המירוץ נגד השעון: כחלון מנסה להספיק כמה שיותר עד לרגע פירוק הממשלה

1 מגבלות הכוח

כתבי הכלכלה הירושלמים קיבלו בימים האחרונים הזמנות לשלוש הזדמנויות צילום לפחות (מה שמכונה בעגה המקצועית: פוטו אופ): משה כחלון עם הנגידה קרנית פלוג. כחלון עם שר החינוך נפתלי בנט (בעניין הסייעת השנייה לגני הילדים), ושל שר האוצר לקראת ישיבת קבינט הדיור.

לצילום נוסף של כחלון וראש עיריית חיפה יונה יהב כתבי הכלכלה כבר לא זומנו. חיפה היא נמל הבית של כחלון, והוא שמח לחזור לשם כל פעם מחדש. השבוע הוא הכריז על ביצוע פרויקט בהיקף 1.3 מיליארד שקל לשיקוע מסילת הרכבת ולחיבור ישיר של העיר לים. עוד בתוכנית בניית 7,700 יחידות דיור. בכנס דן אנד ברדסטריט ביקר ראש עיריית חיפה בחריפות את הממשלה ואת אוזלת ידה בטיפול ברשויות המקומית.

יהב קיבל, אם כן, את הפיצוי הרבה יותר מוקדם מצפוי. חודש עבר מאז הקמת ממשלת נתניהו הרביעית, וכחלון עובד מסביב לשעון. לישיבת הסיעה ביום שני הוא לא הגיע בגלל לוח זמנים צפוף. כחלון מנסה להספיק לעשות כמה שיותר, מתוך הנחה שתוחלת החיים של הממשלה החדשה הולכת ומתקצרת. בקבינט הדיור הוא הספיק ללמוד שעם כל הכבוד לסיכומים הקואליציוניים, "החיים עצמם" כדברי ביבי, חזקים יותר. את תוכנית הדיור החדשה שלו הוא מתכוון להשלים עוד לפני פגרת הקיץ.

ההתקפה החריפה של סילבן שלום נגדו בעניין העברת מינהל התכנון ממשרד הפנים לאוצר כללה ביטויים חריפים שלא נשמעו בלקסיקון הפוליטי מאז ימי דוד לוי. אמירות כמו "הצעות הנוגעות בחוצפה או באווילות" או טענות על "כוחנות" או "דורסנות" הפתיעו והותירו את כחלון המום. לקבלת פנים כזאת הוא לא ציפה.

שר האוצר מתחיל להבין שלא יהיה לו קל. שרי הליכוד לא הגיעו לפרגן, עם כל הכבוד למשבר הנדל"ן. הם לא יהיו אלה שיסייעו לו בסלילת הדרך חזרה לליכוד, בהנחה שנתניהו לא ירצה להקים ממשלה חמישית.

נראה שאת הלקח מפרשת מינהל התכנון כחלון למד. בישיבת קבינט הדיור שתתקיים בשבוע הבא תוצג תוכנית הנדל"ן להגדלת היצע הדיור, שתואמה השבוע עם נתניהו. טוב שסוף־סוף מוצגת תוכנית. שוק הנדל"ן סבל בשבועות האחרונים מאי ודאות שהזכירה את מע"מ אפס של לפיד.

התוכנית כוללת את דיור למשתכן (הטבות במחיר לזכאים), המרת משרדים לדירות מגורים, עידוד הבנייה במרחב הכפרי, הסכמי הגג עם הרשויות המקומיות ותוספת עובדים זרים. לעניין הבאת העובדים הזרים (סינים) התנגד אגף התקציבים. בסופו של דבר התפשרו על המספר שייובא והבטיחו במקביל הפעלת תוכניות להכשרת עובדים. ההפתעה הגדולה נוגעת לתוכנית המיסוי לדירות להשקעה. בעקבות שיחות אנשי מקצוע, יועצים וסתם יועצי אחיתופל, הוצגה תוכנית לייט. האוויר יצא מהבלון, ובמקום מיסוי קיבלנו ניסוי. כחלון נבהל ונזהר שלא לשפוך את התינוק עם המים.

בניגוד לעצות מאגף התקציבים, לא יוטל מס על משכירי דירות (בסכום של עד 5,000 שקל) מחשש מוצדק שהמס יגולגל על השוכרים. מאידך, בקרוב תופעל תוכנית פיננסית להקלה על השוכרים (כפי שנחשף כאן, הצבירה בקרנות השתלמות תנוצל למימון החזרי המשכנתה). בהתאם להמלצת רשות המסים, לא יוטל מס שבח על קוני דירות להשקעה, המהווים כ־25% מקוני הדירות.

כחלון. יעשה הכל כדי להגדיל את ההיצע | צילום: מרק ישראל סלם

גם מס הרכישה בדירות להשקעה יעבור דיאטה רצינית. אם תחילה דובר על שיעורים מפחידים של 20%־25% מהשקל הראשון, המס העדכני יופחת ל־8% בדירות בשווי של עד 4.8 מיליון שקל ו־10% בשווי גבוה יותר. תקופת הפטור ממס שבח במכירת דירה שהתקבלה בירושה תקוצר לשנתיים. תקופת הפטור במכירת דירה "במעבר" (קניית דירה כשהדירה הראשונה לא נמכרה) תקוצר לשנה. אלה עיקרי התוכנית להדברת יוקר המחיה בשוק הדיור. המשקיעים שהזדרזו במאי לקנות דירה להשקעה יכולים להירגע. הפגיעה במשקיעים תהיה מינורית. נגמרו התירוצים, והקבלנים מוזמנים להתחיל לבנות. כחלון אומנם לא התחייב ללוח זמנים להורדת המחירים, אבל נראה איך הוא ישרוד אם בתוך שנה המחירים לא יתחילו לרדת.

ההתקפה בעקבות בריחתו מהטיפול בשוק הגז תהיה כאין וכאפס לעומת האינתיפאדה שתחכה לו בסיפור הנדל"ן.

2 שטרום והבנקים

הוועדה להגברת התחרות בבנקים, שנכנה אותה מטעמי נוחות "ועדת שטרום", התכנסה בתחילת השבוע לישיבת נהלים ראשונה. ישיבותיה יתקיימו בבניין האוצר בירושלים. נציגי הציבור (שטרום היו"ר ואבי בן בסט) יתוגמלו ב־200 שקל לשעת עבודה. הבנקים משלמים לישיבת דירקטוריון לפחות פי עשרה, כך שיש מקום לשדרוג. ההוצאות השוטפות ימומנו מקופת החשב הכללי באוצר. מדובר בכסף קטן יחסית לכובד המשימות המוטלות עליה.

הרכב הוועדה מעיד על כך שהמלצותיה נכתבו בפועל מראש עוד לפני שהתחילה בישיבתה הראשונה. כמה מילים על ההרכב. המפקח על הבנקים הפורש, דודו זקן, ייעדר מהוועדה ולא במקרה. את שהיה לו לומר בנושא התחרות בין הבנקים הוא אמר בהרחבה, באמצעות ועדה בראשותו, שהגישה סדרת מסקנות שחלקן כבר יושמו.

אז מה? עכשיו הוא ישתתף בוועדת תחרותיות חדשה שנועדה להוכיח שמה שעשה עד היום היה צחוק מהעבודה? "ועדת זקן" בראשותו התנגדה להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

בישיבת ועדת הכלכלה בכנסת לפני כשנה נימק זקן את עמדתו. לדבריו, כמו בתחום הצ'קים, כרטיסי האשראי הינם אמצעי תשלום, ולכן להפריד אותם מהבנקים זה כמו למנוע מהם הנפקת פנקסי צ'קים. בנוסף, כך הסביר, לא ברור איזה כיס עמוק מלבד חברות הביטוח יהיה מסוגל לקנות את חברות האשראי. אף אחד לא מעוניין להעביר את הריכוזיות מהבנקים לביטוח, כפי שקרה בענף קופות הגמל. וכפי שקרה בגמל, קיים חשש סביר שהקונים של חברות האשראי ירצו להרוויח ויממנו את העסקה דרך ייקור העמלות והריביות. הכתובת על הקיר. זקן יפרוש במהלך יולי, וכפי שהוערך במדור זה, יוחלף על ידי חדוה בר, למרות הביקורת הצדקנית. קודם לפרישתו ישלים את הכנת הדוח המיוחד בעניין סיוע בנק לאומי להעלמות המס בארה"ב. זקן מתכנן חופשת משפחתית בחו"ל, שאליה יצא באוגוסט. לוח הזמנים של ועדת שטרום לא התאים לו.

מי שכן ישתתף בוועדה הוא הממונה על ההגבלים פרופ' דיוויד גילה, אף על פי שיסיים את תפקידו באוגוסט. גילה, כמו שטרום, הציג את עמדתו ברשות ההגבלים הטוענת לריכוזיות ולהיעדר תחרות בין הבנקים. אלא שהאיש "המסוכן" בוועדה הוא אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל האוצר. בן בסט תומך במה שמכונה בבנק ישראל "תסריט אימים" לשינוי מבנה מודל הפיקוח, והקמת רשות פיקוח חדשה שתכלול את הוצאת הפיקוח מבנק ישראל. מבחינת הנגידה, מדובר בקו אדום שחצייתו תאלץ אותה להחזיר את המפתחות.

כדי שזה לא יקרה, סביר להניח שהנגידה תיאלץ לוותר בנושא חברות האשראי ולהסכים להפרדתן מהבנקים. בוועדה גם חבר הממונה על התקציבים אמיר לוי, שבתקופת כהונתו אצל לפיד לא אושר אפילו שינוי מבני אחד. ועדת שטרום תדון בהקלת פעילותן של אגודות אשראי ובהקלת האפשרות לחלוקת כסף זול לכל דורש. זה יעשה דרך מתן ערבות ממשלתית לפעילותן וביטוח פיקדונות. מעניין לשמוע את עמדת החשבת הכללית בנושא מתן הערבות.

סוגיית ביטוח הפיקדונות נשקלת בבנק ישראל למעלה מחמש שנים. המהלך לא התקדם לא במקרה, מחשש למתן פרשנות שגויה וליצירת זיקה בין הביטוח לבין יציבות הבנקים. עד היום לא היה מצב שבו בנק קרס ובעלי הפיקדונות לא פוצו.

ועדת שטרום גם "תלבין" את פעילותן של האגודות לגמילות חסדים (גמ"חים) הפועלות במגזר הדתי ושפעלו עד היום, למורת רוחו של בנק ישראל, בניגוד לחוק. ההסדרה תיעשה באמצעות יוזמת משרד המשפטים לשינוי החוק ויצירת מנגנון פיקוח עליהן ועל חלפני הכספים.

שטרום גם יקדם את חוק נתוני האשראי, שיסייע ללקוחות הטובים לקבל הלוואות בתנאים מועדפים בהשוואה למצב היום. בעניין זה כבר קיימת הסכמה מקיר לקיר, והמהלך ייצא לדרך. ובכל זאת מומלץ לשאול – האם לקוח "גרוע" לא ייאלץ לשלם ריבית גבוהה יותר? האם אין חשש לדליפת מידע על נתוני הלקוחות כך שמי שירצה לשכור דירה או יחפש עבודה יסומן מראש כ"מקרה בעייתי"?

כחלון אילץ את הנגידה לבלוע צפרדע ולהסכים להקים את הוועדה. יועציה המליצו לזרום מחשש ששר האוצר יקדם את עמדותיו שפורסמו במערכת הבחירות בחקיקה. קשה להאמין שאצל קודמה סטנלי פישר מהלך כזה היה עובר.

המשנה לנגידה, נדין טרכטנברג, ומנהל מחלקת המחקר נתן זוסמן יהיו בודדים במערכה מול נציגיו של כחלון, שעמדותיהם ידועות. חבל שחדוה בר, המפקחת על הבנקים החדשה, תהיה מחוץ לוועדה.

3 בורסה למכירה

בין מעצר אחד למשנהו (השבוע נעצר ושוחרר בערבות אבי מוטולה, מנכ"ל אפריקה תעשיות לשעבר), ממשיך יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר לקדם במלוא המרץ את האג'נדה הכלכלית. בתקופת כהונתו הוענקה פרשנות נדיבה לתפקידה של הרשות על פי החוק, "הגנה על ציבור המשקיעים". ה"הגנה" באה לידי ביטוי בפיתוח מכשירים פיננסיים חדשים, פיקוח על עבודת רואי החשבון, החלטות שנויות במחלוקת עם הרגולטורים האחרים (בנק ישראל, הממונה על שוק ההון) ועוד.

הבייבי החדש של יו"ר הרשות הוא הרצון להפוך את הבורסה לני"ע לחברה בע"מ, עם כל המשמעות העסקית המתלווה לכך. מצוין! נמצא סוף־סוף הפתרון להגדלת המחזורים בבורסה: הבורסה תנפיק את עצמה. לדידו של יו"ר הרשות, הפרטת הבורסה תגדיל את מחזורי המסחר הדלילים, תעצור את בריחת המשקיעים ותגדיל את האטרקטיביות של שוק ההון.

בקיצור, "גן עדן" (פיננסי), כמו שאביגדור ליברמן אוהב לומר. את האג'נדה הזאת מפיץ האוזר בכל הזדמנות. בכנס "כלכליסט" בשבוע שעבר הוא אמר: "שינוי מבנה הבורסה והפיכתה למוסד למטרות רווח יאפשרו שיתוף פעולה עם בורסות זרות (לונדון) ויאפשרו את רישומן למסחר של ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, מיקרוסופט או עליבבא ללא הצורך בהסכמתן".

בכנס "גלובס" הוסיף: "מרבית הבורסות בעולם עברו שינוי במבנה הבעלות. הפיכת הבורסה לעסק למטרות רווח והמעבר ממודל של שותפות למודל של תאגיד יאפשרו לשפר פרמטרים חשובים כמו ממשל תאגידי, שקיפות, אטרקטיביות, יעילות, סחירות ושיתופי פעולה עם בורסות זרות".

מילים כדורבנות. עוד לפני שדיברנו על הקשיים הכרוכים בקידום המהלך מול עובדי הבורסה וחבריה, המכשול העיקרי הוא משרד האוצר. למהלך מרחיק הלכת דרושה הסכמתו של כחלון. אנשיו, שנחשפו לתוכנית בפגישות עם האוזר, אינם מתלהבים.

האוזר. מילים כדורבנות | צילום: הראל רינצלר, דוברות משרד האוצר

מילת הקסם בסביבת כחלון היא "תחרות": תחרות בין הבנקים, תחרות בענף הגז, תחרות בשוק המזון. "תחרות היא ידידתו הטובה ביותר של הצרכן" היא המנטרה של כחלון. הפרטת הבורסה לגישתם אינה יעד העומד בפני עצמו. כל עוד לבורסה לא יהיו מתחרים (בורסות אחרות) והיא תמשיך לפעול כמונופול, ההפרטה תעשיר את בעלי המניות על חשבון הציבור. לפני שמפריטים את הבורסה צריך לדאוג ליצירת סביבה תחרותית, אולי דרך הקמת בורסות נוספות. ההסתברות שזה יקרה דומה להסתברות שאורן חזן ייבחר לנשיא המדינה. אבל מי יודע? ובכלל, חזן כסגן יו"ר הכנסת זה הגיוני יותר?

עצה לראש עיריית חיפה יונה יהב, ידידו של כחלון. שכנע את שר האוצר לחדש את היוזמה להקמת בורסה בחיפה. היא תיפול על אוזניים קשובות.

4 דרושה תרופה פיננסית

הסיפור הבא הוא "החיים עצמם", כפי שנתניהו אמר בפרפרזה על איום הגרעין האיראני. זה סיפור של תקווה שהגשמתה עולה הרבה מאוד כסף.

בימים האחרונים נפוצו פרסומים על סוג חדש של תרופה פורצת דרך במלחמה בסרטן. הפרסומים עלולים ליצור את הרושם שסוף־סוף נמצא מזור למחלה הארורה הגובה את חייהם של כ־7,000 חולים בשנה. למי מאיתנו אין חבר, מכר או בן משפחה שלקה במחלה. מי אינו מודע לעלות הכלכלית העצומה הכרוכה בטיפול במחלה שממנה כמעט אין החלמה מוחלטת.

הרופאים, המומחים והחוקרים מבקשים להרגיע. ד"ר מיה גוטפריד, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי מאיר ומומחית לסרטן הריאות, מדגישה שמוקדם עדיין להסיק מסקנות לגבי יעילות הטיפול. "יש מקום לאופטימיות, אבל חייבים להמתין לתוצאות מחקרים נוספים. הבדיקה נעשית לגבי סרטן ריאות, מחלה שבה מנגנון הפעולה הוא שונה. אנחנו חוקרים את התרופה כקו טיפול ראשון מול הטיפולים הכימיים ומגייסים חולים לקבוצות המחקר", אומרת ד"ר גוטפריד.

גם פרופ' תמר ספרא, מנהלת השירות האונקו־גינקולוגי באיכילוב ומומחית לסרטן השד והשחלות, מסכימה שמדובר בפריצת דרך, אך כמו ד"ר גוטפריד, מסייגת את דבריה. "מדובר אכן בעידן חדש. יש תקווה לעתיד, ויש אינדיקציות חיוביות לגבי הטיפולים האימונותרפיים, אבל צריך להיזהר. הפרסומים עלולים לעורר תקוות שווא בקרב חולים שיבקשו את התרופה בזמן שאין עדיין אינדיקציות ליעילותה בכל המקרים", היא מזהירה.

סיפור "תרופת הפלא" והמחקרים החדשים לטיפול בסרטן נדונו בכנס ASCO שננעל בשבוע שעבר בשיקגו, והשתתפו בו עשרות אלפי רופאים, חוקרים, נציגי חברות תרופות ועוד. על מה מדובר? שיטות הטיפול בסרטן התמקדו עד כה בטיפול הכימותרפיה המסורתי, התוקף במישרין את תאי הגידול אבל בדרך פוגע גם בתאים הבריאים. הטיפול הכימותרפי אינו ממוקד מטרה וכמוהו כהרעשה ארטילרית הפוגעת מסביב (התאים הבריאים) ומלווה בתופעות לוואי. השיטות האחרות כוללת תרופות ביולוגיות כמו הרצפטין או אווסטין.

פרופ' ספרא. הפרסומים עלולים לעורר תקוות שווא | צילום: יח"צ

השיטה השלישית היא האימונותרפיה שאינה תוקפת את הגידול, אלא מחזקת את מערכת החיסון המתקשה להתמודד עם התאים הסרטניים. התרופה החדישה נקשרת לתא, ומאתחלת את מנגנון החיסון בתאים הבריאים, כדי שיתקפו מחדש את התאים הסרטניים. תרופות כאלה כבר פותחו ומשווקות בחברות ROCHE ,BMS ובחברת MSD שפיתחה את קיטרודה (KEYTRUDA). התרופה הוכחה כיעילה ב־13 סוגי סרטן. הטיפול במלנומה (סרטן העור) זכה לשיעורי הצלחה גבוהים. השבוע פגשתי בקרוב משפחה של לוחם שייטת שצלל בקישון, שסיפר לי שבזכות התרופה הוא החלים מהמחלה. ישראל היא בין המדינות הראשונות מחוץ לארה"ב שהטיפול בתרופה החל. יעילותה הוכחה לגבי מלנומה, והטיפול הניסיוני בה יורחב כעת לגבי חולי סרטן הריאות.

מדי שנה מתים מהמחלה 1,365 חולים. על פי הסטטיסטיקה, ניתן לחיות עמה עשרה חודשים. הטיפול החדשני הכפיל ואף למעלה מכך את פרק הזמן הזה. היא גם ניתנה במסגרת "טיפולי החמלה" ל־60 חולי סרטן שאיבדו תקווה. מדובר בניצחון קטן במלחמה האינסופית במחלה הלובשת ופושטת צורה.

אחת הבשורות מהכנס בשיקגו היא הסכמת רשות התרופות האמריקאי, ה־FDA, להגדיר תרופה זו כפורצת דרך וככזו היא זכאית להליכי אישור מואצים.

אבל לא כל כך פשוט לקבל את כל הטוב הזה. עלות רכישת התרופות החדישות מלווה בדילמות כלכליות לא פשוטות. קיטרודה לדוגמה עולה חצי מיליון שקל לשנה.

היא ניתנת אומנם במינון של אחת לשלושה שבועות (באמצעות עירוי), אבל העלות עדיין מטורפת. אם יהיה צורך בטיפול משולב, הכולל תרופה נוספת, עלות הטיפול תוכפל. בחברת מרק מסבירים את יוקר התרופה בעלויות האסטרונומיות הכרוכות בפיתוחה, הנאמדות ביותר מ־1.5 מיליארד דולר.

ההצלחה אינה תמיד מובטחת. אם נביא בחשבון את הכישלונות, העלות האפקטיבית עלולה להאמיר ל־4 מיליארד דולר. העלות לניסוי קליני בשלב 3 בלבד נאמדת ב־350 מיליון דולר. בשלב הפיתוח הראשוני מתחילים עם 5,000 מולקולות רלוונטיות ובסופה נותרים עם 3 בעלות אפקטיביות מוכחת.

חלק הארי של התרופות החדשניות לסרטן אינן נכללות בסל התרופות. התרופה גם אינה חלק מהכיסוי בפוליסות הבריאות של חברות הביטוח. כלל ביטוח השיקה בשבוע שעבר תוכנית ביטוח המעניקה כיסוי גם לתרופות שאינן כלולות בסל. הפוליסה מכסה לראשונה בסכום של עד 600 אלף שקל לשנה גם תרופות לסרטן מתקדם שהומלצו כיעילות על ידי רופא מומחה, ועל סמך שני פרסומים מדעיים.

ההוצאה השנתית בסל הבריאות מסתכמת ב־300 מיליון שקל, מתוכם 100 מיליון שקל לתרופה לדלקת הכבד הנגיפית. התרופה היחידה מבין פורצות הדרך המאושרת בסכום של 15 מיליון שקל מיועדת בשלב זה לחולי מלנומה בלבד. משרד הבריאות חייב לרענן את הרכב הסל ולהתאימו להתפתחויות הטכנולוגיות ולאפקטיביות התרופות הכלולות.

5 האיש החזק ב-MERCK

חברת התרופות הבינלאומית מרק (MERCK) נמנית עם שלוש יצרניות התרופות הגדולות בעולם. מניותיה נסחרות בשווי 270 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של 2015 נמכרו תרופות בשווי 9.5 מיליארד דולר, והרווח היה 958 מיליון דולר. מכירות התרופה קיטרודה הסתכמו ב־83 מיליון דולר (מתוכם 16 מיליון דולר מחוץ לגבולות ארה"ב).

בניגוד לטבע, המתמקדת בתרופות גנריות שתוקף הפטנט שלהן פג (למעט הקופקסון), מרק מפתחת תרופות משלב אפס ועד למועד תפוגת הפטנט לאחר כ־12 שנה. האיש החזק בקבוצה הוא ד"ר רוג'ר פרלמוטר, האחראי למחקר ולפיתוח. על פיו יישק דבר. פרלמוטר, הנחשב לאחד האנשים החזקים בתעשייה, הצטרף למרק לפני כשנתיים. קודם לכן שימש בתפקיד דומה ביצרנית התרופות האמריקאית אמג'ן. הוא חולש על תקציב מחקר ופיתוח שנתי בהיקף 6.5 מיליארד דולר, נמוך בכ־250 מיליון דולר בלבד מתקציב הבריאות המתוכנן של ישראל ל־2015.

ד"ר פרלמוטר | צילום: יח"צ

"אף אחד לא האמין תחילה שהפיתוח יעבוד. בפועל התברר שהקיטרודה יעילה בטיפול בחמישה סוגי סרטן ובשמונה נוספים הנמצאים בשלבי ניסוי. התרופה פועלת על המערכת החיסונית בדומה לאנטיביוטיקה. מדובר במעין מניפולציה של מבנה התא", מסביר ד"ר פרלמוטר את חשיבות פריצת הדרך.

האם אורך החיים של הפטנט לתרופה מעניק את התמריץ הראוי להשקעה, או שאולי עדיף להתמקד בתרופות גנריות?
"האספירין או הפנצילין החזיקו מעמד הרבה מאוד שנים. מערכת הפטנטים הנוכחית עדיין יוצרת תמריץ להשקעה. תוקף הפטנט הוא ל־20 שנה ממועד אישורו, אבל עד לשלב השיווק המעשי הוא מתקצר מעשית ל־12 שנים. ההשקעה בפיתוח תרופה נאמדת ב־2־2.5 מיליארד דולר מבלי להביא בחשבון את הכישלונות. "אחוז ההצלחה בפיתוח תרופה הוא 7%. אם מתחשבים בכישלונות, אחוז ההצלחה האפקטיבי יורד ל־1%־2%. המבנה המולקולרי הייחודי בתרופה קיטרודה יקשה לחקות אותה. מדובר בפועל ברישום פטנט על תהליך ולא על מוצר. קשה ליצור גרסה גנרית לתרופה".

יש הטוענים שהסביבה הגלובלית המודרנית מסרטנת יותר בגלל קרינות, כימיקלים, זיהומים ועוד. אז מובטחת לכם פרנסה בשפע?
"אני לא בטוח שהתזה שלך נכונה. תוחלת החיים נמצאת במגמת עלייה, ומספר האנשים החיים בארה"ב שעברו את גיל 100 נמצא בעלייה מתמדת. באופן טבעי יש יותר חולי סרטן, ולא בטוח שזה בגלל הסביבה. היעד שלנו הוא להתמקד בפיתוח תרופות לאנשים חולים ולא בשיפור איכות החיים של אנשים בריאים".

אתם מתמקדים גם בפיתוח חיסונים. האם יהיה אי פעם חיסון למחלת הסרטן?
"החיסונים הם אחד מתחומי הפעילות שלנו, וכך פיתחנו את תרופת הגרדסיל כחיסון לסרטן הפפילומה. בתחילה זה עבד על 60% מהמקרים, ולאחר שיפור נוסף הגדלנו את אחוזי ההצלחה ל־95%.

"לפתח חיסון לסרטן זה קשה מאוד. נכון שחלק ממקרי הסרטן נובעים מווירוסים כמו בפפילומה, אבל מקורם של מרבית מקרי הסרטן הוא בשינויים בתאים. יידרשו לפחות עוד עשרות שנים כדי להגיע לחיסון. עם זאת, ניתן לקבוע שהסרטן היא כיום מחלה 'מנוהלת יותר'".

האם השיקול בפיתוח תרופה חדשה הוא מסחרי בלבד, או שישנו גם עניין יחסי ציבור? נטען שחברות התרופות לא מיהרו לטפל בנגיף האבולה רק משום שפרץ באפריקה הרחוקה.
"השיקול המסחרי קיים אבל אינו דומיננטי. כשמפתחים תרופה לא תמיד אפשר לחזות את הפוטנציאל המסחרי שלה. השאיפה שלי היא ללכת בעקבות המדע. כחוקר אתה חייב לדעת להתגבר על התסכולים שבכישלונות. כיום 22% מהתרופות בעולם נמכרות במדינות המפותחות והיתר במתפתחות. מהתרופות נהנים גם תושבי אפריקה, שם שיעורי התחלואה לצד העלייה בתוחלת החיים, גדלים בקצב המקובל בעולם המערבי".

מה מקומה של ישראל אצלכם בקבוצת מרק?
"אנחנו רואים בישראל מקום חשוב מבחינת המחקר והפיתוח. יחסית לגודל המדינה יש לכם יכולת מדעית גבוהה בזכות מוסדות מחקר כמו מכון ויצמן. ישראל גם הייתה אחת המדינות הראשונות מחוץ לארה"ב שנעשה בהן שימוש בקיטרודה".