המתלהמים רוצים למחוק את דנקנר ממפת העסקים בישראל

הידיעות על הכוונה של בנק לאומי למחוק 150 מיליון שקל מחובותיו של נוחי דנקנר לבנק (באמצעות חברת גנדן) יצרו גל של התקפות פופוליסטיות חסרות תקדים כנגד בנק לאומי בכלל וכנגד דנקנר בפרט.

המכנה המשותף של ההתקפות זהה: איך הבנקים מוחקים חובות של מאות מיליוני שקלים לטייקון, אבל לא מוכנים לוותר על שקל כשמדובר בחובות ללקוחות פרטיים. והיו גם ניואנסים נוספים.

יש הטוענים שדנקנר נכשל בתפקידו ולא משנה מה יקרה מעתה והלאה, צריך לקחת לו את השליטה באידיבי. הבעיה שאמירות כאלה מגיעות גם מבנקאים לשעבר כמו ד"ר מאיר חת יושב ראש דירקטוריון בנק לאומי לשעבר (בראיון ליומן הצהרים ברשת ב').

צילום: סיון פרג'

כבנקאי לשעבר חייב ד"ר חת להבין שבנק לאומי נוהג בדרך שבה הוא מסוגל להגדיל למקסימום את החזרי החוב של דנקנר. אגב, הסדרים כאלה מנסה הבנק לעשות גם עם לקוחות פרטיים. כך למשל לקוח שאינו עומד בהחזר הלוואות המשכנתה, פונה לבנק שמוכן לעשות איתו הסדר להחזר חובות. במידה וקלו כל הקיצים והבנק נאלץ לממש את הנכס, אזי מוצע לו דיור חלופי.

אלה המעוניינים להפקיע מדנקנר את השליטה חייבים להבין שהערך של אידיבי ללא דנקנר היה פוחת בשלב המיידי בחצי מיליארד שקל לפחות, שזה גובה ההזרמה שהוא התחייב להביא לחברה במישרין ובעקיפין.

מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח לא הגיעה להסדר החוב עם דנקנר רק בגלל העיניים היפות שלו. אבל כמובן שטיעונים כאלה אינם מעניינים את כל המתלהמים בתקשורת, בתנועה לאיכות השלטון ובמערכת הפוליטית, כמו יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ. גורמים בתקשורת ניסו היום להפעיל גם את שר האוצר יאיר לפיד כדי שיאיץ בדודו זקן, המפקח על הבנקים, לבדוק את הפרשה.

ובכן, עם כל הכבוד לשר האוצר אין שום סמכות להפעיל את המפקח על הבנקים. ואפשר לחשוב שהמפקח על הבנקים לא מודע למה שקורה בדיוק, אבל בדיוק, בבנק לאומי. הרי הוא עצמו הנחה את הבנקים כיצד לנהוג במקרים של חובות בעייתיים.

הדבר היחיד ששר האוצר עשה הוא פנייה למיכל בויינג'ו עבאדי, החשבת הכללית באוצר, כדי שזו תבדוק מה המדינה יכולה לעשות. העניין הוא שמדינת ישראל אינה יכולה לעשות דבר שכן היא מחזיקה באמצעות החברה הממשלתית נכסים מ.י ב-5% בלבד ממניות הבנק. זאת לדעת: בנק לאומי נשלט בפועל על ידי הציבור.

כמובן של העובדות הללו אינן מעניינות את כל המתלהמים. הם אינם מתעניינים באמת באינטרסים של הציבור הרחב או בהיקף מחיקה החובות של דנקנר. הם יודעים שלאומי, כמו הבנקים האחרים, מוחקים ללקוחות חובות במאות מיליוני שקלים במסגרת הסדרי חוב מבלי שאף אחד שומע על כך. מה שמעניין את כל המתנפלים על דנקנר הוא מחיקתו של דנקנר עצמו ממפת העסקים של ישראל.

לגופו של עניין, גם הבנקים עצמם יכולים להפיק משהו מועיל מהפרשה כולה. הבנקים חייבים למצות כל דרך אפשרית להגיע להסדרים גם עם לקוחות קטנים, אפילו אם הדבר גורם להם לכאב ראש לא קטן. למרבה הצער, חלק מהבנקאים אוחזים ביד קלה מידי על ההדק.

לאתר דה פוסט