אם ההתנהלות שלנו בפייסבוק יכולה ללמד משהו על ההתנהגות האנושית, זה שכולם מקנאים. אנחנו אולי לא נודה בזה אף פעם, אך בכל אחד מאיתנו טמון גרעין של קנאה שבא לידי ביטוי בין היתר בדחף שלנו לשמוע ולהשמיע דברי רכילות על אחרים. רובנו מנסים להסתיר דחף זה ולנהל חיים הגונים וישרים, לפרגן כלפיי חוץ להצלחותיהם של אחרים, כשלמעשה בפנים אנחנו לא באמת מרוצים מהן. אז מדוע בעצם כולנו אכולים קנאה כל כך? התשובה היא שמדובר בייצר טבעי לחלוטין ובניגוד לדעה הרווחת, יש לו גם כמה יתרונות.
ישנן כמה דרכים בהן אנו מפגינים קנאה, כשהפופולרית ביותר ביניהן היא כשמישהו משיג משהו שאנחנו רוצים, כמו תפקיד אטרקטיבי בעבודה או מערכת יחסים מוצלחת ואנחנו חשים מרומים ומקופחים. הופעה נוספת ופחות מעודנת של הקינאה בחיינו היא כאשר אנו מגיבים בריכול מאחורי גבו של מי שקיבל את מה שאנחנו רצינו ומפתחים כלפיו סלידה. למעשה, אם לוקחים בחשבון את התופעות הללו בכל מפגש חברתי בחיינו, ניתן לראות שכל אחד מאיתנו מרגיש קנאה כלפיי מישהו.
הקנאה יכולה להועיל למצבנו החברתי | צילום: ingimage/ ASAP
אולם, במקום להיכנע לרגשי הנחיתות שיוצרת בנו הקנאה ולהרגיש מכוערים בגין הצלחתם של אחרים, אולי כדאי שנשקול גם את הצד השני שלה, זה שיכול לקדם אותנו בחיים ולדחוף אותנו להגשמת שאיפות. על פי מחקרים רבים ניתן לראות כי לקנאה בסיס ביולוגי מובהק. יתרה מכך, הפסיכולוגים שרה היל ודיויד בס טוענים כי תחושות הקנאה מפתחים בנו את התחרותיות, אותה אנו צריכים על מנת להילחם על משאבים שונים בחיים.
לטענת היל ובס, הקנאה היא תופעה חברתית המאפשרת לנו להבין את מיקומנו בחברה ולהסתגל אליו. הם מסבירים כי אנו חשים הכי הרבה קנאה דווקא כלפי מי שהכי דומה לנו. טענה זו מסבירה למעשה, מדוע קיימות תופעות רבות כל כך של ביטויי קנאה בין חברים קרובים.
בל נשכח שבבסיסה קנאה היא למעשה צורת ביטוי של ביקורת עצמית שאנו חשים. וכמו כל מצב השוואתי אחר בחיינו, לעולם לא נודה בתחושות הקנאה שלנו כלפי האחר, אלא אם כן, נדע שהוא חש אותן גם כן. לטענת פסיכולוגים, הסיבה לכך היא משום שאנו חוששים שהודאה שכזאת תביא להורדת הסטטוס החברתי שלנו.
על פי המחקר של היל ובס, ישנן שלוש תגובות אפשריות של בני אדם במצבי קנאה: כניעה, שאיפה או השמדה. אדם שנכנע לרגשות הקנאה שלו, יעשה כל שביכולתו להימנע ממגע כלשהו עם האדם כלפיו הן מופנות. ההבנה שהוא יותר טוב ממנו, יוצרת פער שקשה לגשר עליו. אולם, בחברה המערבית, אנשים דווקא נוטים להגיב לקנאה בשאיפה. הטבע התחרותי שלנו יגרום לכך שנשאף להגיע להישגים גבוהים וטובים יותר ממושא הקנאה שלנו. במקרה של השמדה, אנשים פשוט מחפשים לחבל בהצלחת האחר על מנת לשפר את ההרגשה שלהם כלפי עצמם. זוהי האופציה האגרסיבית והמסוכנת ביותר.
למרות שמדובר בתופעה טבעית ושכיחה, קשה להסביר את הרציונל מאחורי הקנאה. תחושת הקנאה אינה רציונלית, שכן על אף שהצלחותיו של האחר בדרך כלל לא משפיעות עלינו באופן אישי, היא מכאיבה לנו ופוגעת בנו. תחשבו כמה קשה לכם כשאתם מבינים שהחבר הטוב שלכם מהמכללה מרוויח משכורת גבוהה יותר מכם, למרות שאין לכך כלל השפעה על המצב הכלכלי שלכם.
בדומה לתגובתנו בנוגע לרגשות הקנאה, אנו מנסים להילחם גם בייצר הרכילות שלנו. אולם, גם כאן מדובר בתגובה טבעית שיכולה להואיל אם נדע לתעל אותה לטובתנו. לטענת ד"ר נייג'ל ניקולסון, מרצה בבית הספר למנהל עסקים בלונדון, הרכילות למעשה מגבירה את המודעות כלפי הסטטוס שלנו בחברה.
שלא תטעו לרגע, כולנו מרכלים, גם אם אנחנו לא מודים בזה, אף אחד מאיתנו לא יכול להימנע מכך. לטענת ניקולסון, אנו משתמשים ברכילות כדרך לשמור על מקומנו הנוכחי בחברה. באמצעות שיתוף של מידע עם הזולת, אנו יוצרים בריתות וחברויות שמשמרות את מעמדנו בחברה. הבעייתיות בשיטה זו מתחילה כשהרכילות משמשת לפגיעה במעמדו של האחר.
חשוב לזכור שלמרות שאין לנו באמת שליטה על הרגשות, אנחנו עדין יכולים לווסת את התגובות שלנו כלפיהן. על מנת שנוכל לתעל את היצרים והדחפים שלנו לטובת קידום ושיפור איכות החיים, כדאי שנכיר היטב את הבסיס של הקנאה ובת דודתה הקרובה הרכילות. זכרו שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה ודעו כיצד להגיב נכון להצלחות של אחרים. גם אם לפעמים זה מרגיש כאילו אתם מקופחים, נסו לתעל את התחושה ושאפו להגיע יותר גבוה.
