ה-F-35 נוסק: 2015 היא השנה המוצלחת ביותר של מטוס הקרב שיגיע בקרוב לישראל

ומסיבה טובה. 2015 הפכה להיות השנה המוצלחת ביותר בהיסטוריה של התוכנית, מאז שהפרויקט הוענק לצוות בראשות לוקהיד מרטין ב-26 באוקטובר 2001. לא היה לי קושי לזכור את התאריך הזה, מכיוון שזה היה יום הולדתי ה-50. בשנים שחלפו מאז, התבוננתי בתוכנית שהתמודדה עם כל האתגרים שניתן לצפות בתוכנית חדשנית שנועדה להחליף חצי תריסר מטוסים מסורתיים. מספר משתתפים בצוות התעשייתי שבונה את המטוס ואת המנוע שלו תורמים לצוות החשיבה שלי ושניים מהם הם לקוחות ייעוץ, לפיכך הבחנתי מקרוב בתסכול שלהם כאשר גורמים מבחוץ ביקרו את התוכנית, שעכשיו נחשבת לאחד ההישגים הטכנולוגיים הגדולים ביותר בדורנו.

הקבלנית הראשית, לוקהיד מרטין, עשויה להיות החברה היחידה בעולם שהייתה יכולה להביא את ה-F-35 למצב הנוכחי של הצלחה יציבה. כאשר התוכנית נהגתה לראשונה לפני יותר מ-20 שנה, היה זה צריך להיות מטוס הקרב שיוכל לעשות הכול עבור כל אחד. הוא יועד לאפשר לחיל האוויר לבצע בבטיחות תקיפת מטרות קרקעיות, יירוטים באוויר ומשימות איסוף מודיעין במרחב אווירי עוין עד שנת 2065. בנוסף, המטוס יועד לאפשר לחיל הנחתים להפעיל ברציפות כוח אווירי שריד וקטלני ליד קווי החזית על-ידי נחיתה והמראה אנכית, בדומה למסוק וכן להרחיב במידה ניכרת את הטווח וכושר הנשיאה של חיל הים מצי נושאות המטוסים ההתקפיות, באופן שמאפשר לנושאות המטוסים להישאר הרחק מהאיומים הקרובים לחוף.

ה-F-35 היה גם ה"תירוץ" לכל המטרות של ממשל קלינטון שלא לממן תוכניות רבות אחרות בתקופה שהם ניסו – בהצלחה, כפי שהתברר – לאזן את התקציב הפדראלי על ידי צמצום ההוצאות הצבאיות. כך בעצם, הייתה תלות רבה בהצלחה של מה שנקרא אז מטוס הקרב המשותף (JSF). כל אחד משלושת הדגמים היה צריך להיות חמקן, כלומר כמעט בלתי ניתן לגילוי באמצעות מכ"ם או חיישנים המתבייתים על חום. כל אחד מהדגמים היה צריך להעניק לטייסים מודעות מצבית חסרת תקדים, באמצעות שילוב תצפיות מחיישנים במטוס ומחיישנים חיצוניים והצגת המידע בצורה ברורה על צגים בתא הטייס. כל דגם היה צריך להיות מצויד במכ"ם זריז ובחליפת לוחמה אלקטרונית שיכולה לדכא תקשורות ומערכות הגנה של האויב, בהעדר מטוסים מלווים. דרך אגב, העלות של כל דגם של המטוס הייתה חייב להיות סבירה. למעשה, הדגם הנפוץ ביותר היה אמור לעלות לא יותר ממטוסי הקרב המסורתיים שה-F-35 נועד להחליף.

זו הייתה דרישה יומרנית, שמבקרים התלוננו עד מהרה כי יהיה זה מוגזם לצפות יותר מדי ממטוס כלשהו. התוכנית עברה מספר פעמים שינויים ארגוניים, מפני שתוכנית הפיתוח התוקפנית התמשכה יותר זמן מהצפוי. אבל בסופו של דבר, הצוות של לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן, BAE סיסטמס ופראט אנד ויטני הגשים את הרעיון. ה-F-35 עומד להיות המטוס הטקטי הנפוץ ביותר בשימוש, השריד ביותר והגמיש ביותר בעולם במשך עשורים רבים. הוא ייתן דחיפה גדולה לבנות הברית של אמריקה מעבר לים, ולרווחים של ארה"ב מייצוא. אבל, אם תקראו את הכיסוי השלילי לעתים קרובות על התוכנית באמצעי התקשורת, לא תדעו כל זאת. לכן, הנה קצת נתונים שיעדכנו אתכם על התוכנית שהופכת להיות מוצלחת ביותר.

טיסת ניסיון של ה-F-35 ב-2011. מאז השתכללו יכולותיו | צילום: ויקיפדיה

קל לתפעול עם ביצועים יוצאי דופן

מבחינת ביצועים, כל אחד משלושת הדגמים של המטוס הגשים את "הפרמטרים החשובים של הביצועים" להשגת מאפייני חמקנות. למען האמת, קצין בכיר בחיל האוויר גילה בפומבי כי בנסיבות מסוימות יקשה על האויב לעקוב אחרי ה-F-35 יותר מאשר אחרי ה-F-22 היקר יותר, שנחשב קודם לכן כמטוס הטקטי החמקן ביותר בעולם. היכולת של מערכת המשימה לספק מודעות מצבית מקיפה ב-360 מעלות הודגמה פעם אחר פעם, ובעיות שנתגלו בתצוגת הקסדה החדשנית נפתרו. פיתוח התוכנה עבור המטוס, בהיקף של שמונה מיליון שורות קוד, התקדם בהתמדה. המטוס מוכיח את עצמו כנוח יותר לתחזוקה לעומת מטוסי הדור הקודם, ופירוש הדבר שיהיה זול יותר להפעילו.

ה-F-35 השלים 78% מתוכנית ניסויי הטיסה שכוללת 8,000 גיחות ללא תקלות רציניות. באוקטובר האחרון, חיל הים ביצע את הסדרה השנייה של ניסויים מוצלחים ביותר בים, שבהם בוצעו 66 הזנקות ונחיתות על סיפון נושאת מטוסים והושלמו 100% מנקודות הניסוי כמה ימים מוקדם יותר מהמתוכנן. הניסויים הראשונים בים בשנת 2014 היו המוצלחים ביותר בהיסטוריה של הצי, עם שני מטוסי F-35C שביצעו 124 הזנקות ונחיתות, 222 נגיעות בנחיתה והמראה מחודשת, ופעילויות רבות אחרות באופן מושלם. הבוחנים מחיל הים אמרו שהמטוס קל לתפעול ו"הדגים ביצועים יוצאי דופן במהלך הניסויים הראשונים בים". הערכות דומות נמסרו על ידי טייסי חיל הנחתים וחיל האוויר. ניסויים בתפקודי מפתח כמו תדלוק באוויר, שחרור חימוש וירי מהתותח בוצעו כמתוכנן.

ה-F-35 מופעל עתה בעשרה בסיסים, בהם מוטסים 145 מטוסים שצברו כ-45,000 שעות טיסה. יותר מ-240 טייסים ו-2,400 אנשי תחזוקה כבר הוכשרו. חיל הנחתים הכריז ביולי על המעמד המבצעי של הטייסת הראשונה של מטוסי F-35B הממריאים קצר ונוחתים אנכית, וחיל האוויר מתכנן להקים את הטייסת המבצעית הראשונה שלו ב-2016. תריסר מטוסי F-35 בינלאומיים מופעלים כיום על-ידי אוסטרליה, איטליה, בריטניה, הולנד ונורבגיה, כאשר איטליה הפכה בשנת 2015 לבעלת הברית הראשונה שהטיסה F-35 במרחב אווירי זר. פרט לקנדה, כל השותפות הבינלאומיות המקוריות בתוכנית נשארו מחויבות, ונוספו אליהן יפן, ישראל וקוריאה. מדינות נוספות יצטרפו בעתיד.

מחירו של ה-F-35 ממשיך לרדת בכל סדרת ייצור חדשה, כאשר הצפי של משרד ההגנה האמריקאי הוא למחיר של 85 מיליון דולר בשנת 2018 עבור הדגם הנפוץ ביותר (F-35A). זהו מחיר קרוב למחיר של F-16 מהדגם החדיש ביותר – מטוס בלתי חמקן שפותח בשנות ה-70'. זהו גם פחות משליש ממחיר המחירון של מטוס הנוסעים בואינג 777. בשנת 2015, מנהלת תוכנית ה-F-35 הפחיתה את ההערכה על העלות הכוללת לרכישת והפעלת מטוסי ה-F-35 עד שנת 2065 בכ-60 מיליארד דולר, כשהיא נסמכת על אמינות גוברת ותפיסה מוצקה יותר של הנתונים. המשרד להערכת עלות של מחלקת ההגנה צפוי ללכת באותו כיוון כאשר יגיעו לציון הדרך הבא בתוכנית ב-2017. לאט אבל בטוח, ה-F-35 הופך להיות מטוס קרב בעל עלות סבירה, כפי שהוא נחזה במקורו.

יותר מ-160 מטוסי F-35 כבר סופקו למחלקת ההגנה על-ידי לוקהיד מרטין, ו-105 נוספים נמצאים כיום בשלבים שונים של הרכבה במפעל הייצור בפורט וורת', טקסס, שאורכו כ-1.6 ק"מ. התוכנית לבנות 45 מטוסים בשנת 2015 הוגשמה שבועיים מוקדם יותר, ומהווה גידול בשיעור של 25% לעומת קצב הייצור ב-2014. הגברת קצב הייצור השנתי חיונית להפחתת המחיר של כל מטוס, כאשר לפי התוכנית מ-2014 המחיר אמור להשתוות למחירו של F-16 מסורתי עד לסוף העשור. ציון דרך חשוב בייצור הושג ב-2015 כאשר איטליה השלימה והתחילה להטיס את ה-F-35 הראשון שיוצר במפעל מחוץ לארה"ב. התוכנית הנוכחית מדברת על רכישת 600 מטוסי F-35 על-ידי בעלות הברית, נוסף על 2,443 המטוסים שיירכשו על-ידי שלושת הזרועות הצבאיות בארה"ב. יחד עם זאת, כנראה שמספר המטוסים לייצוא יגדל כאשר מדינות נוספות יצטרפו לתוכנית.

אם רוב הדברים האלה נשמעים בלתי מוכרים, הסיבה לכך היא שחדשות על תוכנית ה-F-35 אינן מדווחות אלא אם הן שליליות. זו הדרך שבה מתנהל הדיווח על נושאים צבאיים – אינך זוכה בפרסי עיתונות על דיווח חדשות טובות. אבל לפי הסטנדרט הזה, אין הרבה מה לדווח על ה-F-35. התוכנית מתנהלת למישרין, כאשר מרבית הסיכונים כבר מאחורינו, קצה הייצור גובר, והניסויים מושלמים. לתוכנית יש כיום תמיכה פוליטית רחבה יותר מאי פעם בהיסטוריה שלה, בעיקר בזכות העובדה שהמחיר של כל מטוס הולך ויורד. מגמה זו תימשך ככל שה-F-35 יהפוך יותר ויותר לפנים של הכוח האווירי של ארה"ב בשנים הבאות, ולסמל של השליטה הגלובאלית הנמשכת של אמריקה בטכנולוגית תעופה וחלל.