Forbes Israel Logo

המחיר היקר של האור הזול: כך משפיעה החשיפה לאור כחול על חיינו

אחד ההבדלים המשמעותיים בינינו ובין דורות קדומים יותר במהלך האנושות היא העובדה שחיינו מתנהלים כיום בעיקר בתוך מבנים סגורים. הדבר מוביל לכך שאנחנו כמעט לא נחשפים לאור ולחושך טבעיים. הטכנולוגיה מיגרה את החשיכה באמצעות מקורות אור מלאכותי – תחילה בהתקני תאורה ובעשורים אחרונים גם במספר אינסופי של מסכים בכל הגדלים.

הכתבה מופיעה בגיליון ספטמבר 2018 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

אין ספק שזה שינה את חיינו – הביא לפריחה כלכלית ולחופש פעולה מסביב לשעון, שלא נראו כמותם בהיסטוריה של אנושות. מחברה שפעילה ביום וחסרת פעילות בלילה הפכנו לחברה שפעילה ללא הפסקה.

שינה את חיינו. אור כחול | צילום: emma pa, unsplash

לכאורה, הישג נוסף נרשם כשמהנדסים הצליחו להחליף את נורות הליבון וההלוגן הישנות והבזבזניות בטכנולוגיות מתקדמות וחסכוניות הרבה יותר באנרגיה.

התאורה החסכונית נמצאת היום בכל מקום: הן במרחב הציבורי והן במרחב הפרטי, והיא מבוססת על נורות לד המאירות באורכי גל קצרים – או במילים אחרות, אור כחול. לאורכי גל קצרים, המאפיינים גם אור יום טבעי בשעות הבוקר, תפקיד פיזיולוגי חשוב – הם מגבירים ערנות באמצעות דיכוי של הפרשת ההורמון מלטונין, הורמון חשוב בגופנו, שבין היתר, משרה שינה.

האור החסכוני והיעיל התקבל על ידינו בברכה, אבל, כמו מיתוס הסוס הטרויאני, הוא התגלה כמתנה שחבויה בה סכנה גדולה. עכשיו, לאחר עשור או שניים של שימוש אינטנסיבי בתאורה החדשה, אנו מגלים את הנזק שהוא גורם. 

במערות מוארות

החשיפה הממושכת לאור של לדים ומסכים גורמת לנזקים בלתי הפיכים ברקמות העין. יתרה מכך, כתוצאה מחשיפה מאסיבית לאור קצר גל (המשבש הורמונים) בשעות הערב, העולם המערבי נקלע למצב שמכונה "ג'ט-לאג חברתי" ומתייחס לאובדן סנכרון עם הסביבה.

לעומת הג'ט-לאג המוכר, לאחר טיסה טרנס-אטלנטית, שהוא מצב חולף, ג'ט-לאג חברתי הוא מצב כרוני. תוצאה ישירה שלו, כמו בג'ט-לאג רגיל, היא ירידה דרמטית באורך ובאיכות השינה (אדם מודרני ישן בכל לילה כשעתיים פחות, בממוצע, ממה שהגוף צריך, גם ילדים בגיל בית הספר. אך ישנו גם אפקט מצטבר – בעיות רפואיות חמורות, כמו מחלות לב, הפרעות אכילה, ADHD, דיכאון וסרטן – כולן בעלות קשר הדוק לחוסר הסנכרון שלנו עם הסביבה והפרעות שינה לאורך זמן. גם טעויות אנוש, תפוקה ירודה בעבודה, לחץ, הרגלים תזונתיים רעים והתמכרויות הם תוצרים ישירים או עקיפים של ג'ט-לאג חברתי. כולנו, בכל גיל, מושפעים מאורח החיים החדש של האנושות – במערות מוארות 24 שעות ביממה.

קורמן. ״ירידה דרמטית באורך ובאיכות השינה״ | צילום: emma pa, unsplash

החיסכון באנרגיה אינו יכול לבוא על חשבון בריאותנו. מדענים מצביעים על הצורך הדחוף לאמץ תקנים של תאורה מקיימת – תאורה שאינה מסכנת את בריאות הציבור במרחבים ציבוריים, כגון רחובות, בתי ספר, בתי חולים ועוד. במקביל יש לפתח ערוצי הסברה של שימוש נכון באור מלאכותי בחיינו הפרטיים בכל הקשור לתזמון ולמשך השימוש בתאורה ביתית, בצגי המחשב, בטלוויזיה ובטלפונים ניידים. לצד זאת, יש לעודד שימוש מושכל באור טבעי לתאורה. אחרי הכל, אור יום הוא משאב חינמי, בריא וגם זמין לאורך כל השנה בארצנו.

ד"ר מריה קורמן היא חוקרת מוח במרכז ספרא באוניברסיטת חיפה. מחקרה מתמקד בהשפעת השעון הביולוגי על תפקודי זיכרון וקשב. היא מרצה במסגרות אקדמיות ולא אקדמיות במגוון תחומים הקשורים למוח האדם: התפתחות מוחית, למידה, שינה ושעון ביולוגי.

הכתבה מופיעה בגיליון ספטמבר 2018 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק


הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן