|
השנה היא 2030. גבר בשנות ה־50 לחייו יושב בסלון ביתו בשעת לילה מאוחרת וצופה בסרט, כשהטלפון הנייד שלו משמיע צליל התראה. הוא נאנח ומתנשף קלות כשהוא קם ממקומו. "לקוח יקר", הוא קורא את ההודעה, "לפי הנתונים שבידנו יש הסתברות של 95% שמחר תלקה בהתקף לב. אנא גש מיד לבית החולים לקבלת טיפול רפואי".
הכתבה מופיעה בגיליון הרופאים הטובים בישראל 2018
לרכישת הגיליון לחצו כאן
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
זה אינו מדע בדיוני. לפחות כך טוענות חברות הטכנולוגיה הגדולות. לאחרונה הודיעה Verily, חברה בת של ענקית הטכנולוגיה אלפבית (גוגל), על כך שפיתחה כלי בדיקה שבאמצעות סריקת העין מסוגל להעריך את הסיכון של אדם ללקות במחלת לב ברמת דיוק דומה לזו של בדיקות דם סטנדרטיות. ההכרזה הזו מגיעה חודשים ספורים אחרי שאוניברסיטת וושינגטון חשפה שיטה שפיתחה לגילוי מוקדם של סרטן הלבלב באמצעות סריקה של הרשתית ודרך הטלפון החכם. ylireV מפתחת גם עדשות מגע שיודעות לנטר את רמת הגלוקוז בדם ולשדר את הנתונים למקור חיצוני.
רופאים לא יודעים להתמודד היום עם כמויות נתונים גדולות | צילום: shutterstock
לא מפספסים כלום
הרבה מההתפתחויות המרעישות בעולם הרפואי־טכנולוגי מגיעות בזכות ההתקדמות בחקר הבינה המלאכותית, בעיקר היכולת לעבור ולנתח כמויות עצומות של מידע. "אני יכול לספר לך מקרה על אמא לילד חולה סוכרת, שמדדה באמצעות חיישן את רמות הסוכר של בנה והביאה לרופא את הנתונים אחרי חודש בדיסק און.קי. רק שהרופא לא ידע מה לעשות עם כמות הנתונים האדירה שהגיעה אליו וביקש שתמדוד את הנתונים רק שלוש פעמים ביום", מספר העתידן ד"ר רועי צזנה, חוקר במרכז בלווטניק לגילוי תרופות באוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר "השולטים בעתיד", שבין היתר, סוקר את עתיד הרפואה.
"האמא לא ויתרה. היא עברה על הנתונים בעצמה וגילתה שכל יום לפני שהילד הולך לבית הספר יש לו קפיצה ברמת הסוכר. אז היא הוסיפה לו מעט אינסולין בזמן הזה. אין ספק שהקפיצה הזו היא בעלת משמעות על מצבו הרפואי העתידי של הילד.
"רופאים לא מסוגלים להתמודד עם כמויות המידע שמגיעות מהחיישנים משתי סיבות: גם כי הם לא הוכשרו לזה, הרי בתי הספר לרפואה עדיין לא מעודכנים ללמד את נפלאות הטכנולוגיה הזו, וגם מפני שהם אנושיים, ורופא אנושי, שתביאי לו טרה־בייטים של מידע לגבי כל מה שעשית בכל דקה בכל יום, לא יידע מה לעשות עם זה.
"הבינה המלאכותית אמורה להיות מסוגלת להתמודד עם כמות הנתונים המדהימה הזו", אומר ד"ר צזנה. "צריך להבין את גודל המהפכה: בינה מלאכותית חכמה בהתאם לכמות המידע שנותנים לה. כבר כיום היא עולה על הרופאים האנושיים בפיענוח של צילומי רנטגן, בדיקות ועוד. בהמשך יהיו לה אחוזי הצלחה טובים יותר מהם בהמלצות, ונראה שהיא תהיה מוצלחת יותר מהרופאים האנושיים ברוב תחומי הידע שלהם".
הנה דוגמה מהחודשים האחרונים: עד כה סימנו הרופאים שמונה גורמי סיכון ללקות במחלת לב, בהם עישון, השמנה ועודף כולסטרול. בשנה שעברה השתמשו החוקרים בבינות מלאכותיות, כדי לעבור על מאות אלפי תיקים רפואיים של אנשים שחלו במחלת לב, ופיתחו מודל בנוגע לגורמי הסיכון. הם זיהו גורמים קריטיים שהרופאים האנושיים לא זיהו, כמו נטילת קורטיקוסטרואידים או מחלה נפשית קשה. מנגד מחלת הסוכרת לא הצליחה להיכנס לעשרת הגורמים המשפיעים על הסיכון ללקות במחלת לב, על אף שבמשך שנים היתה אחד מגורמי הסיכון המקובלים.
"מחקר כזה יכול להציל אלפי אנשים מסביב לעולם מדי שנה", מוסיף ד"ר צזנה. "אנחנו בימים הראשונים של המהפכה. רק בחמש השנים האחרונות התחלנו ליצור את הבינות המלאכותיות שמסוגלות לזהות דפוסים ברמה מתקדמת, ובתחום זה נעשים דברים שרק יכולנו לחלום עליהם".
ד"ר צזנה | צילום: חן גלילי
כך למשל הבינה המלאכותית במחשב ווטסון של חברת IBM הועברה על עשרות אלפי מאמרים מדעיים כדי לבחון את הידע על האנזים P53, שהוא נוגד סרטן. ווטסון מצא תוך שבועות שבעה חלבונים שלא חשדו בהם בעבר ושיש להם יכולת להשפיע על P53. לשם ההשוואה, עד כה מדי שנה התגלה חלבון אחד. ווטסון עשה זאת במהירות שקשה לדמיין אותה.
במעקב צמוד
לא רק המחקר הרפואי נעזר בבינה המלאכותית, גם הרפואה היישומית עושה זאת. הודות לפיתוחים הטכנולוגיים, קיימים כיום מכשירים המסוגלים לנטר ברציפות את המדדים הרפואיים של מטופלים. זה נעשה בביתם, ברמה שלפני עשור היה אפשר להפיק רק במחלקות הייעודיות בבית החולים. כמות המידע שזמינה למטפלים הרפואיים היא אדירה.
המגוון גדול מאוד. ישנם חיישנים שבעזרת אפליקציה מתמשקים לטלפון של המטופל ומאפשרים לקיחת מדדים בזמן אמת, ישנם סנסורים שמוצמדים לגוף באמצעות מדבקות או חיישנים לבישים וישנם מוצרים שמאפשרים זיהוי מרחוק. במעבדה שלו בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן, מפתח פרופ' זאב זלבסקי שני יישומים בסגנון זה: הראשון הוא בגד חכם שמשלב סנסורים אופטיים ובודק במקביל מספר פרמטרים ביו־רפואיים כדי לנטר את מצבו הבריאותי של החולה. כמו כן הוא מפתח סנסור שמוצב בחדר ומנטר בצורה מתמשכת פרמטרים ביו־רפואיים שונים, בהם קצב ופעימות הלב, קצב וצליל הנשימות, זרימת הדם, המטולוגיה ועוד. "אם לוקחים את החישה לשלב מתקדם ומשלבים למידת מכונה וביג דאטה, אפשר לעשות דיאגנוסטיקה של מחלות קרידו־וסקיולריות למשל", הוא אומר. לדבריו, הסנסורים הביתיים שמבצעים ניטור של המצב הרפואי אמורים להקטין את האינטראקציה בין חולה לרופא.
"אנחנו עדים למצב שבו מספר החולים פר רופא עולה, והזמן שמקדיש כל רופא לחולה הולך וקטן, וחשוב למצוא אמצעים להעניק טיפול יעיל למרות הזמן הקצר. בנוסף, תוחלת החיים עולה, יש פחות ילדים וקיים צורך בטכנולוגיה שתאפשר לקשישים לשמור על הבריאות, ולילדים לשמור על ההורים שלהם מרחוק. כך, פעילויות ניטוריות שלא מצריכות רופא יעברו להתבצע בבית, והרופא המטפל יעודכן כשתתעורר בעיה".
מריחים רווחים
במהפכה כל כך גדולה, כפי שמתרחשת כיום בעולם הרפואה הדיגיטלית, צריך לשאול: איפה הכסף? והוא נמצא דווקא בביטוחים. וזו, כך טוענים המומחים, הסיבה שחברות הטכנולוגיה הגדולות נכנסות לתחום. "הן מבינות שהמידע שיש להן יכול להפוך אותן לחברות ביטוח או לנותנות שירות לביטוח הטובות בעולם", אומר ד"ר צזנה. "באמצעות מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הם יוכלו לחזות מחלות ומה עומד להיות הסיכוי של הלקוח לפתח אותן וכן את הטיפולים המתאימים להן ואת הדרכים לתגמל את האדם לשמור על בריאותו".
"כשמגלים בשלב מוקדם מחלות יקרות, אפשר להוזיל את עלות הטיפול בהן", מוסיף פרופ' זלבסקי. "כיום ישנה ראייה שונה על עולם הביטוח. זו מגמה שמתרחשת כיום בגלל הצורך העסקי והשילוב של הטכנולוגיה, שיכולה לתת מענה לצורך זה ולמנוע את הנזק הגדול והכבד שמתרחש כתוצאה ממחלות".
פרופ' זלבסקי | צילום: בר אילן
ואנחנו כבר רואים ניצנים של המהלך העסקי הזה: בחודש ינואר הכריזה אמזון על הקמת חברה לשירותי בריאות ללא מטרות רווח בשיתוף עם ברקשייר התאוויי של וורן באפט וג'יי.פי מורגן, שתוזיל את הטיפול בחולים לעומת הביטוח הרפואי הקונבנציונלי שמציעות חברות הביטוח. גם פייסבוק ומייקרוסופט כבר הודיעו שיוסיפו שירותי בריאות לעסקי הליבה שלהן, ואלפבית כבר עושה זאת מזה זמן מה.
גם אפל לא נשארה מאחור, כשהכריזה שעדכון התוכנה הבא שלה יכלול אפשרות לכל משתמש לנהל ולצפות בתיק הרפואי שלו, שבו יאוחסן מידע שיגיע ישירות מהמרפאות ומבתי החולים. וכמובן, ישנה התשתית של הטלפונים החכמים של אפל, שכבר משמשים בסיס לאפליקציות רפואיות שונות, כמו למשל אפליקציה שלומדת את מחלת הפרקינסון ובעתיד הקרוב תסייע לרופאים לזהות את המחלה עוד לפני שהחולה חש בתסמיניה. לפני חודשים ספורים צולם מנכ"ל אפל טים קוק, כשהוא עונד שעון חכם המודד את רמת הגלוקוז בדם. השינויים שנמדדו, סיפר המנכ"ל הנמרץ, סייעו לו לשמור על תזונה מאוזנת המתאימה לו אישית.
האם אנחנו נמצאים בפתחו של עידן, שבו לא ניאלץ לקבוע תור לרופא? "בהחלט יכול להיות", טוען ד"ר צזנה. "בחלק מהמקרים רופאים אנושיים יצטרכו לעבוד בסימביוזה עם המערכות הממוחשבות, ובמקרים אחרים אנשים יעברו 'לראות' רופאים ממוחשבים. אם הם יתנו הרשאות מתאימות, אז החיים שלהם ינוטרו כל הזמן, והבינה המלאכותית תעקוב אחריהם כל הזמן ותדע מה קורה איתם ובהתאם תתריע ברגע שמשהו רע יקרה לגוף שלהם. אם תידבקי בווירוס, למשל, הבינה תוכל להתריע לפני שהסימפטומים שאת מכירה יבואו לידי ביטוי".
זה אולי נשמע כמו עולם מושלם, אבל יש להבין שמחלות ימשיכו להתקיים. "בעולם כזה יהיו פרקינסון, אלצהיימר וסרטן, אבל ברגע שהן רק יתחילו להתממש, יופיעו נורות אזעקה. המערכת תוכל לזהות ולחבר אלמנטים שהאדם לא שם לב אליהם. למשל, שהוא ישן בממוצע פחות חמש דקות בלילה, שיש לו נטייה להתקלח עוד שתי דקות ושמעבר לנעליים חדשות לא סייע לכאב בברך – כל זה ביחד אומר שיש סיכוי של כך וכך אחוז לשיגרון".
שאלה של זמן
המהפכה הזו לא יכולה לעבור ללא בעיות, כמובן. נראה כי הבעיה המרכזית תהיה החרדה לפרטיות. ככל הנראה, יהיו לא מעט משתמשים שיסרבו להעניק הרשאה לנתונים שלהם, וחברות הטכנולוגיה יצטרכו להשקיע מאמץ כדי לשכנע שהמידע לא עובר לגורם שאינו אמור לצפות בנתונים הרפואיים. אולם כנראה, כמו במקרה של החשש הראשוני ממסירת פרטי כרטיסי האשראי ברשת, גם במקרה זה הפחד לא יעצור רבים, והם יבינו את היתרונות המשמעותיים שגלומים ברפואת העתיד.
מסתמן כי מי שעלולים לנסות לעצור את הרכבת הדוהרת בעוצמה קדימה הם ארגונים מקצועיים של רופאים ואחיות. גם לחברות תרופות ולחברות ביטוח רפואי יש אינטרס לשמור על המצב הקיים, שמתגמל אותם לא רע. מנגד, גם המהלך של חברות, למשל IBM, שטוענת שאין סיבה להפעיל רגולציה על המכשירים החדשים, לא עושה רושם חיובי.
"האמת נמצאת אי שם באמצע, כרגיל", אומר ד"ר צזנה. "ברור שצריך לעשות רגולציות ולהבין מה היכולות של הבינה המלאכותית ומצד שני, רגולציה נוטה לעכב הכל וצריך לבדוק עד כמה צריך להאט את המהפכה". האיזון הזה יקבע ככל הנראה אם נצטרך לחכות עוד כמה עשרות שנים עד שנגיע למיצוי הפוטנציאל העצום של הרפואה הדיגיטלית או שמא הבשורה קרובה הרבה יותר ממה שנדמה לנו.
הכתבה מופיעה בגיליון הרופאים הטובים בישראל 2018
לרכישת הגיליון לחצו כאן
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
|
