Forbes Israel Logo

התוכנית הסודית: כך פועל האקסלרטור הייחודי של השב”כ

שיתוף הפעולה בין השב"כ ו-Tau Ventures, כבר הניב שלושה מחזורים מוצלחים של האקסלרטור Xcelerator. מה השב"כ מחפש, ולמי יש סיכוי להתקבל?

לפני מספר שנים גמלה בליבם של ראשי השב"כ החלטה – לעודד יזמות וחדשנות – וכשהארגון הסודי ביותר במדינה מסמן לעצמו מטרה, בייחוד כשזאת רוח המפקד נדב ארגמן, הוא בדרך כלל משיג אותה.

תחילה  הוקדם המיזם הפנימי – "הגראז'" והתקיימו מספר האקתונים לקידום יוזמות פרטיות פנים-ארגוניות. אולם מהר מאוד הבינו בארגון שבשביל לעמוד ביעד, יידרש שיתוף פעולה עם השוק האזרחי.

התוצאה היתה המפגש עם TAU Ventures, זרוע ההשקעות של אוניברסיטת תל אביב, שבדיוק התגבשה באותם הימים. ביחד הקימו שני הגופים את מאיץ הסטארט-אפים The Xcelerator.

למעשה, לזירה הזאת נכנס השב"כ ממצב שאינו רגיל אליו – כאנדרדוג – והוא מציע ליזמים עזרה ללא כל תמורה והתחייבות.

"קשה לגייס סטארט-אפים לתעשייה הביטחונית", מספר א', CTO-חדשנות בשב"כ. "בסוף המשאב הכי חשוב של סטארט-אפ זה זמן, לכן צריך להיות בפוקוס תמידי. ואם אני מגיע בתור שב"כ עם כל מיני רעיונות לשימוש בטכנולוגיה של החברה לצרכים שלי, לרוב אני לא אעניין אותה, אני רק אסיט אותה מהפוקוס ואולי אגרום לה נזק".

כדי למשוך את החברות בכל זאת, מציע השב"כ ליזמים שמצטרפים לתוכנית מענק של 50 אלף דולר ולו"ז מסודר של ארבעה חודשים. "אנחנו רוצים את הטאלנטים הכי טובים בשוק", אומר א'. "אין לי שום יומרה לבקש משהו בתמורה למה שאתן להם מהסיבה שבשלב שאנחנו פוגשים אותם הם גם לא יודעים מה אני הולך לתת. אנחנו סומכים על זה שבארבעה חודשים של עבודה משותפת, אם יש מקום לשיתוף פעולה – הוא יקרה".

נדב ארגמן עם סטארטאפים_צילום יחצ
ראש השב"כ נדב ארגמן עם סטארט-אפיסטים בתוכנית | צילום: יח"צ שב"כ

שיתוף הפעולה במהלך ארבעת החודשים של התוכנית כולל עבודה שוטפת של מומחים מהשב"כ עם הסטארט-אפים, הפנייה לייעוץ ספציפי, היחלצות לעזרה כשמתעוררת בעיה במוצר ואף בחינה של הטכנולוגיות (לעתים ממש בשטח) ומתן משוב כיצד ניתן לשפר אותה.

"הסטארט-אפ Cyabra, למשל, שמתמקד בתחום של רשתות חברתיות – היזמים אמנם מכוונים לשוק העסקי, אבל את הפידבקים מהמחלקות אצלנו, שמתעסקות בזה כמה שנים, הם יקבלו בחינם ובצורה ממוקדת יותר מאשר מאחד הלקוחות שהם יעבדו איתו", מסביר א'.

חברת AIvIA שמתעסקת, בין השאר, בתחום של אבטחת שדות תעופה, תודרכה בידי היחידה לאבטחת נמלי תעופה בשב"כ לפני פגישה חשובה בחו"ל. אנשי היחידה ציידו את החברה בהבנה של "מה מחפשים" בתחום הזה. הידע הזה שדרג את היכולת שלהם לעמוד מול הלקוח.

"המטרה של ארבעת החודשים זה להקפיץ את החברות מנקודה A לנקודה B", אומר נמרוד כהן, שותף מנהל בקרן טאו ונצ'רס. "זו יכולה להיות קפיצה טכנולוגית, עסקית או גם וגם".

בסוף כל סבב יש יום שנקרא "דמו דיי", שבו החברות מציגות את הפרויקטים שלהן. קרוב ל-20 מדינות שולחות נציגים מהתעשיות הביטחוניות כדי לראות את הסטארט-אפים שיוצאים מתוכנית האקסלרטור של השב"כ. היום הזה משמש לחברות מקפצה נוספת.

מחפשים כושר ביצוע

סייבר הוא התחום הראשון שעולה לראש כשמדמיינים אקסלרטור של השב"כ – ואכן, בשנים האחרונות הארגון מבין שטכנולוגיות סייבר היא זירה משמעותי בלחימה מול היריבים. יחד עם זאת, סייבר הוא לא התחום היחיד שמעניין את השב"כ. כיום מבוצע שילוב של טכנולוגיה מסוגים שונים בכל מבצע ובכל פעילות שטח. אין מבצע מודיעיני או סיכולי שלא משולבת בו טכנולוגיה כרכיב מרכזי ומכפיל כוח. כיום, כחלק ממדיניות של ראש הארגון, נדב ארגמן, כ-30% מכוח האדם בשב"כ הוא טכנולוגי.

צוות טאו ונצ'רס_צילום: יחצ
צוות טאו ונצ'רס. מימין – נמרוד כהן | צילום: יח"צ

"לטכנולוגיות רבות יש טכנולוגית בסיס, שבמקרים רבים מעניינת אותנו", מסביר א'. "למשל, חברה מתחום המשפט שהקימה מיזם שיכול לנתח הרבה מסמכים בעברית, זה משהו בעולם של עיבוד שפה שמאוד מעניין אותנו ומאוד מפותח בשפות המערביות, אבל לא בעברית ובערבית. אותנו היכולת מעניינת לא למימוש משפטי, אלא למימושים אחרים לגמרי".

ובכל זאת, מרבית הסטארט-אפים עוסקים בתחום האבטחה. אחד מהם הוא GlobeKeeper, שמאפשר לכוחות הביטחון להשתמש בסמארטפונים בצורה מאובטחת במקום מכשירי הקשר הישנים. היזם, דן פלג, מספר כי התוכנית אפשרה להם להיחשף לאנשים הרלוונטיים בארגון. "הכל התקדם פתאום מאוד מהר. האקסלרטור שינה את התמונה עבורנו, לא היינו יודעים לקבל את ההחלטות הנכונות בלי היכולת להרים את הטלפון לבן אדם הנכון בארגון".

שני מחזורים מתקיימים בשנה. זה מתחיל בחשיבה משותפת של מנהלי טאו ונצ'רס והאחראים מטעם השב"כ, שמחליטים באיזה תחום יתמקדו. אחר כך מוציאים קול קורא ואוספים את כל המועמדים (לרוב באזור המאה). הקבלה נעשית לאחר בחינת צורת העבודה וראיונות אישיים. במקביל, בוחנים מי בשב"כ רוצה ויכול לעבוד יחד עם אותו הסטארט-אפ, מישהו שיכול לעזור לו ואולי להיעזר בו בעתיד.

"במציאות של היום כבר לא רואים יזמים שבאים רק עם רעיון. התהליך מתחיל לרוב מבניית צוות ליבה, שמכיל בדרך כלל בין שניים לארבעה אנשים, שכבר התחילו לעשות התקדמות רצינית. מבחינתנו זאת חובה. בנוסף, הצוות חייב להיות מחויב, לא כזה שעובד במקום אחר ומחליט בערב לשחק עם רעיון", אומר א'.

"ארצה לראות שהיזמים הוכיחו לפחות לעצמם, מעל לכל ספק סביר, שמה שהם מכוונים אליו אפשרי. רעיונות יש לכולנו בלי סוף, כל הזמן, כושר ביצוע זה הרבה יותר נדיר".

לכל מחזור נבחרים בסופו של דבר 6-9 סטארט-אפים. עד היום השתתפו 21 סטארט-אפים בתוכנית, מתוכם כעשרה המשיכו בשיתוף פעולה עם השב"כ – בחלק מהמקרים השב"כ הופך להיות לקוח משלם.

ליצור שיתופי פעולה

הסטארט-אפים שמשתתפים בפרויקט יושבים בחללי העבודה המשותפים של טאו ונצ'רס, סמוך לאוניברסיטת תל אביב, ובשכנות לחברות הפורטפוליו של הקרן.

טאו ונצ'רס קמה בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב כחלק מהרצון של האוניברסיטה לשים דגש על חדשנות ויזמות. "ניסינו לחשוב במה אנחנו יכולים להיות ייחודיים" מספר נמרוד כהן, שהקים בעצמו שני סטארט-אפים בעבר. "מכיוון שעומדת מאחורינו אוניברסיטה אנחנו יכולים להציע את כל המשאבים שיש לה: החל בסטודנטים שעושים התמחות אצל הסטארט-אפים, דרך ידע שקיים באוניברסיטה ועד משרדים".

אקסלרטור סייבר_shutterstock
לא רק סייבר | צילום: shutterstock

כחברת פורטפוליו, משקיעה טאו ונצ'רס בעיקר בסטארט-אפים שנמצאים בשלבים מוקדמים, כשההגבלה היחידה והפשוטה היא שיהיה מישהו אחד לפחות בצוות של הסטארט-אפ שהוא בוגר או סטודנט באוניברסיטת תל אביב.

עד כה השקיעה הקרן ב-13 סטארט-אפים – עד 500 אלף דולר להשקעה – והתוכנית עם השב"כ מהווה מנוף להגיע לסטארט-אפים נוספים. "הרעיון הוא ליצור הרבה שיתופים כדי שהמקום פה יהיה תוסס, שנגיע להרבה סטארט-אפים ונוכל לקבל פידבקים מהתעשייה", אומר כהן.  

בחודש שעבר הסתיים המחזור השלישי של התוכנית, שבו השתתפו שישה סטארט-אפים. חמישה מתוכם המשיכו לעבוד עם השב"כ לאחר ביום התוכנית. המחזור הרביעי יחל ככל הנראה בקיץ.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן