Forbes Israel Logo

הכל על כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2018

במהלך השבוע שעבר התקיים במלון מצודת דוד בירושלים כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2018. השתתפתי בכנס בתור יזם הייטק צעיר ובשל מעורבותי במספר גופים פילנתרופים ועסקיים של משפחתי.

יש חשיבות אדירה לקיים את המפגש הבלתי אמצעי הזה בין מקבלי ההחלטות במגזר הציבורי, עסקי ואקדמי. מפגש זה מאפשר ליצור שיח איכותי בנושאים החשובים ביותר למדינת ישראל בתחום הכלכלי-חברתי לטווח הקצר והרחוק.

כוכבי 

בין המשתתפים היו גדעון סער, שר החינוך נפתלי בנט, שרת המשפטים איילת שקד, שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, נגידת בנק ישראל ד״ר קרנית פלוג, מנכ״ל משרד האוצר שי באב״ד, מבעלי קבוצת ניאופארם דוד פורר, נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, וזה רק חלק קטן מרשימה ארוכה של פוליטיקאים, אנשי עסקים ואקדמיה אשר השתתפו בכנס.

במהלך הכנס דיברו הרבה על שוק העבודה העתידי ועל הנתון המעניין, לפיו 65% מהצעירים היום יעבדו בעבודות שעדיין אינן קיימות. שיח נרחב התקיים גם בנוגע להשפעות האוטומציה והמחשוב על שוק העבודה, וכמובן גם על הרגולציה והבירוקרטיה שקיימת במוסדות ממשלתיים.

בעיה מרכזית שהועלתה בנוגע למדינת ישראל היא שכל כמה שנים מגיעים למצב שיש שינוי מדיניות ודבר זה מעכב תהליכים ומביא להאטה בהטמעת שינויים משמעותיים במסגרות חינוכיות, כלכליות וחברתיות.

מנכ״ל nexar, ערן שיר, דיבר על תוכנית שיזם בשם BETA, שמטרתה לעודד מהנדסים מחו״ל לעשות רילוקיישן לישראל. הטענה שעלתה מנגד, היא שבארץ ישנם מגזרים שלמים שעדיין לא מעורבים בצורה מספקת בשוק העבודה וספציפית בשוק ההייטק. לכן, צריך לחשוב איך גורמים לאוכלוסיות החלשות יותר בארץ לקחת חלק בתעשיות אלו במקום להסתכל החוצה.

במסגרת הכנס יצא לי לדבר במסגרת המושב של שוק העבודה העתידי, והעליתי ארבעה אתגרים מרכזיים שאני מאמין שצריך להתמודד איתם:
1. אתגר מרכזי ליזמים בתחילת דרכם בעולם וכמובן גם במדינת ישראל הוא התמיכה החלקית של המוסדות הממשלתיים, הבירוקרטיה והרגולציה, שעמה נפגשים לא מעט פעמים. לכן, המערכות הרגולטוריות צריכות להיות דינמיות ונגישות יותר.
2. פריון עבודה נמוך- הפרודוקטיביות בשוק העבודה הישראלי נמוכה מאוד.
3. מערכות החינוך לא מנגישות כלים הרלוונטיים לשוק העבודה הנוכחי והעתידי בצורה מספקת. תוכניות הסייבר ועידוד לחמש יחידות הם מצוינים אך לא מספיקים. כאשר מסתכלים על האתגרים השונים הניצבים מולנו מנקודת מבט חינוכית, מבינים שתפקידן של המסגרות החינוכיות הפורמליות במדינת ישראל היא לחשוף את דור העתיד למגוון רחב של תחומים ולא רק לצירים מצומצמים.
4. שילוב כוח עבודה חדש מהפריפריה, צעירים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך וסקטורים נוספים באוכלוסייה, לדוגמא, חרדים, ערבים. אנו רוצים לבנות גשר בין הסקטורים החלשים לתעשייה ולמעגלי העבודה החזקים והמתקדמים. דבר זה יעזור למיצוי יכולות של שכבות חלשות יותר.

כותב המאמר הוא יזם הייטק המשרת ביחידה הטכנולוגית של חיל האוויר וסטודנט למתמטיקה ולכלכלה באוניברסיטה הפתוחה. בוגר ארגון LEAD ונבחר לרשימת 30Under30 של פורבס ב-2017.
הקים מספר מיזמים בתחום ההייטק, האחרון הוא רשת של חממות יזמות לבני נוער (Tech Lounge).
בנוסף לעשייה האישית שלו, כוכבי מעורב בקרנות משפחתיות של משפחתו: קרן בוכמן היימן, Max Factor Family Foundation וקרן Herb & Sharon Glaser, ובהשקעות משפחתיות בתחומי הייטק ונדל״ן בארץ ובארצות הברית.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן