| פינלנד, שבדיה ובריטניה תרמו יותר לחדשנות העולמית על בסיס תרומה לנפש, בעוד שהודו, אינדונזיה וארגנטינה תרמו הכי פחות. כך עולה מדוח חדש שנערך על ידי קרן החדשנות וטכנולוגיית המידע בוושינגטון, ארגון שמתמקד במגוון תחומים בתוך עולם החדשנות הטכנולוגית ומדיניות ציבורית.
הדוח מגדיר חדשנות כיצירה של ערכים חדשים עבור העולם, בין אם מדובר בטכנולוגיות חדשות, מודלים עסקיים חדשים, מוצרים ושירותים חדשים, או צורות חדשות של יזמות חברתית. ככל שמדינות מתחרות יותר ויותר על הנהגת הכלכלה החדשנית העולמית, הן יכולות ליישם מדיניות שתהווה יתרון רק עבורן, במחיר של פגיעה בחדשנות העולמית, או במקום זאת ליישם מדיניות שתתמוך ביכולת החדשנות שלהן עצמן ובמקביל ליצור תרומה חיובית שתתרום למערכת החדשנות הגלובלית כולה.
המחקר מעריך את ההשפעה של מדיניות החדשנות של מדינות במערכת החדשנות העולמית הרחבה יותר. לכן, המחקר בדק האם 56 המדינות שמופיעות בו מנסות לחזק את יכולות החדשנות שלהן דרך מדיניות חיובית כמו השקעות במחקר ופיתוח, חינוך, או תמריצי מס לחדשנות, אשר תורמים באופן חיובי לגוף העולמי של ידע חדשני. או שמא המדינות האלו מנסות להתחרות דרך מדיניות "חדשנות מסחרית" שלילית כמו מגבלות על מסחר כך שיהיה מקומי בלבד, סובסידיות יצוא או הגנה לקויה על זכויות קנין אינטלקטואלי זר (IP). התנהגות מסוג זה מובילה לצמצום החדשנות העולמית, לפי הדוח.
הדוח ממיין את סוגי המדיניות תחת ארבע קטגוריות. הראשונה – הטובה: אלו שתורמות למדינה ולעולם במקביל. השנייה – המכוערת: אלו שתורמות למדינה אך יש לכך השלכה שלילית על מדינות אחרות. השלישית – הרעה: אלו שנכשלות בתרומה למדינה או לעולם. הרביעית – בעלת הנטייה להרס עצמי: אלו שלמעשה נכשלות בתרומה למדינה אבל תורמות לשאר העולם.
פינלנד במקום ה-1, סין מתקרבת לתחתית ומדורגת במקום ה-44 | צילום: fotolia
מדיניות חדשנית "טובה" כוללת הגדלת ההשקעות במחקר ופיתוח מדעי בסיסי; מדיניות אפקטיבית להעברת טכנולוגיה מאוניברסיטאות ומעבדות לאומיות החוצה כדי שהסקטור הפרטי ימסחר אותן; ופתיחות להגירה בעלת כישורים גבוהים.
בניגוד לכך, מדיניות "מכוערת" כוללת מניפולציה על תקנים ועל המטבע, העברת IP כפויה או הגבלות על כך שהמוצר יהיה מקומי כתנאי לגישה לשוק. מדיניות "רעה" למשל היא יבוא שמחליף תיעוש מקומי, או הגבלות על השקעה ישירה זרה בתוך המדינה (FDI). מדיניות "שנוטה להרס עצמי" כוללת העלאת מיסי חברות עד כדי כך שתאגידים רב לאומיים שנמצאים גם בכל מקום אחר, הם אלו שפוגעים במדינה תוך כדי שהם למעשה מהווים יתרון לאחרות.
מהדוח עולה כי המדינות שתומכות ברמה הגבוהה ביותר בחדשנות גלובלית, תוך כדי שהן לא מפריעות לה, על בסיס תמיכה לנפש, הן פינלנד, שבדיה, בריטניה, סינגפור והולנד. בניגוד להן, המדינות שהמדיניות שלהן מהווה את ההשפעה השלילית הגדולה ביותר על מערכת החדשנות העולמית הן ארגנטינה, אינדונזיה, הודו, תאילנד ואוקראינה. אלו תורמות פחות לחדשנות הגלובלית ובו זמנית משתמשות במדיניות שמשבשת אותה.
ארה"ב הגיעה למקום ה-10 ואילו סין מדורגת במקום ה-44, בעיקר מפני שהיא מנהלת מדיניות שפוגעת רבות בחדשנות העולמית. וישראל? למרות התואר שלה כאומת סטארט-אפ, היא ממוקמת רק במקום ה-23, כאשר מבחינת תרומה לחדשנות העולמית קיבלה ציון גבוה, אך בו זמנית היא גם מפריעה לה.
עוד עולה מהדוח, שישנה התאמה גבוהה בין מדיניות חדשנות תורמת של מדינות, לבין רמות הצלחת החדשנות הפנימית שלהן. כלומר, אם מדיניות החדשנות טובה, המשמעות היא גם עשיית טוב לעולם. אם העולם הולך למקסם את החדשנות הגלובלית, נצטרך לפתח מנגנונים חזקים יותר כדי לעודד מדינות לתרום יותר ופחות לשבש אותה. לכן, לפי הדוח, הצעד החשוב ביותר אולי הוא לעבור להתמקד בחדשנות הגלובלית, כך שקובעי מדיניות עולמיים, כלכלנים ומומחים יטפלו בחדשנות באותה החשיבות כמו שהם נותנים למסחר באופטימיזציה של צמיחה ורווחה כלכלית עולמית.
|
|
