Forbes Israel Logo

כלכלת ה-ICO’s: הנפקות בורסאיות אאוט, מטבעות קריפטוגרפיים אין

ב-24 באפריל, בדירת ה־Airbnb שלהם בבגיברלטר, על שולחן אוכל ארוך עשוי עץ, שבמרכזו נברשת פמוטים משולשת זרועות וסביבו כיסאות עץ גבוהי משענת, הניחו מרטין קופלמן (31), סטפן ג'ורג' (29) ומט ליסטון (25) את המחשבים הניידים שלהם. זו היתה תפאורה מיושנת למדי ביחס לרגע ההוא, שכולו היה שייך למאה ה־21. השלושה עמדו להשיק פרויקט "מכירת המונים" (בשונה מפרויקט "מימון המונים"; י.ה) בסגנון Kickstarter, המבוסס על קונספט שהם פיתחו במשך שנתיים: שוק חיזוי מונחה משתמשים, שמבוסס על "מפץ גדול בעולם הבינה המלאכותית" – הם קראו לו Gnosis.

המטרה היתה לגייס 12.5 מיליון דולר. אבל במקום דולרים, הם קיבלו כסף רק בתצורה של מטבע קריפטוגרפי חדש – Ether – שלא היה קיים בכלל שנתיים קודם לכן. זו היתה דרך חדשה למימון המונים, שזכתה לכינוי (Initial Coin Offering (ICO, על משקל IPO (הנפקה ראשונה לציבור). התומכים בפרויקט לא יקבלו מוצר מוגמר בסוף הדרך, כמו בפרויקט רגיל בסגנון Kickstarter. במקום זאת, עבור כל Ether (או חלקיק שלו) שיישלח לארנק של Gnosis, "החוזה החכם" ישלח בחזרה, באופן אוטומטי, סוג אחר של כסף – מטבע בשם GNO – שיעניק למשקיעים גישה מיוחדת לפלטפורמה שבנו השלושה, וישמש גם כהון פרטי וסחיר בתוך הרשת עצמה.

הכתבה מופיעה בגיליון ספטמבר של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון או מנוי למגזין פורבס ישראל חייגו 077-4304645 או לחצו

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

באופן תיאורטי, ככל ש־Gnosis תהפוך ליותר פופולארית, הביקוש למטבעות GNO (שמכונים, כמו מטבעות דומים אחרים, "טוקנים" או "ז'יטונים" אם תרצו) יגבר גם הוא, מה שיעלה את שווי ההחזקות של בעלי ה־GNO הקיימים. המייסדים בעצם תכננו את פרויקט מימון ההמונים שלהם כמכירה פומבית "הולנדית", כזו שמתחילה עם תקרת מחירים במקום עם מחיר מינימום. בתוך 11 דקות Gnosis גייסה את 12.5 מיליון הדולרים הדרושים לה, בעיקר באמצעות טבעות מכרזים מתוכנתות ומקובצות מראש, ומכרה רק 4.2% מתוך 10 מיליון הטוקנים שהוקצו למכירה. המחיר הסופי – 29.85 דולר ליחידה – העניק לפרויקט שלהם, שמאחוריו עמדו קצת יותר מ־49 דפי אינטרנט וכמה אלפי שורות קוד פתוח, שווי של 300 מיליון דולר. בתוך חודשיים, מטבעות GNO נסחרו במחיר של 335 דולר ליחידה, ו־Gnosis היתה שווה לפתע 3 מיליארד דולר, יותר משווי השוק של חברות ענק, כמו רבלון, בוקס או טיים. הנתח של קופלמן לבדו שווה כעת, בתיאוריה, כמיליארד דולר. "זה בעייתי", מודה קופלמן באוזנינו, כשהוא מגמגם ונאנח שוב ושוב במבוכה בולטת לעין. ההגנה הטובה ביותר שלו על הערכת השווי הזו: יש שם בחוץ הרבה דברים שהם הרבה יותר גרועים.

ביטקוין דור 2.0

זה בערך כל מה שאתם צריכים לדעת על בועת המטבעות הווירטואליים הגדולה של 2017. שווי השוק המוערך של התחום זינק ב־12 החודשים האחרונים בכ־870%, מ־12 מיליארד דולר ליותר מ־100 מיליארד. יחד עם זאת, המספר הזה הוא סוג של מטרה נעה, היות שצלילה או קפיצה יומית בשיעור של 30% הן לא עניין נדיר. מדובר ביותר מפי שישה מהעלייה שחלה בשווי הכולל של ההון הסחיר בשוק ההון בשיאה של הגאות בתקופת הדוט־קום, בין 1995 ל־2000.

הכלכלה החדשה היא וירטואלית | צילום: Fotolia

רבים מהרווחים הכוללים הללו מגיעים מהביטקוין, כמובן, הנכס הדיגיטלי המקורי – שנוצר כתוצאה משילוב כמעט אמנותי בין קריפטוגרפיה (תורת ההצפנה), מחשוב בענן ותורת המשחקים. ערך הביטקוין עלה ב־260% רק במהלך 2017. השווי הכולל של שוק הביטקוין עובר כיום את רף 40 מיליארד הדולרים, על אף שהיו שנים שבהן דמויות צללים, תרמיות, גניבות ואוזלת יד שלטו בו (לרבות המקרה של חברת MT. Gox, שבהתמוטטותה לקחה איתה ביטקוין בשווי של כמעט 500 מיליון דולר אל האבדון) ולמרות העובדה שאין למטבע שום ערך ממשי – אפילו לא הבטחה לגיבוי מצד ממשלה מרכזית כלשהי, או מצד איזה מכרה מתכות יקר ערך, ששואב אוצרות מבטן האדמה.

הגל השני של האנשים שמקדמים את השוק הזה צומח בקצב מהיר הרבה יותר, והם עושים משהו הרבה יותר מעניין. במקום מטבע מעורפל יחסית – שעיקר השימוש בו הוא ספקולטיבי – "הנכסים הקריפטוגרפיים" הללו מערבבים בין עסקים של ממש ובין טוקנים. מקור הכוח שמניע את המערכת הזו הוא משהו שנקרא את'ריום, שהמטבע מאחוריו (או "הדלק" שלו) הוא אותו ה־Ether שהזכרנו. כמו הביטקוין, המטבע הזה מבוסס גם הוא על טכנולוגיית בלוקצ'יין – מערכת מאובטחת, ללא "בנק מרכזי", בעלת רישום פנקסני שמתעדכן בזמן אמת (בכל פעם שמתבצעת עסקה כלשהי מתווסף "בלוק" שמתעד אותה בשרשרת העסקאות המתועדות), אך בעוד שביטקוין מאפשר לכם לבצע עסקאות רק באמצעות ביטקוין, רשת האת'ריום מהווה פלטפורמה שעל גביה מתאפשרת פעילות גם באמצעות תוכנות או אפליקציות אחרות. במילים אחרות, מטבעות המבוססים על את'ריום יכולים באמת לעשות דברים.

כך שלפתע פתאום, כל מי שיש לו רעיון דיגיטלי יכול להשיק מטבע שיתממשק אליו ולהפעיל אותו באמצעות רשת האת'ריום. יש כיום למעלה מ־900 מטבעות קריפטוגרפיים ונכסים קריפטוגרפיים בשוק, כשמדי יום מתבצעת השקה נוספת. ב־12 ביוני הציעה חברת Bancor הישראלית, שמתכננת ליצור מלאי של מטבע קריפטוגרפי חדש, כ־50% מכלל הטוקנים שלה למכירה וגייסה תוך פחות משלוש שעות 153 מיליון דולר, כשהיא קובעת שיא חדש של ICO. ממש למחרת היום הציגה באופן דומה ישות בשם IOTA טוקן שעוצב למטרות תשלומים קטנים בשוק האינטרנט של הדברים, ומיד הגיעה לשווי של 1.8 מיליארד דולר. שבוע לאחר מכן פלטפורמת מסרונים בשם Status השיקה גם היא את המטבע שלה וגייסה 102 מיליון דולר.

הבהלה לזהב

השווי של את'ריום הרקיע שחקים ביותר מ־2,700% ב־12 החודשים האחרונים והגיע ל־28 מיליארד דולר, או 300 דולר לטוקן יחיד. כמובן, בדרך לשם המטבע הספיק לקרוס כהרף עין עד לשווי של 10 סנט בלבד ולעלות לגובה שיא של 415 דולר ליחידה. היסטורית, גם הביטקוין היה פגיע באותה מידה, כשהוא נסחר עבור שווי של 31 דולר, 2 דולר, 1,200 דולר, 177 דולר ו־2,500 דולר ליחידה – שוויו הנוכחי – כשצבאות של סוחרים יומיים מנסים לתזמן את המכירות שלהם, אף שהיכולת לנבא היא כמו ברולטה.

כמובן שזה לא מנע מּבִיצה של אתרי אינטרנט וקבוצות פייסבוק לצוץ, כולם מלאים בהתרברבויות בלתי נגמרות על "כיבושים קריפטוגרפיים", לרבות רכישות של טוקנים שמומנו באמצעות חוב רגיל בכרטיס אשראי. זה גם לא מנע מרוכלים לנסות ולשכנע אנשים לשים את כספי הפנסיה שלהם על הדברים האלו, באמצעות חשבונות הפנסיה הפרטיים של את'ר וביטקוין. כל ICO של מטבע חדש מציע הזדמנות נוספת להפוך עסק שברירי לעסק ששוויו אבסורדי ממש.

כמו פיטריות אחרי הגשם | צילום: Fotolia

ללא ספק, החלוצים בתחום הזה פתחו דרך טובה יותר לגייס כסף וליצור אפקט של רשת. למה להתרפס בפני אנשי ההון סיכון מעמק הסיליקון או לעשות עסקים מול הרגולטור בשוק הציבורי, כשאפשר להצמיד טוקן לרעיון שלכם, לתת לכל הספקולנטים לזרוק על הפרויקט שלכם כסף ואחר כך גם להציע הצעות מחיר מטפסות. ה־ICO's האלו גייסו יותר מ־850 מיליון דולר, החל בטוקן העילי "BasicAttention" של חברת Brave Software (ששאב אליו כ־36 מיליון דולר בתוך 24 שניות, עם הערכת שווי של 180 מיליון דולר, כשהבטיח להשתמש בטכנולוגיית בלוקצ'יין כדי לתקן את הבעיות העמוקות של תחום הפרסום הדיגיטלי) ועד ל־"RoomLegends" הבסיסי יותר (מטבע שמעניק למשתמשים שירותי VIP באחד ממועדוני החשפנות של לאס וגאס).

אם כל זה נשמע לכם מוכר, זה מפני שזה באמת מוכר. את אותן הדינמיקות – סוחרים ספקולנטים שצצים מדי יום, פגיעּות גבוהה מאוד, מכירות פומביות הולנדיות והון מיידי שנוצר יש מאין – ניתן היה למצוא בכל מקום בזמן בועת האינטרנט הראשונה. וכך גם ההתמוטטות: בשנת 2000 התאיידו משוק האינטרנט מניות בשווי של 1.8 טריליון דולר, ואלא אם אתם חושבים שהקונספט של השוק החדש שווה באופן אוטומטי 3 מיליארד דולר, ההיסטוריה אכן תחזור על עצמה. Ether הוא גם אבן הבניין של ה"שווי" הזה וגם תיאור טוב למדי של עתידו של רוב ה"שווי" הזה – חומר ערטילאי, חסר כל מאפיין פיזיקלי, כפי שהגו היוונים העתיקים.

ובכל זאת, אנחנו כבר אחרי שלב הצבעונים [פקעות של צבעונים עמדו בלב הבועה הספקולטיבית הראשונה בהיסטוריה, בהולנד של המאה ה־17; י.ה]. נכון, בועת הדוט־קום הראשונה היתה מגוחכת, אבל היא גם נתנה לנו חברות שרירות וחזקות, כמו אמזון, גוגל ו־איביי. נכון, עשרות סוחרים יומיים טיפשים, שמכורים להנפקות, התרסקו, אבל יש גם שחקנים חכמים רבים, מהימים המוקדמים, שהפכו לעשירים מאוד מאוד. גם ההיסטוריה הזו חוזרת על עצמה כעת.

כמו במשחק מחשב

כדי להבין באופן הטוב ביותר כיצד עובד מטבע קריפטוגרפי, חישבו על משחקי מחשב. יש לכם עולם וירטואלי ובתוכו ממלכות. לעתים קרובות אתם יכולים להרוויח מטבע וירטואלי, שאותו ניתן לאחר מכן לפדות בתמורה לפרסים בתוך המשחק – שריון נוסף, יותר חיים, בגדים מגניבים יותר. אותו הדבר קורה כאן, חוץ מהעובדה שהדבר מושרש בטכנולוגיית בלוקצ'יין, ובאופן תיאורטי אתם יכולים להמיר את כספי המשחק בדבר האמיתי או להפקיד אותם בתמורה לטובין ולשירותים אמיתיים בתוך הישות שהולידה אותם.

הרבה תיאורים של פרויקטי ICO אפילו כתובים כמו ספרי הדרכה מסובכים של משחקי מחשב. לדוגמה, לבעליהם של טוקנים מסוג GNO בשוק בן 3 מיליארד הדולרים של Gnosis ישנה היכולת להרוויח סוג נוסף של טוקן, WIZ, ששוויו דולר אחד ליחידה, כדי לשלם עמלות שהפלטפורמה עצמה גובה. באופן שנון למדי, את המטבעות האלו מרוויחים באמצעות "נעילה" התנדבותית של טוקנים למשך תקופות של עד שנה, מה שתומך באופן נוח למדי במחיר הכולל של Gnosis.

הבועות הקריפטוגרפיות הגדולות

זה דגם שכיח. היות שרוב הפלטפורמות האלו מגבילות את מספר הטוקנים שבהן, השימוש המוגבר מגדיל את הביקוש אליהם ואמור, בבוא העת, להעלות את מחיר הטוקנים. אפקט הרשת הזה, שבמסגרתו שירות הופך לבעל ערך גבוה יותר ככל שיותר אנשים משתמשים בו, משקף את התמריצים שבמתכונת פירמידה. דמיינו שלפייסבוק היה טוקן, ואם רק תשכנעו חבר להצטרף, תשפרו את מצב הרשת בכלל ואת השווי הנקי של הטוקנים שיש לכם.

לא תמימים

"אנחנו מממנים במימון המונים את הכלכלה הדיגיטלית החדשה והמבוזרת", אומר כריס ברנסקי, שעזב לאחרונה את חברת ניהול ההשקעות הניו־יורקית ARK והיה למנהל הראשון של קרן ציבורית שהשקיעה בביטקוין. ברנסקי מסווג את הנכסים הצומחים הללו לשלוש קטגוריות. ראשית, מטבעות קריפטוגרפיים, כמו ביטקוין, ומזומנים דיגיטליים בלתי ניתנים לאיתור, כמו Monero ו־Zcash.

שנית, סחורות קריפטוגרפיות, המכונות "אבני בניין" בתשתית הדיגיטלית המבוזרת. הטוקנים של Golem Network, למשל, רותמים רשתות מחשבים ששוכרות או חוכרות כוח מחשוב – כך שבזמן שאתם ישנים, יזם כלשהו בעולם יוכל להשתמש במחשב שלכם כדי לאמן את אלגוריתם למידת־המכונה שלו, ותוך כדי תרוויחו מטבעות. סוג לוהט במיוחד של סחורה קריפטוגרפית הם טוקנים מבוזרים לאחסון מידע, כמו למשל Filecoin ,Sia או Storj, שמתחרים בשירותי האחסון הפשוטים של אמזון.

הקטגוריה השלישית (ומרחיקת הלכת ביותר) היא טוקנים קריפטוגרפיים, והיא מבטיחה להעצים עוד יותר את רשתות הצריכה המבוזרות. דמיינו לעצמכם את אובר, רק בלי אובר – רשת של תקשורת בין עמית לעמית (P2P), בין נוסעים ובין נהגים (או בין נוסעים ובין מכוניות אוטונומיות), שמרוויחים זה מזה ומשלמים זה לזה באמצעות הטוקנים הקריפטוגרפיים הספציפיים, שיש בהם צורך כדי לבצע עסקאות באותה הרשת.

הישויות שמרוויחות כסף במסגרת הנפקות המטבע (ICO) האלו הן לא תמיד סטארט־אפים. לפעמים מדובר בסך הכל במפתחים, שמשתפים פעולה במסגרת פרויקט מסוים ולא מהווים יחד ישות חוקית כלשהי. גם כשהקבוצה היא באמת תאגיד, כמו למשל אפליקציית המסרונים Kik, שהשיקה את הטוקן Kin, המארגנים יטענו שהמכירה ההמונית לא באמת מציעה החזקות בחברה, וכך, באופן נוח למדי, הם מדלגים מעל הרגולציה שנוגעת לביטחונות.

גם האנשים שמגבים את הטכנולוגיה הזו הם לא אידיאליסטים תמימים. משקיע ההון סיכון האמיץ, טים דרייפר, גיבה כבר שני נכסים קריפטוגרפיים כאלו. ברנדן אייק, מי שמוכר מהטוקן Basic Attention, הוא מי שיצר בעבר את JavaScript והיה מייסד משותף של Mozilla. דן מורהד, בוגר חברת קרנות הגידור המשפחתית Tiger Management, ייסד את Pantera Capital כדי שתתמחה בנכסים כאלו.

אז כדאי שתחגרו חגורות לקראת התפוצצויות בועה נוספות, עוד משברים בסגנון Mt. Gox ועוד הפסדים של עשרות מיליארדי דולרים למי שמהמרים בתחום הזה, שיש בו ממש מעט דברים שיכולים להגן עליהם. יחד עם זאת, לטווח הארוך, נראה שאנחנו עומדים בפני מהפכה מתגלגלת, שהיקפה והשפעתה על כל אחד מאיתנו רק ילכו ויגדלו.

הכתבה מופיעה בגיליון ספטמבר של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון או מנוי למגזין פורבס ישראל חייגו 077-4304645 או לחצו

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן