Forbes Israel Logo

בתי חרושת לתעודות: זיוף דיפלומות בסין הפך לכלכלת צללים של ממש

בשנת 2010 נשיאה לשעבר של מייקרוסופט-סין, טנג ג'ון (Tang Jun), נאלץ להתמודד עם שאלות בנוגע לתואר הדוקטורט שלו, מאוניברסיטת Pacific Western. חוקרים מצאו כי לא זאת בלבד שהאוניברסיטה היא אינה מוסד מוסמך, אלא שגם קבלת הדיפלומה עלתה לג'ון סכום של 2,595 דולר בלבד, כשכר לימוד, ולא דרשה ממנו לנכוח כלל בכיתה. שנה לאחר מכן, שטף של מנהלים בכירים נוספים נתפסו, כנראה במבוכה מסוימת, כחלק מ"תרמית תארים" רחבת היקף – תכניות מפוקפקות שמציעות לנרשמים תעודות, כמו תעודת דוקטורט, עבור עבודה אקדמית מינימלית, אם בכלל. העיסוק בזיוף אקדמי, שבמסגרתו תארים ממוסדות חסרי הסמכה, או ממוסדות מזויפים ממש, נמכרים ללקוחות, ביודעין או שלא ביודעין, היה פופולארי מזה זמן רב בקרב סטודנטים חסרי מצפון בסין, אבל הוא חדש יחסית בדרגים הגבוהים של עולם העסקים הסיני.

"לרכוש השכלה", הגרסה הסינית | צילום: Fotolia

על אף שאין זו תופעה ייחודית לסין, חיפוש מהיר במנוע החיפוש Baidu מראה עד כמה קל לקנות תעודות מזויפות מאתרים במדינה, כמו Yuhongzp ו-PhonyDiploma. דיפלומה מזויפת מטעם אוניברסיטת הונג קונג, למשל, עולה רק 250 דולר, והמשתמשים באתר אף יכולים להתאים באופן אישי כל פריט בה: מסימני המים המוטבעים בנייר ועד לסוג ולאיכות הנייר עצמו ("מיושן", פנינה" ו-"שמנת" הן כולן אפשרויות קיימות).

אלן אזל (Allen Ezell), אחד ממחברי הספר "בתי חרושת לתארים: התעשייה בת מיליארד הדולר שמכרה למעלה ממיליון דיפלומות מזויפות", אומר כי היקפה של התעשייה הזו יכול להיות עצום. "אחד מהמפעלים הגדולים לזיוף דיפלומות שראינו עד כה היה בעיר שנזן. הם הציעו תעודות של כ-1,000 בתי ספר אמריקאים", הוא אומר לפורבס.

בחוד החנית של המאמצים להילחם בכלכלת הצללים הזו עומד משרד החינוך הסיני, ולצדו האתר sdaxue.com העוסק בחינוך. מאז שנת 2013 חשף האתר כ-400 אוניברסיטאות סיניות מזויפות, "בתי חרושת לתארים" שכאלו, ורק בשנה שעברה השיק את הרשימה השישית שלו של בתי ספר הכלולים ב-"רשימה השחורה"; כ-30 מוסדות חדשים נוספו אליה הפעם.

בין המוסדות שנחשפו ובוישו שם נכללו כמה שמות בלתי מזיקים לכאורה, כמו "Beijing Xinghua University" ו-"Beijing Institute of Finance", אם כי ב-Sdaxue ניתן למצוא גם פורטל "אמת ושקר", שבו המשתמשים יכולים בדוק באופן מידי אם שמו של מוסד מופיע ברשימה או לא. בעוד שבתי הספר הללו ממוקמים לכל אורכה של סין, משנחאי ועד לשנדונג, רובם הגדול נמצא בבייג'ין. לעתים תכופות הם גם רשומים תחת אותה כתובת אלקטרונית בהונג קונג, המנתבת את הנוכלים בחזרה אל אתרי הזיוף השונים, הפועלים תחת אותו דומיין.

ברוב המקרים Sdaxue אינו מסתמך על אמצעים דיגיטליים כדי לאמת את זהותם של בתי הספר הללו. לפי מעבדת התקשורת של MIT, שמצליחה להנפיק בהצלחה אישורים דיגיטליים, "המערכת הממוחשבת הנוכחית שלנו לניהול תעודות, שרובה עדיין פועל באופן ידני, היא עדיין איטית, מסובכת ולא אמינה". בגין ההעתקים הידניים הרשמיים של התעודות הנרשם נדרש לשלם כ-40 דולר, עבור ההנפקה והאחסון שלהן, והעובדים במעבדה צריכים להתאמץ מאוד כדי לאמת את אמינותן. היה קל יותר לפצח אילו תעודות הן מזויפות, אם הייתה דרך לאמת את האותנטיות שלהן באופן מידי, ובכך להסיר את הצורך בחקירה אנושית.

העידן הדיגיטלי של התעודות

לפני שנתיים דיוויד מוסקוביץ, מנכ"ל Attores, חברת בלוקצ'יין וחוזים חכמים, החליטה לפתור את הסוגיה. מוסקוביץ הבחין בכך שבתי החרושת להנפקת דיפלומות בסין ובהודו מייצרים תעודות מזויפות מטעם אוניברסיטאות טכנולוגיות בסינגפור, והפנה את החברה שלו לספק למוסדות הללו כלים שיאפשרו להם גם להנפיק וגם לאמת את התעודות שלהם בעצמם, באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ'יין את'ריום.

טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שמתפקדת כמו יומן דיגיטלי של כל העסקאות שבוצעו בין שני משתמשי קצה ברשת, מהווה שובל ביקורת שאינו ניתן לשינוי או להשחתה. בעוד שבלוקצ'יין כשלעצמה היא טכנולוגיה זמינה לציבור, הרישומים שלה – "הבלוקים" – מאובטחים באמצעות מטבע קריפטוגרפי. משום שכל תעודה שמתועדת במערכת הבלוקצ'יין בתור עסקה הופכת לחלק ממנה, זיוף שלה הופך לבלתי אפשרי.

כאשר תעודה מונפקת, מוקצית לה סיסמא מסוימת בסגנון האש (#), או חתימה דיגיטלית מיוחדת, יחד עם שורת קוד קצרה שנוצרת באמצעות מחשב, המתבסס על אלגוריתמים שזמינים גם הם לציבור הרחב.

"אם במסגרת הדיגיטציה של התעודות שלהם המוסדות יקצו האש ויכניסו את הסיסמא הזו לבלוקצ'יין, היא תהווה מעתה 'מקור מאמת', שיראה שהמסמך היה במצב מסוים בנקודת זמן מסוימת", אומר מוסקוביץ לפורבס. "אם היא תשונה באופן כלשהו, היא לא תתאים יותר להאש שמאוחסן בבלוקצ'יין. יש לך כך את היכולת לאמת באופן מידי שהדיפלומה אמתית ולא שונתה מעולם".

במלים אחרות, אם מסמך דיגיטלי משתנה, הסיסמא שמוטמעת בו תהיה שונה לחלוטין. הקלקה על הסטאטוס של חוזה בפלטפורממה של החברה, למשל, תאפשר לכם לא רק לראות את הסיסמא שלו, אלא גם את הצדדים שחתמו עליו, את ה-IP, את הכתובת ואת חותמת הזמן הרלוונטיים.

Attores עבדה עם Ngee Ann Polytechnic, אוניברסיטה מסינגפור, שבחרה לקחת את תהליך האימות שלה אל הרשת המקוונת. אבל Attores היא לא החברה היחידה שמציעה חתימות זמן בלתי ניתנות לשינוי והוכחות נוספות של שירותי הנפקה. חברות אחרות שעובדות על מניעת הפרת זכויות יוצרים כוללות למשל את BitProof ו-Binded, שלאחרונה גייסה 950 אלף דולר בסבב גיוס ממשקיעים, ושמה לה למטרה "להפוך את תחום זכויות היוצרים לדמוקרטי".

הדגל האדום

בעוד שבלוקצ'יין וחוזים חכמים מציעים יתרונות רבים, יש להניח שייקח עוד זמן לפני שמקומות העבודה והמוסדות הסיניים יוכלו לאמץ את המערכות הללו בקנה מידה רחב ובאופן אפקטיבי. בינתיים, בתי החרושת לתעודות מאמצים טקטיקות חדשות שמאפשרות להם לדלג מעל ללולאות הרגולטוריות: בתי ספר ללמידה מרחוק, שמציגים את עצמם כבתי ספר אמתיים ומושכים למעשה תכנים מאתרים של מוסדות אחרים, הם אולי החמקמקים ביותר. לפי אזל, הסטודנטים אולי מאמינים שהם משלמים עבור למידה מרחוק, רק כדי לגלות מאוחר יותר שהם נסחטים או מאוימים. גם מתן ההסמכה נותר בגדר בעיה.

כיצד נזהה תרמית? | צילום: Fotolia

"מבצעי ההונאה הללו מציעים גם שירותי אימות פרטים משל עצמם, תמורת תוספת תשלום – ממש one-stop shop. ראיתי אפילו מקרים שבהם הם זייפו את המכתב מטעם בית הספר המקורי. הם יעשו את הצעד הנוסף הזה עבור הלקוח, אם אפשר להגיד את זה. Axact [בית חרושת פורה מאוד לדיפלומות מזויפות המבוסס בפקיסטן] זייף תעודות הסמכה באופן כזה שאתה אפילו יכול ללחוץ על קישור לגוף המנפיק ישירות מאתר בית הספר המזויף. וככל שאתם רואים יותר סמלי לוגו של גופים מסמיכים באתר של בית ספר מזויף, כך הדגל האדום הולך וגדל. לבית ספר אמתי יש נותן הסמכה אחד, לכל היותר שניים", הוא מוסיף.

לא תמיד קל לזהות את הדגלים האדומים, במיוחד ככל שבתי החרושת הללו לומדים איך לעקוף את הרגולציה. עד אז, המלחמה בזיופים האקדמיים מתוצרת סין תמשיך להיות מלאכה סיזיפית.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן