הריאקציה לסין: יפן שואפת להפוך למעצמת העל הבאה של אסיה

החיים ביפן מתנהלים תחת חוקה שלומנית מאז 1947, שנתיים לאחר כניעתה במלחמת העולם השנייה. החוקה הזו מחייבת את המדינה להכשיר כוחות מזויינים למטרות הגנתיות בלבד, ולא לתקוף ראשונה מדינה אחרת. אלא שסין, הקורבן העיקרי של התוקפנות היפנית בימי מלחמת העולם השנייה, חוששת שכעת תחול ביפן התעוררות התקפית מחודשת.

ולסין גם יתכן שיש נקודה נכונה. יפן עשתה למעשה הכל, חוץ מלהוסיף לכוחותיה גם כוחות התקפיים מוצהרים, כדי להתחרות בסין על מעמד מעצמת העל של אסיה. הצבא שלה מדורג במקום ה-7 בעולם, ארבעה מקומות בלבד אחרי סין, כפי שעולה ממאגר הנתונים הסטטיסטי GlobalFirePower.com. הם כנראה יצליחו לתפקד לא רע בשדה הקרב: יפן נודעה לאורך ההיסטוריה בהכשרה הקפדנית שהיא מעניקה לחייליה כיצד להגן על מדינת האיים מפני פלישה רוסית, הרבה לפני מלחמת העולם ה-2, כמו שלמשל עולה מהמאמר ההיסטורי הזה. למדינה יש גם אמנה צבאית בת 66 שנה עם ארצות הברית, המחייבת אותה לאפשר לחיילי הרגלים האמריקאים להקים בסיסים על אדמתה לצורך כל פעולה באזור מזרח אסיה, ובתמורה מבטיחה לה סיוע של הכוחות המזוינים החזקים ביותר בעולם בכל מלחמה חדשה שתצוץ.

לפני שלוש שנים הממשלה הגדירה מחדש את האופן שבו היא רואה את פרק 9 לחוקה היפנית – זה המגנה מלחמה – כך שיפן תוכל להגן לא רק על עצמה אלא גם על בנות בריתה, בעת הצורך. ראש הממשלה שינזו אבה אומר שיש לעדכן את פרק 9 בכדי להגן על העם שלו.

השחקנים ביבשת משנים עמדות במאבק על מעמד "המעצמה של אסיה" | צילום: Fotolia

ניתן לומר בבטחה שאבה מתכוון להגנה מפני סין. סין היא ללא ספק הגורם המרכזי לכך שיפן מנסה לבנות את עצמה לכדי מעמד של מעצמת על. צפון קוריאה מאיימת על יפן עם טילים, ארבעה מהם שוגרו לתוך שטח ימי משותף מוקדם יותר החודש, וסין תומכת בממשלו של קים ג'ונג און בפיוניאנג. סין שולחת מעת לעת מטוסי צבא לטוס באזור האיים הפריפריאליים יותר של יפן ומעל לארכיפלג הבלתי מיושב Senkakus, שטוקיו אמנם שולטת בו היום אך גם בייג'ין טוענת לחזקה עליו. בשנה שעברה סין אפילו העבירה ספינות בסמוך לשרשרת האיים היפניים הבלתי מיושבים Senkaku, שבים סין הדרומי, במשך יותר מ-30 יום. כל זה אומר שיפן צריכה לשנות את התכניות שלה עצמה בכל פעם שהכוחות הסיניים מתקרבים.

כל התקריות הללו מעלות בדרך כלל טענות ברחבי יפן כי היא זקוקה לצבא חזק יותר.

יפן הרגיזה את סין בשבוע שעבר עם ההבטחה שהיא תשלח כלי שיט מטעמה לתוך החצר הימית האחורית של שכנתה. היא עתידה לשלוח את נושאת המסוקים Izumo שלה לים סין הדרומי, שבו שליטתה של בייג'ין היא הדומיננטית, כדי לבצע שילוחים כשל נמל בדרכה לאוקיינוס ההודי לצורך תרגולת עם צבא ארצות הברית. דובר מטעם משרד החוץ הסיני אמר ליפנים ש"יזהרו שלא לגרום לצרות באזור", כפי שדיווחה סוכנות הידיעות הרשמית הסינית, Xinhua.

שתי המדינות מתחרות ביניהן גם על מעמד מעצמת העל הכלכלית של אסיה. הדבר בולט במיוחד בשורות ארגון המדינות הדרום מזרח אסייתיות (ASEAN), גוש של 10 מדינות וכ-600 מיליון אנשים. קשה לאמוד את הסיוע הסיני לארגון, אבל הוא מוערך בהלוואות של כ-20 מיליארד דולר, לצרכי בניית תשתיות ב-2014, והתחייבות נוספת לעוד 10 מיליארד דולר מאוחר יותר ב-2015. תכניות כמו "דרך המשי הימית" שסין מקדמת, ובנק ההשקעות בתשתיות של אסיה, שמבוסס בבייג'ין, חוצבות את הדרך למימון שכזה. יפן תרמה כספי סיוע לצרכי פיתוח אזורי כבר מאז שנות ה-50, ובשנה שעברה הודיעה על העלאת הסכומים שיופנו לאזור דרום מזרח אסיה. סין נלהבת לעשות שימוש במשאבים הטבעיים שיש באזור, בעוד שהיפנים רואים בדרום מזרח היבשת אתר מצוין להקמת מפעלים בעלות נמוכה. ההשקעות היפניות באזור עלו כבר שלוש פעמים לכ-181 מיליארד דולר בין 2011 לאמצע 2016. שתי המדינות מקוות להגדיל את המכירות שלהן לשווקים הצרכניים של דרום מזרח אסיה, ושתיהן רוצות שממשלות ASEAN תהיינה בנות ברית ארוכות טווח שלהן במסען לקראת ביסוס השליטה באסיה כולה. זו למשל הסיבה שהסיוע היפני לווייטנאם כולל גם סירות סיור.

"במשך עשורים רבים יפן שיחקה תפקיד חשוב בלהבטיח פיתוח וסיוע הומניטארי למדינות שונות ברחבי מזרח ודרום מזרח אסיה, אבל היא גם עוכבה במשך זמן רב, אם לנסח זאת כך, על ידי מדיניות ההגנה הפסיפית שלה", אומר ג'ונתן ספנגלר, מנהל צוות החשיבה לענייני ים סין הדרומי בטאיפיי בירת טאיוואן. "כעת היא יכולה להפוך למעורבת באופן ישיר יותר במאמצים להגביר את הביטחון באזור. עבור אחדים זה מרגיע. אחרים רואים בכך מקור חמור לדאגה".