דירוג פורבס – הערים הטובות ביותר בישראל: איפה כדאי לחיות?

מבין כל הערים בדירוג פורבס לערים הטובות ביותר בישראל, נדמה כי בת ים היא בעלת פוטנציאל התפתחות והתקדמות משמעותי. המיקום שלה, בשילוב פיתוח התשתיות בה ובסביבתה, הקרבה לים ולתל אביב מהווים פוטנציאל עצום לצמיחה, ואפילו מעלים את התמיהה איך זה לא קרה עד עכשיו. קברניטי העיר מסתכלים כמודל בתהליכים טבעיים שהתרחשו בשכונות תל אביביות, כמו נווה צדק ושכונת החשמל. הם מזהים את האמנים והצעירים כקהל שידע למשוך אחריו את הביקוש, ומושכים אותם לאזורים מיועדים לפיתוח על ידי תמריצים שונים כמו חלל עבודה חינמי ופטור מארנונה. כך התברגה בת ים לדירוג 10 הערים הטובות בישראל.

עיר מובילה אינה נמדדת רק בפרטים שמרכיבים אותה, אלא גם ביחסי הכוחות שלה עם הערים סביבה והאופן בו היא מתפתחת וצועדת לעבר המחר. מגזין פורבס ישראל מדרג את הערים הטובות ביותר בישראל – היכן כדאי לגור, לעבוד ולגדל את הילדים?

נכון ל־2013, ישראלי עירוני שחולם על בית עם גינה גדולה, שקט, אוויר ונוף, יודע שהחלום מגיע עם תג מחיר שלא פשוט לפרוע אותו, והכוונה היא בעיקר לשירותים המרכזיים החיוניים שיישארו בעיר, כמו חינוך, בריאות, ביטחון, תרבות, וכמובן – תעסוקה. החדשות הטובות הן שבזמן שהערים שלנו ממשיכות לגדול ולהתרבות, הן לומדות – גם אם לאט – להפוך ירוקות יותר ולספק בעצמן את הצרכים של תושביהן.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

אם ניתן להסתמך על הדירוג, לא סתם מזנקים מחירי הנדל"ן באזור המרכז. כל הערים בעשירייה המובילה הן מאזור המרכז, החוף והשפלה. שלוש מתוך חמש הערים הראשונות – הרצליה, רעננה וכפר סבא – ממוקמות באזור השרון. הנתון המפתיע ביותר בדירוג הוא מיקומה של ירושלים. עיר הבירה הגיעה למקום ה-12 בלבד, הרבה אחרי ערים כמו בת ים וראשון לציון, בעיקר בגלל ציונים נמוכים מאוד בתחום החינוך.

לדירוג המלא – הערים הטובות בישראל – לחצו כאן

ירושלים נותרה מאחור: הערים שהגיעו למקומות 15-11 בדירוג

פארק הירקון, תל אביב | צילום: שרון מרוז

במקום הראשון בדירוג נמצאת תל אביב. העיר מובילה בעיקר בזכות הפעילות הירוקה שלה: אם אלה אלפי זוגות האופניים שהציבו את תל אביב בשורה אחת עם ערים כמו לונדון קופנהגן ופריז ואם זה הקמת גינות קהילתיות אקולוגיות שהעיר מפעילה. בנוסף, סקר של מכון גאוקרטוגרפיה מגלה כי תל אביב נתפסת על ידי הציבור הישראלי כעיר שהכי כדאי לגור בה. מספר התפתחויות דרמטיות מהשנה האחרונה יאפשרו לשטח ניכר בעיר להתפנות במטרופולין הצפוף לטובת לא מעט דירות למגורים ומשרדים. כך, גם אם נדמה שאין בתל אביב שטחים פתוחים ואין לה לאן לצמוח, מסתבר שהיד עוד נטויה, ואם היא כבר צפויה כל כך לגדול ולארח עוד עשרות אלפי עובדים ותושבים, טוב שהיא מתכננת לעשות את זה באופן ירוק.

צילום: inimage/ASAP

שנייה מדורגת הרצליה, אשר נהנית ממוניטין של עיר איכותית מאוד. היא אמנם לא הצליחה לגרוף את המקום הראשון באף אחת מהקטגוריות בנפרד, אולם הישגיה הגבוהים בכל המדדים יחד הספיקו כדי למקם אותה כעיר השנייה המובילה בישראל: באחוז הזכאים לבגרות היא ממוקמת במקום השני; באחוז הסטודנטים לתואר ראשון היא הגיעה למקום הרביעי; ושיעור התעסוקה של תושביה ממקם אותה שנייה בקטגוריה, יחד עם כפר סבא. באחרונה הודיעה יעל גרמן – ראש העיר ב־14 השנים האחרונות – על הצטרפותה למפלגת "יש עתיד״ של יאיר לפיד, מה שמצביע על כך שהעיר ניצבת כעת בפתחו של עידן חדש.

גבעתיים היא המדורגת שלישית. העיר הקטנה מובילה בקטגוריית החינוך עם 73.78% זכאות לבגרות של תלמידי העיר וכך גם גם ברמת ההכנסה של תושביה, עם ציון של 94 בדירוג ההכנסה לנפש, גבוה בנקודה וחצי מתל אביב שכנתה.

בהמשך הדירוג ניתן למצוא את ערי השרון רעננה וכפר סבא, המתבלטות שתיהן ברמת התעסוקה הגבוהה של תושביהן. רעננה היא גם העיר עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר עם ממוצע גיל של 85.5 שנים, כמעט שנה וחצי יותר ממודיעין, שנמצאת במקום השני במדד זה.

