Forbes Israel Logo

כל מה שבאמת חשוב: העבודות המדעיות שמשפיעות עלינו מבלי שנדע

לאחרונה הפך הפתגם "אנחנו לא מדענים" לאופנתי במיוחד בקרב אוכלוסיית הפוליטיקאים. בעוד, זוהי הצהרה עובדתית, היא עדיין מעוררת סקרנות. אין ספק, כשזה מגיע לנושאי כספים או מלחמה, אנחנו לא רואים את נבחרי הציבור משמיעים הערות כמו "אני לא כלכלן" או "אני לא חייל".

המדע הוא שמפריד בין הטיפשי והמקצועי. אנשים שמדברים על חייזרים וצלחות מעופפות לרוב נתפסים כמטורפים. עם זאת, מדענים רציניים מסוגלים למשוך את הציבור ולהשיג אף מימון לחיפוש אחר חיים זרים ותבונה חוץ ארצית. על פני השטח, נראה כי המונח "מדעי" מהווה הבחנה שרירותית למדי. אחרי הכל, גם ציידי החייזרים וגם מדעני התבונה החוץ ארצית עוסקים בחיפוש אחר האמת, אבל ההבדל הוא שעבודתם של המדענים, כאשר נעשית כראוי, ניתנת לשחזור ובדיקה – ואלו עושים את כל ההבדל. המדע חשוב לא רק בגלל האמת שטמונה בו אלא גם בעקבות המחסור שהוא מייצג בסוליפסיזם.

לא העיצוב הכי חכם

אחד הוויכוחים הגדולים ממנו הפוליטיקאים מתחמקים באמצעות המחסור באישורים מדעיים הוא הוויכוח שבין תיאוריית הברירה הטבעית של דרווין ובין תיאוריית התכנון התבוני. אנשים רבים בארה"ב, יותר מ-40% למעשה, מאמינים בצורה כלשהי בבריאה ומעוניינים שילמדו על כך בבתי הספר.

צילום: thinkstock

במבט ראשון, נראה כי יש אמת בדבריהם. אחרי הכל, אף אחד לא ממש ראה את התפתחותם של בני האדם, אז למה ששתי התאוריות לא יכללו בתכנית הלימודים המדינית? הסיבה לכך היא שהתיאוריה של דרווין היא מדעית – תחום לימוד הנכלל בתוכנית הלימודים של בתי הספר הציבוריים – בעוד שתיאוריית התכנון התבוני היא עניין של אמונה, מה שלא נלמד בבתי הספר. התאוריה של דרווין מייצרת השערות הניתנות לבדיקה באמצעות ניסוי. הבריאה אינה מאפשרת זאת – לכן היא עניין של אמונה ואינה נושא של מחקר.

יש גם שיקול מעשי לכך. אנו מצפים מבית הספר שיכין את התלמידים לקראת תרומה לחברה בעתיד. אם אנו רוצים שהילדים שלנו יהיו מסוגלים לפתח אנטיביוטיקה חדשה או לשפר את האלגוריתמים ובכך להפוך את הכלכלה שלנו ליעילה יותר, אז התיאוריה של דרווין, ולא הבריאה, היא מה שהם צריכים לדעת.

האם גילו של כדור הארץ משפיע על הכלכלה שלנו?

נושא נוסף ממנו מבקשים הפוליטיקאים להימנע: לפי התנ"ך כדור הארץ הוא בן כמה אלפי שנים, אבל אסטרופיזיקאים טוענים כי הוא נוצר לפני מיליארדי שנים במשהו שנקרא המפץ הגדול. מרקו רוביו, שלפי השמועות שוקל לרוץ לנשיאות, אמר בראיון שגיל היקום איננו משנה כי אין לו כל קשר לדברים המעניינים את האנשים כיום, כלומר מקומות עבודה וכלכלה.
זו נראית כמו עמדה סבירה – כאשר יש לנו כ"כ הרבה בעיות אחרות, האם זה משנה בן כמה כדור הארץ? בין אם הוא בן שבעה ימים, שבעה שבועות או 13 מיליארד שנים, כמו שהמדענים אומרים, זה לא ייצור עבודות, יתרום לביטחון הלאומי או ייצר אפילו שמץ של הבדל בחיי היומיום שלנו.

אך האם זה באמת כך? המפץ הגדול הוא לא רק תיאוריה, אלא אוסף של כאלו, הכוללות את תיאוריית היחסות ומכניקת קוונטים כללית, בשילוב עם תצפיות רבות במשך עשרות שנים. תלמידי הפיזיקה צריכים ללמוד על המפץ הגדול, לא בשביל לעצב את אמונותיהם הדתיות, אלא בגלל חשיבותן של התאוריות שעומדות בבסיסו.

בן כמה הוא? כדור הארץ | צילום: thinkstock

והמושגים האלו הם מרכזיים בחיי היומיום שלנו. אנו משתמשים בתורת היחסות בכדי לכייל לווייני ג'י פי אס, המכוונים אותנו למסעדות ומאפשרים לנו להשתמש בטילים להגנה ומלחמה. מכניקת הקוונטים הובילה ליצירת הלייזרים ומיקרו-מעבדים, שבאמצעותם אנו סורקים ברקודים ומשתמשים באייפונים. למעשה, הבנת המפץ הגדול היא מרכזית להבנת הכלכלה המודרנית.

לכן במציאות, ללמד את ילדינו על המפץ הגדול הוא מהלך חיוני לעתיד הכלכלי שלנו. אם אנו רוצים לפתח חידושים עתידיים, כמו אנרגיה מאנטי-חומר, זה הכרחי לפתח את הדור הבא של המהנדסים והמדענים.

תקציר אנטומי

כל אלו נראים וויכוחים מעורפלים בגלל שאיננו חושבים לרוב על כוכבים או שיעורי מוטציה גנטית בדרכנו לעבודה. אם העבודה שלכם כוללת הכנת קפה, הגשת המבורגרים, פרסום או מסחר, כנראה שתוכלו לחיות אל כל חייכם מבלי להיות מודעים לקיומם של דברים אלו. בגלל שאנו חיים במקרה מבחן מיוחד מאוד, בו הדברים הם אינם גדולים או קטנים מדי ולא זזים מהר או לאט מדי, בכדי לחשוף את הסודות שמשפרים את חיינו אנו צריכים לחשוב מעבר לקיום היומיומי שלנו ולהיכנס לתחומים זרים ומוזרים.

תאוריות אלו משפיעות על חיינו יותר מהתבונה הפשוטה – ככה אנחנו מרפאים מחלות, יוצרים טכנולוגיות חדשות ומגלים מקורות חדשים של אנרגיה. אך נראה כי באמריקה מתחילים לפגר מאחור, לפי ה-OECD סין תעקוף את ארה"ב בהיקף המחקר והפיתוח עד סוף העשור, בין השאר כתוצאה מהירידה בתמיכה הממשלתית במחקר בארה"ב בעשור האחרון.

אמונה ומדע
נחזור שוב לחייזרים לרגע. רבים מאמינים ביצורים מהחלל החיצון, אבל הם לא עוסקים במדע. לדוגמא, אני יכול להאמין שהמשפחה שלי אוהבת אותי, וזה עשוי להיות נכון, אבל אין זו אמונה מדעית. ענייני מדע אינם תלויים כלל באמונה, אלא בספקנות. שום דבר לא מוכח לעולם – אלא רק מופרך. תאוריה יכולה לשלוט במשך עשרות ואפילו מאות שנים ולאחר מכן להיעלם מן העולם.

האם הם קיימים? חייזרים וצלחות מעופפות | צילום: thinkstock

ככל שהשיטות משתפרות, הסכסוכים בין ענפי המדע, כמו פסיכולוגיה ומדעי המוח למשל, מתעוררים. תגליות מדעיות, גם אם מתגלות במיומנות רבה, הן לעולם אינם המילה האחרונה – וזו כנראה הסיבה שהפוליטיקאים נמנעים מנקיטת עמדה. מדע הוא איננו הוודאות אלא היעדרה.

זו הסיבה שמדענים תמיד חייבים להשאיר מקום לספקות, כאשר סת שוסטק, מנהל פרויקט סט"י נשאל האם הוא חושב כי הממשלה מעורבת בקונספירציה ענקית להסתרת עב"מים הוא התייחס לאפשרות ברצינות. ואז הוא הוסיף "האם הם באמת יכולים להיות כל כך יעילים ולהסתיר כזה דבר ענק? אל תשכחו שזו אותה הממשלה שמנהלת את סניפי הדואר". אחרי הכל, פוליטיקאים אינם מדענים.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן