מביא להערכה שהמטוס נהרס במהלך הטיסה. עם זאת, בשל חוסר בראיות מאוששות, הרשות לא יכולה לקבוע ברמת ודאות מה היה הגורל המדויק של הטיסה". 52 שנה לאחר מכן, התשובות עדיין קבורות בקרקעית האוקיינוס השקט.

טיסה 571: לשרוד בהרי האנדים

אחת התאונות האוויריות הדרמטיות ביותר, שאף זכתה לעיבוד קולנועי, הייתה התרסקותה של טיסה 571 של חיל האוויר של אורוגוואי ב-13 באוקטובר 1972. המטוס המריא ממונטווידאו בדרכו לסנטיאגו שבצ'ילה כשעליו 40 נוסעים, מרביתם שחקני קבוצת רוגבי, וחמישה אנשי צוות.

בשל טעות של הטייס, שנאלץ לעבור בתוך מעטה של עננים שכיסו את הרי האנדים ולא חישב נכון את הנתונים בדבר מהירותו ועוצמות הרוחות, פגע המטוס בפסגת אחד ההרים. אחת הכנפיים התפרקה ולאחר שניות פגע המטוס בפסגת הר נוספת. הכנף השנייה נשברה אף היא והמטוס התרסק. 12 בני אדם נספו בהתרסקות עצמה, חמישה נוספים מתו בשעות שלאחר מכן, ומותו של אדם נוסף נקבע כעבור שבוע.

הניצולים מצאו את עצמם תקועים בכפור עז בגובה של יותר מ-3,000 מטר שבו האוויר דליל, מקווים כי החילוץ יגיע בקרוב. מבצע חיפושים נרחב אכן יצא לדרך, אולם הוא בוטל אחרי שמונה ימים אחרי שלא התגלו סימנים למקום ההתרסקות. הניצולים שמעו על כך ברדיו קטן שהיה ברשותם והבינו כי הם תלויים רק בעצמם.

התנאים הקשים שבהם היו נתונים אילצו אותם לקבל החלטות אכזריות כדי לשרוד, ובראשן להפוך לקניבלים ולאכול את גופות חבריהם המתים. "זה היה בלתי מקובל. דרך העיניים של החברה המתורבתת שלנו, זו הייתה החלטה גועלית. הכבוד שלי היה על הרצפה והייתי צריך לקחת חתיכה מהחבר המת שלי ולאכול כדי לשרוד", סיפר 40 שנה לאחר מכן רוברטו קנאסה לצהובון הבריטי "סאן". "אבל אז חשבתי על אמי ורציתי לעשות הכל כדי לראות אותה שוב", הוסיף ואמר: "בלעתי את החתיכה".

במשך חודשיים ניסו הניצולים למצוא מסלול שיוביל אותם לאזור שממנו יוכלו להזעיק עזרה. בדרך הם נקלעו למפולת שלגים שגבתה את חייהם של שמונה מהניצולים. עוד שלושה מתו בהמשך. בסופו של דבר יצאו שניים מהניצולים, בהם קנאסה, למסע רגלי של כשבוע עד שנתקלו ברוכב צ'יליאני שסייע להם להזעיק את כוחות ההצלה, שאיתרו את יתר 14 השורדים.

***

נכון לזמן כתיבת שורות אלה, עדיין לא ידוע מה עלה בגורלה של טיסה 370 של חברת מלזיה איירליינס. אבל התקווה היא שבסופו של דבר יתברר כי הפרשה דומה יותר לדרמה של טיסה 571 בהרי האנדים מאשר לסוף הטרגי של שאר הסיפורים, ובמיוחד של טיסה 739 שנעלמה מבלי להותיר סימן.

לכתבה בדה פוסט

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן