|
באוקטובר 2017 פרסה מועצת המדינה של סין את תכניתה לפתח תעשייה מקומית בתחום האינטליגנציה המלאכותית (AI) בשווי של 150 מיליארד דולר עד לשנת 2030, במטרה להפוך למובילה העולמית בתחום טכנולוגיות ה-AI. הנשיא שי ג'יאנפינג קרא לחברות הסיניות "לעלות מדרגה, ולהחזיק בבעלות על טכנולוגיות הליבה".
מי תוביל את השוק העולמי? | Shutterstock
אין זה מפתיע אם כך, שהחברה הסינית SenseTime הייתה לאחרונה הסטארט-אפ בעל השוו הגבוה ביותר בתחום ה-AI, גם אם היא החזיקה בתואר הזה לאורך חודש ימים בלבד. את מקומה תפסה, באופן שגם הוא אינו מפתיע, חברת הזנק סינית אחרת: UBTECH Robotics, ששוויה מוערך בכ-5 מיליארד דולר. מרוץ ה-AI הזה גלש גם לענף הבריאות, ובפרט לתחום של ניתוח הדמיות רפואיות – תחום שמהווה ספינת הדגל של יישומי ה-AI בענף הבריאות.
הרגולציה הסינית על פיתוח של בינה מלאכותית
קריאתה של הממשלה רק סייעה בקידום המטרות הסיניות בתחום ה-AI. תעשיית הבריאות המקומית החלה לתמוך בסטארט-אפים בתחום ה-AI ולספק להם גישה נוחה יותר למאגרי נתונים שמסייעים לאמן את האלגוריתמים שלהם, וזאת בסיוע הרגולציה הגמישה יחסית שננקטת במדינה. קחו למשל את .Huiying Medical Technology Co: החברה הזו מתהדרת בשותפויות עם למעלה מ-700 בתי חולים בסין, 200 מהם נחשבים למוסדות ברמה 1. תשאלו בכל סטארט-אפ אמריקאי בתחום ההדמיה הרפואית עם כמה מוסדות כאלו הוא מקיים שותפות, ואם התשובה תהייה 100 זו תהיה הפתעה גדולה.
גם קהילת ההשקעות הגיבה לקריאה הממשלתית – בכך שפתחה לענף את הדלת להון שהוא היה מאוד זקוק לו. נכון ליוני 2018, הסטארט-אפ בעל המימון הגדול ביותר בעולם בתחום ניתוח בינה מלאכותית של הדמיה רפואית הוא Infervision, שנהנה ממימון כולל של 75 מיליון דולר. זה הכל? לא ממש – מדעני נתונים ומהנדסי מכונות ילידי סין יכולים להקים סטארט-אפים גם בארצות הברית, תוך שהם מקיימים שיתוף פעולה עם בתי חולים סיניים שיחדד את האלגוריתמים שלהם. 12sigma Technologies, סטארט-אפ מסן דייגו, מחזיק במשרד גם בסין, ויש לו הסכמי שיתוף פעולה עם בתי חולים בבייג'ין, שנחאי וערים סיניות נוספות. כל משקיעי ההון סיכון שלו שזהותם ידועה הם סינים.
העובדה שגם לשלוש ענקיות הטכנולוגיה של סין – Alibaba, Tencent ו-Baidu – יש מיזמי AI בתחום הבריאות ובתעשיות נוספות מסייעת בעניין. למעשה, קבוצת Alibaba וחברת Tencent מחזיקות כבר במיזמי AI בתחום ההדמיה הרפואית, בעוד ש-Baidu מתמקדת יותר בפיתוח צ'טבוטים חכמים לתעשיית הבריאות. איך זה מסייע לסטארט-אפים הסיניים בתחום ה-AI? קחו לדוגמא את Wanliyun Medical Information Technology, סטארט-אפ שקבוצת Alibaba רכשה 25% ממנו תמורת 35 מיליון דולר, ובכך סייעה לו להתברג לרשימה העולמית של 10 הסטארט-אפים המובילים בתחום ניתוח ההדמיה הרפואית באמצעות טכנולוגיות AI.
ישראל – מתחרה שאפתנית
ישראל היא מדינה נוספת אשר, למרות גודלה, עושה חייל בתחום של ניתוח הדמיה רפואית באמצעות AI. כמו ארצות הברית, גם ישראל נהנתה כנראה ממעבר של יתרונות צבאיים שעומדים לרשותה בתחום הראייה הממוחשבת לכיוון של פיתוחים בתחום הבריאות. אחד השימושים המוקדמים ביותר של למידת מכונה בתחום ההדמיה הרפואית שאושרו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) היה של חברת RadLogics, חברה ישראלית שהמטה שלה ממוקם בארצות הברית. אותה החברה נרכשה לאחרונה על ידי מספר קרנות שמקורן באסיה, מה שמסמל ככל הנראה את תחילתה של פעילות מיזוגים ורכישות מצדה באזור.
באופן מאוד לא מפתיע, בהשוואה ל-40 הסטארט-אפים האמריקאים השונים הפועלים בתחום (מספר שכולל גם כמה שווקים דיגיטליים וספקים של תוכנות B2B), ישראל מתפארת "רק" ב-6 סטארט-אפים בענף (או ארבעה, אם סופרים לפי מיקום המטות שלהם). אבל אם משתמשים בגודל האוכלוסייה בתור מדד גס להשוואה בין המדינות, אוכלוסיית ישראל מונה כ-8.8 מיליון בני אדם, בעוד שזו של ארצות הברית (כ-330 מיליון איש) גדולה ממנה פי 30 ויותר. כך שביחס לגודלה, ישראל מפותחת בענף פי 5.6 (או פי 3.7) בהשוואה לארצות הברית.
לפי נתונים מתוך מחקר של Frost & Sullivan שעתיד להתפרסם בקרוב, מתוך 11 חברות הסטארט-אפ בעלות המימון הגדול ביותר בענף ההדמיה הרפואית באמצעות AI, חמש מגיעות מארצות הברית, ארבע מסין, אחת מבריטניה ואחת מישראל (Zebra Medical Vision). מתוכן, רק אחת גייסה הון בסדרה D, שתיים סיימו סדרה C, שלוש סיימו סדרה B וארבע סיימו סדרה A (הסטאטוס של אחת אינו ידוע). הנציגה הישראלית בעשירייה המובילה, Zebra Medical Vision, שמדורגת שלישית בעולם אחרי Infervision ו- YITU Healthcare הסיניות, גייסה כבר כ-50 מיליון דולר לאחר סבב C.
ניתן להפיק מספר לקחים לגבי תעשיית הבריאות מהמגמות הללו, אבל שני החשובים ביותר הם:
1. דחיפה ממשלתית יכולה ממש לסייע לתעשיית ה-AI לפתוח דלתות, ובמיוחד בענף הבריאות;
2. שיתופי פעולה – עם בתי חולים, מוסדות אקדמיים, יצרנים קיימים של ציוד רפואי וענקיות טכנולוגיה – יכולים גם הם לקדם באופן משמעותי את מאמצעי הפיתוח והמסחור.
|