את החמישייה השנייה פותחת פתח תקווה, אשר למרות התדמית השמרנית היא אחת הערים המתפתחות ביותר בישראל. התחלות הבנייה בעיר מצביעות על תנופת פיתוח בלתי נדלית, הכוללת בין היתר פרויקטים לצעירים שהוקמו בשכונות נווה גן, כפר גנים ואם המושבות בצפון העיר.

גשר גבעתיים | צילום: ישראל מלובני

ראשון לציון, רמת גן וחולון מאיישות את מקומות 9-7, ואת העשירייה המובילה סוגרת עיר החוף בת ים, אשר זכתה לפיתוח תשתיות תחבורה, שקירבו אותה עוד יותר לתל אביב, וקיבלה את הציון 90 במבחן המרכזיות, בדיוק כמו חולון. עם זאת, בת ים נפלה מחולון כמעט בכל המדדים האחרים, מלבד הקרבה למרכז.

לדירוג המלא – הערים הטובות ביותר בישראל

ירושלים נותרה מאחור: הערים שהגיעו למקומות 15-11 בדירוג

כך בדקנו:

בדירוג נבחנו ערים בהן מתגוררים 50 אלף תושבים ומעלה – ונבדקו את הקריטריונים הבסיסיים שמאפיינים את חיי התושבים ואת העיר עצמה. הדירוג מורכב משבע קטגוריות. המובילה שבהן, שגם קיבלה משקל יחסית גבוה בדירוג (20%), היא מבחן "מרכזיות מול פריפריאליות״, כפי שחקרה אותו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2011. למבנה הגיאוגרפי, כמו גם הכלכלי, של ישראל, יש מרכז מובהק וברור מאליו, הלוא הוא מחוז תל אביב, אולם מחקר זה של הלמ"ס מיישם תיאוריות חדשניות שמודדות את המרכזיות של כל עיר גם ברמת הנגישות של תושביה לשירותים שבתוכה ושבסביבתה, וביחס לגודל האוכלוסייה באזור. 

קטגוריית המרכזיות משקפת נגישות וזמינות ברמה כמותית ותחבורתית לשירותי אוכלוסייה רחבים – החל מתשתיות, דרך שווקים ועד למוסדות תרבות וחינוך.

סקרים שונים שנעשו בשנים האחרונות מצאו שקרבה למיקום העבודה מהווה שיקול מרכזי ביותר בבחירת מקום המגורים, אם לא המרכזי ביותר, ומכאן המשקל הגבוה היחסי שקיבל מדד המרכזיות בדירוג. מדד זה בוחן גם את העוצמה הכלכלית של העיר עצמה, ולכן גם העוצמה הכלכלית של התושבים עצמם בכל עיר קיבלה משקל זהה. שתי הקטגוריות הבאות מתמקדות במידת הפרנסה של תושבי העיר – כמה מהם עובדים, וכמה הם מרוויחים באופן יחסי. כל אחד מהאספקטים הללו קיבל משקל של 10% במדד.

אם, כאמור, נגזרו עלינו חיים אורבניים אפופי פיח, רעש וזיהום, מתבקש לבדוק מי מהערים צועדת לקראת עתיד ירוק יותר. כאן נעשה שימוש בנתונים של מחקר מעמיק ומעניין של מרכז השל לקיימות מקומית, שפועל בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, אוניברסיטת תל אביב וארגונים נוספים. המדד הירוק שכללנו בדירוג סוקר נתונים מרתקים לגבי רשויות מקומיות מובילות, שבחרו לאמץ את האירוע הבינלאומי "שעת כדור הארץ״. התנהלות הרשויות נבחנה במגוון רב של רבדים, בהם היחס בין מספר העצים לגודל האוכלוסייה, הפרדת פסולת, התייעלות אנרגטית, חיסכון במים, פיתוח תחבורה ידידותית לסביבה (שבילי הליכה ואופניים, רכבת קלה ותחבורה מהירה), קידום מודעות לבריאות בקרב הציבור, שקיפות ושיתוף הציבור, קידום צרכנות וכלכלה מקומית, קיום צדק סביבתי ואפילו קידום דיור בר־השגה. 

לצערנו, עקב מורכבות ההשוואה, מרכז השל לא השווה את מידת זיהום האוויר והרעש בכל עיר ועיר, (הזיהום במפרץ חיפה, למשל, שונה מהזיהום בגוש דן, ולכן השוואה ביניהם אינה נכונה), וכאשר סוקרים את הדירוג יש לקחת היבט זה בחשבון. 

שלוש הקטגוריות הנוספות נוגעות לתחומים בסיסיים בחיינו – ביטחון אישי, חינוך ובריאות, וכל אחת מהן קיבלה משקל זהה (15%). את הביטחון האישי מדדנו באמצעות נתוני הפשיעה, כפי שפורסמו על ידי משטרת ישראל. בקטגוריית החינוך, כדי לשקף רמת חינוך בסיסית וגם את האופק האקדמי של תושבי העיר, שילבנו יחד את אחוזי הזכאות לתעודת הבגרות ואחוזי הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון בקרב תושבים בני 21 עד 29. לסיום, בקטגוריית הבריאות שוקללו נתוני תוחלת החיים המעודכנים לשנת 2011, כפי שפרסמה אותם באחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. יש להניח שככל שתוחלת החיים גבוהה יותר, הסביבה הבריאותית הינה ברמה גבוהה יותר.

לשם הכנת הדירוג נעזרנו באיל צאום, מומחה למיתוג ערים ובעל בלוג בתחום.