|
תרבות תאגידית רעילה. ערעור תעשיית הרכב. שינוי דרמטי בהעדפות הצרכנים. היו סיבות רבות לכך שמנכ"לים בפרופיל גבוה מאוד עזבו את מקומות העבודה שלהם השנה. הנה כמה מהראויים ביותר לציון:
אורסולה ברנס, Xerox
לאחר שגדלה בפרויקט דיור ציבורי במחוז הדרום מזרחי של מנהטן, ברנס התחילה את הקריירה שלה בתור מתמחה ב- Xerox ב-1980. 29 שנים לאחר מכן היא מונתה למשרת המנכ"לית, והפכה לאישה השחורה הראשונה בהיסטוריה שניהלה חברה ששייכת למדד ה- S&P 500בוול-סטריט. תחת המשמרת שלה, ההכנסות של החברה זינקו ב-50% בין השנים 2009-2011, והגיעו לרף של 23 מיליארד דולר. אלא שהנתון גם הידרדר לרמה של 18 מיליון דולר בלבד עד לסוף שנת 2015. בשנה שלאחר מכן, Xerox פיצלה את עסקיה לשתי חברות ומינתה להן שני מנכ"לים חדשים – ג'ף ג'קובסון ואשוק וומורי. בריאיון שהעניקה הקיץ אמרה ברנס לגבי התפטרותה: "אני לא בטוחה למה אנשים כל כך בהלם מכך שמישהו שעשה משהו במשך 8 או 10 שנים ירצה להמשיך הלאה".
ברנס | צילום: Shutterstock
היא עזבה את משרת המנכ"לית ב-31 בדצמבר 2016, וכיום אין עוד אף אישה שחורה שמובילה אף אחת מ-500 החברות האמריקאיות בעלות ההכנסות הגדולות ביותר. ברנס חושבת שקהילות, בתי ספר ו-"אמריקה התאגידית" יכולים לעשות יותר כדי לעזור לנשים שאינן לבנות להגיע לעמדות הובלה בעולם העסקים. היא גם שיבחה בריאיון את Xerox על כך שהעצימה אותה עד שנכנסה לחליפת המנהלת. "אנחנו צריכים להגיד 'הידד' לאנשים ב-Xerox", היא אומרת. "אנחנו צריכים לתת להם מדליה".
מייקי דרקסלר, J. Crew
לפי J. Crew, לדרקסלר הייתה קריירה בת 19 שנה ב-Gap, במהלכה הוא הרוויח את הכינוי "נסיך המיזוגים" – הוא הפך רשת טקסטיל קטנה עם מכירות בסך 400 מיליון דולר לשם שמוכר בכל בית ושווה כ-14 מיליארד דולר. הוא פוטר מ-Gap אחרי שהמכירות חוו קיפאון, והצטרף ל- J. Crewב-2003. דרקסלר הוביל את החברה החדשה להנפקה מוצלחת בשנת 2006, אך יותר לאחרונה, החברה נאבקה רבות על מנת להשאיר חותם על בתעשיית האופנה, והיא לא הסתגלה למהפכה הקמעונאות המקוונת.
דרקסלר | צילום מסך: יוטיוב
"מעולם לא ראיתי מהירות שינוי גבוהה כמו היום", הוא אמר במאי האחרון. "אם היית יכול לחזור 10 שנים לאחור, הייתי כנראה עושה כמה דברים מוקדם יותר". חודש לאחר מכן דרקסלר הודיע על פרישה. מרגוט פוש, דוברת מטעם J. Crew, אמרה כי התכנית להורשת החברה להנהלה הבאה החלה כבר שנה קודם לכן.
מארק פילדס, Ford
פילדס עבד בפורד במשך 25 שנה לפני שהפך בשנת 2014 למנכ"ל שלה. במהלך שלוש שנות כהונתו המכירות עלו, אבל נתח השוק של החברה הצטמצם ומניית Ford צנחה בכ-40%. יושב ראש חבר המנהלים ביל פורד איבד אמון במנהיגותו של פילדס ואמר שהחברה צריכה לנוע מהר יותר כדי לשמור על קצב אחיד עם הטכנולוגיות החדשות, כמו רכבים חשמליים ונהיגה אוטונומית.
פילדס | צילום: Shutterstock
פורד פיטר את פילדס במאי האחרון ומינה במקומו את ג'ים האקט, מנהלה לשעבר של יחידת הניידות החכמה (Smart Mobility) של החברה, המתמקדת בצורות חדשות של תחבורה, כמו נהיגה אוטונומית.
ג'ף אימלט, GE
אימלט החליף את המנכ"ל האגדי ג'ק וולש בתפקידו, לאחר שזה התפטר ב-2001. במהלך 15 השנים הבאות הוא ביצע שינויים אסטרטגיים, למשל כשכיווץ את זרוע המימון של הקונגלומרט הגדול מ-58 מיליארד דולר ב-2001 ל-10 מיליארד "בלבד" ב-2016. הוא התמקד במגזרים כמו מיכון לבתי חולים, מנועי סילון, נפט וגז. אבל לאחר המשבר הכלכלי, המכירות ירדו, והמשיכו לצלול גם במהלך 2015.
אימלט | צילום: SarekOfVulcan, ויקיפדיה
ביוני של אותה שנה כשב-GE הודיעו על עזיבתו המתקרבת של אימלט, מניית החברה נפלה בערך ב-25% בהשוואה למחירה ביומו הראשון בתפקיד. אימלט עצמו אמר שהתפטרותו מהווה חלק מתכנית התייעלות ארוכת טווח שגובשה בחברה שנים קודם ל-2017. החברה החליפה אותו באחד מוותיקי GE, ג'ון פלאנרי.
טראביס קלאניק, Uber
לאחר שייסד את אובר ב-2009, קלאניק פיתח לעצמו מוניטין של מנהיג פזיז וחצוף, שמוכן לחפש אחר צמיחה בכל מחיר. כשניסה להשיק את אובר בערים חדשות הוא נתקל שוב ושוב בהתנגדות מצד איגודי המוניות והממשלות המקומיות, ונקט בגישה לוחמנית, כשהוא מנהל קמפיינים פוליטיים במטרה להטות את דעת הקהל. לעתים רבות זה עבד, ואובר הגדילה את עצמה עד לכדי שווי שוק מנקר עיניים של 68 מיליארד דולר.
אבל בפברואר השנה, מהנדסת לשעבר באובר בשם סוזן פאולר פרסמה פוסט בבלוג שלה, בו היא טוענת לתרבות רעילה וסקסיסטית בחברה. היא טענה כי מספר מהנדסות דיווחו כי הן הוטרדו מינית על ידי מנהליהן שם, אך מחלקת משאבי האנוש לא עשתה דבר. קלאניק הגיב לפוסט של פאולר בכך שכינה את ההתנהגות שתוארה לכאורה כ-"מתועבת" ו-"מנוגדת לכל מה שאנחנו מאמינים בו".
קלאניק | צילום: Shutterstock
אובר התירה ביצוע חקירה בתוך התרבות הארגונית של עצמה. עד מהרה צרות נוספות צצו: חברת האם של גוגל, אלפאבית, תבעה את אובר בטענה כי המנהל הבכיר אנטוני לבנדובסקי גנב ממנה סודות מסחריים הנוגעים לטכנולוגיית הרכב האוטונומי, טענות שאובר דחתה מכל וכל. לאחר מכן משרד המשפטים האמריקאי הודיע על חקירה פלילית לגבי השימוש לכאורה של אובר בתוכנה שנועדה לעקוף את מנגנוני אכיפת החוק. תחת לחציהם של המשקיעים, קלאניק פרש מתפקידו ביוני השנה, ושמר רק על כסאו בדירקטוריון. באוגוסט מינתה אובר את דארה קוסרשאהי – מנכ"לה לשעבר של Expedia – למנכ"ל החדש שלה.
מריסה מאייר, Yahoo
עוד לפני יאהו, מאייר הצטרפה לגוגל ב-1999 בתור העובדת ה-20 של החברה. היא טיפסה בסולם הדרגות והפכה למנהלת בכירה, אבל לפי הדיווחים היא הוסרה מתפקידה בצוותו של מנוע החיפוש על ידי עמית סינגהאל, אותו מנהל הנדסה שימשיך בעתיד ויצטרף לאובר, ויהפוך לנשוא התלונה של סוזן פאולר על הטרדה מינית. מאייר הצטרפה ליאהו בתור מנכ"לית ב-2012. תחת הנהגתה מחזור ההכנסות נותר קבוע יחסית, בסביבות 5 מיליארד דולר, בעוד שההכנסה הנקייה עברה מסכום של 4 מיליארד דולר ב-2012 להפסד של כ-4 מיליארד דולר בסוף 2015.
מאייר | צילום: Michael Tippett, ויקיפדיה
ביולי 2016 הודיעה חברת Verizon שהיא קונה את יאהו עבור 5 מיליארד דולר, נפילה חדה מאוד בשווי החברה מכ-50 מיליארד דולר שהשווי שלה עמד עליהם לפני בערך עשור. מאייר התפטרה רשמית מתפקיד המנכ"לית ביוני האחרון, כש- Verizonכמעט השלימה את עסקת הרכישה.
ביל מק'נאב, Vanguard
מק'נאב הצטרף לענקית קרנות הנאמנות Vanguard ב-1986 ומונה לשמש כמנכ"ל שלה ב-2008. בזמן שהוא אחז בהגה, החברה הפכה למנהלת הנכסים שנייה בגודלה בעולם, עם נכסים ששוויים גדל מ-1.25 טריליון דולר לכ-4 טריליון דולר.
מק'נאב | צילום מסך: יוטיוב
ביום הראשון של שנת 2018, סמנכ"ל ההשקעות של Vanguard ואחד מוותיקיה ב-26 השנים האחרונות, טים באקלי, יחליף את מק'נאב בתפקיד המנכ"ל. החברה קראה למהלך "הורשה מתוכננת". מק'נאב אמר בהצהרה כי "זהו הזמן הנכון למנהיג חדש".
איירין רוזנפלד, Mondelez
רוזנפלד הפכה למנכ"לית של ענקית המזון Kraft ב-2006. בצעד אמיץ היא ביצעה רכישה של יצרנית השוקולד Cadbury תמורת כמעט 20 מיליארד דולר ב-2010, ולאחר מכן פיצלה את החברה לשני עסקים נפרדים: Kraft Foods ו-Mondelez. היא בחרה לנהל את הגדולה מבין השתיים, Mondelez, אבל במהלך חמש השנים שבאו לאחר מכן היא נאבקה על הגדלת המכירות והרווחים, כשההעדפות של הצרכנים השתנו ונעו לכיוון מזונות בריאים יותר.
רוזנפלד | צילום: World Economic Forum
בכנס שהתקיים מוקדם יותר השנה היא כינתה את האופק של תעשיית המזון "אחד הפגיעים וחסרי הודאות ביותר שנתקלתי בהם בכל 35 שנותיי בתעשייה". באוגוסט היא הודיעה על התפטרותה, ומאוחר יותר גם אמרה, "לא הייתי מוכנה לפרוש עד שמצאנו את היורש המתאים ביותר". דירק ואן דב פוט, מנכ"לה לשעבר של חברת McCain Foods הקנדית, נכנס לתפקיד בנובמבר האחרון.
האוורד שולץ, Starbucks
שולץ הצטרף במקור לסטארבקס ב-1982, בתור מנהל תחום השיווק והתפעול. הוא קנה את העסק מבליו בשנת 1987, ובסופו של דבר הגדיל אותו עד לרמה של תחנת כוח של ממש, המונה 25,000 סניפים של רשת הקפה. בעת שכיהן כמנכ"ל, בין השנים 2008-2016, מחיר המנייה של סטארבקס התנפח מ-9 דולר ל-55 דולר.
שולץ | צילום: Photobra Adam Bielawski
באפריל האחרון פרש שולץ מהתפקיד, על מנת להתמקד במותג החדש "Starbucks Reserve Roastery", בית קפה עילי שמחיר כוס קפה בו עשוי להגיע גם ל-12 דולר. נשיא סטארבקס לשעבר וסמנכ"ל התפעולה שלה, קווין ג'ונסון, הוא כעת המנכ"ל, ושולץ נותר יושב ראש חבר המנהלים.
אנדרו וויטי, GSK
סר אנדרו וויטי הפך לעומד בראשה של ענקית הפארמה GSK ב-2008, כשהיה מוותיקי החברה מזה 23 שנה. במהלך תקופת כהונתו הוא ניסה לבנות עסק יותר אתי, כשנקט בצעדים כמו הפסקת התשלומים לרופאים שלמעשה שוחדו על מנת שיקדמו שימוש בתרופות מסוימות. GSK שחררה גם חיסון למחלת המלריה תחת הנהגתו. אלא שהרווחים שלה פיגרו אחרי המתחרים. בין השנים 2008-2016 המנייה של GSK רשמה ביצועים נמוכים בהשוואה למקבילותיה בענף – לרבות Pfizer, Merck ו-Novartis.
וויטי | צילום: Chatham House
כש-GSK הודיעה על עזיבתו של וויטי בחודש מרץ 2016, הוא אמר בריאיון "בשנה הבאה הייתי ממלא עשר שנים כמנכ"ל ואני מאמין שזה היה הזמן הנכון שמנהיג חדש יתפוס את מקומי". אמה וואלמסלי, מנכ"לית לשעבר של חטיבת בריאות הצרכן ב-GSK החליפה את וויטי בתור מנכ"ל הארגון באביב האחרון.
|
