Forbes Israel Logo

הסכם השלום עם איחוד האמירויות נחתם ו"מירוץ החימוש" העסקי יצא לדרך

כשכסף פוגש רעיונות חדשניים השמים הם הגבול. כשמוסיפים לכך קרבה גיאוגרפית, זהות תרבותית דומה ואינטרסים מדיניים משותפים - מבינים את גודל הפוטנציאל הטמון בהסכם

סוף סוף זה קרה. שבועות ארוכים מאז דווח לראשונה על נכונותה של מדינת המפרץ העשירה, איחוד האמירויות, לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים, שיתופי פעולה ונורמליזציה מלאה של הקשרים עם מדינת ישראל, חתמו הצדדים על הסכם השלום היסטורי. בחריין כבר חתמה על הסכם הצהרת שלום וחתימה רשמית היא רק עניין טכני. נראה כי זהו רק תחילתו של תהליך היסטורי שבהמשכו, כך על פי דיווחים, עוד מדינות נוספות עתידות להצטרף למעגל השלום הגדל.

כעת אפשר לא רק לדמיין, אלא לשרטט ממש בפועל, כיצד יראה המזרח התיכון החדש, כשמדינות כמו כווית, עומאן, מרוקו או סעודיה הגדולה והחשובה, יכריזו גם הן על רצונן בקיום קשרים עם ישראל ויצרו פה אזור סחר חופשי עם פוטנציאל כלכלי חסר תקדים בהיקפו.

נכון לעתה, חלק גדול מפרטי ההסכם עם איחוד האמירויות, המדינה הראשונה מבין מדינות המפרץ שעשתה את הצעד האמיץ ונרמלה את יחסיה עם ישראל, אינם ידועים במלואם. לא ברור אם מסגרת ההסכם כוללת גם עסקת ענק ביטחונית עם ארה"ב, ולא ידועים גם לוחות הזמנים המדויקים להמשך – כמו חניכת השגרירויות באבו-דאבי ובתל אביב או מועד השקת קווי התעופה שיחברו בין המדינות. אך למרות הפרטים המעורפלים והעובדה כי רב הנסתר על הגלוי בינתיים, יריית הפתיחה נורתה עם החתימה הרשמית על הסכם השלום המלא. היחסים הכלכליים, שנוהלו עד עתה במחשכים ובזהירות רבה, יצאו בבת אחת אל האור ואנשי עסקים משני הצדדים כבר החלו לפעול במלוא המרץ כדי להרחיב את מעגל העסקים הקיים כבר בין המדינות.

התאמה נדירה בין שווקים

באופן לא רשמי מנהלות ישראל ואיחוד האמירויות קשרים כלכליים כבר שנים רבות, שעל פי ההערכות נאמד נכון להיום היקף הסחר הכולל בכמה מאות מיליוני דולרים בשנה. היחסים הכלכליים הללו לוו בהרבה מאוד חשש מן הצד השני ונוהלו עד היום באופן מאוד זהיר וסלקטיבי. החברות הישראליות שנבחרו בקפידה דאגו להסתיר היטב את זהות מקורן. הסרת כל סממן ישראלי מהמוצרים, רישום חברות בנות במדינות "כשרות" או שימוש בדרכונים זרים, היו רק חלק מדרכי הפעולה היצירתיות בהן השתמשו החברות במהלך ניהול היחסים העדין עם השותפים הערבים.

כעת, עם החתימה הרשמית על הסכם השלום וכינון היחסים הרשמיים צפויים קשרי הסחר לקבל תאוצה משמעותית. על פי ההערכות שנשמעו מגורמים ממשלתיים רשמיים שם, פוטנציאל הסחר צפוי לזנק לכמיליארד דולר בשנה – וזו רק הערכה ראשונית. הצמא לידע טכנולוגי חדשני וההערכה האדירה שיש לאמריתיים לאיכות המוצרים המתקדמים של התעשייה הישראלית, כבר מבוססים היטב ובתחומים חיוניים רבים כבר קיימים קשרי מסחר ענפים כמו הביו-מד, סייבר, שירותי ענן, ניהול מערכות מידע וציוד אבטחה מתקדם. בענפים רבים נוספים נראה כי לא התחלנו לגרד את הפוטנציאל העסקי האדיר.

טקס חתימת הסכם השלום בוושינגטון. צילום אבי אוחיון לע"מ
טקס חתימת הסכם השלום בוושינגטון. צילום: אבי אוחיון, לע"מ

נדיר מאוד למצוא התאמה כל כך גבוהה בין שני שווקים שונים. מצד אחד רצון עז להתחדש, להתקדם, לשדרג יכולות, יכולת השקעה ואמצעים פיננסיים וכלכליים מפותחים וכמעט בלתי מוגבלים. מן הצד השני מובילות עולמית של חדשנות פורצת דרך, ומצע נרחב של חברות טכנולוגיה מתקדמות, שהן חוד החנית הטכנולוגית במגוון סקטורים שונים של העתיד. סייבר, AI, טכנולוגיות מידע, ביו-מד, פינטק, פודטק, ווטק, אגרוטק ועוד– כמעט בכל סקטור בו ישראל מצטיינת מבחינה מדעית ומחקרית, יש צורך חיוני ודחוף מן הצד השני. וכך גם להיפך.

מזרח תיכון חדש

היכולת הגבוהה של האמירתיים להניע מיזמים כלכליים ותהליכי פיתוח ארוכי טווח במקצועיות רבה היא נכס שהישראלים חייבים לאמץ ויכולים ללמוד ממנה רבות. פיתוח נדל"ן ותיירות, בניית תשתיות לאומיות, מיזמים ופרויקטים ענקיים רבים אחרים. אלו מהווים כידוע תחומים בהן ישראל אינה מצטיינת, בלשון המעטה ונדבך חשוב במשק המקומי שחייב שיפור וחיזוק מהותי.

כשעוטפים את הפוטנציאל העסקי האדיר הקיים בשיתוף הפעולה הכלכלי בין שני הצדדים, וכוללים בחבילה גם את שיתוף האינטרסים הפוליטיים-מדיניים המובהקים, את המאפיינים התרבותיים הדומים, את ההיסטוריה העתיקה המשותפת ואת הקרבה הגיאוגרפית – והנה לכם מזרח תיכון חדש.

צילום התמונה הראשית: shutterstock

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן