כתבתם שיר? בסאונד קלאוד יעזרו לכם להפיצו לכל העולם

כשהוא חוצה את שדרות וילשייר אלכסנדר לכונג (Ljung) נראה מעט אבוד. הז׳קט הספורטיבי השחור והנייק עם הפסים האדומים הם אמנם כמעט בגדר תלבושת אחידה בלוס אנג׳לס, אבל הסיגריה והבעת הזעף מסגירים את השורשים האירופיים של המנכ״ל בן ה־31 של סאונד־קלאוד. זהו סוף שבוע של חלוקת פרסי הגראמי, ולכונג, שמרוחק אלפי קילומטרים מביתו בברלין, לא בא הנה כדי לקבל פרסים אלא כדי למכור את הפלטפורמה המקוונת הצומחת שלו להפצת אודיו, שלטענתו היא היוטיוב העתידי של הסאונד, למנהלי חברות מוזיקה, אמנים ומעריציהם.

לראות את הצלילים
לכונג והמייסד המשותף אריק ואלפורס, 33, נהנים מהתעניינות גוברת בסאונד־קלאוד. אם האזנתם באחרונה לקובץ קול באחת הרשתות החברתיות כגון פייסבוק או טמבלר, סביר מאוד שנתקלתם בגלי הקול הכתומים שמזוהים עם נגן המדיה של סאונד־קלאוד. "בשונה מספוטיפיי או פנדורה, שתיהן ספקיות תוכן לחוויית האזנה פסיבית, סאונד־קלאוד מאפשרת לכל אחד בעולם לשתף אודיו שהוא עצמו יצר, בין אם זו מוזיקה, הקלטות של הילדים מהטלפון או נאומים של אובמה״, אומר לכונג. "היא גם מאפשרת לכל אחד להיכנס לאפליקציה הניידת או לרשת, ושם למצוא את הצלילים המדהימים הללו״.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

כמו לרבים מהרעיונות הנפלאים, לסאונד־קלאוד היה קשה מאוד לזכות בתשומת לב בתחילת דרכה. קל יותר ליצור פלטפורמות חברתיות למדיה ויזואלית מאשר לאודיו, שהוא פחות מוחשי ומהווה חוויה חושית פסיבית יותר. מייספייס, שבמקור תוכננה לקשר בין משתמשים למוזיקאים, הצליחה להמריא כרשת של חבר־לחבר רק לפני שנכנסה לתהליך שיקום תחת שרביטו של ג׳סטין טימברלייק. אודאו, שירות הפודקסטינג ביש המזל, לא הצליח כלל להמריא לפני שהחל להסתמך על טקסט והפך לטוויטר.

לדברי שני המייסדים, המפתח נעוץ בהפיכת סאונד למשהו שאנשים יכולים לקיים איתו אינטראקציה – מכאן נובעות פונקציות התגובות וצורות הגל המאפשרות למשתמשים "לראות״ את הצלילים שלהם. הזמינות של הסמארטפונים והאינטרנט הנייד מאפשרת לכולם להקליט, להעלות ולהזרים באופן ישיר תוכן שבעבר היה צריך לצרוב אותו לתקליטור או להוריד לאייפוד.

כיום יש לסאונד־קלאוד 38 מיליון משתמשים רשומים, מהם כ־5% הם לקוחות משלמים. מודל הפרימיום מעניק גישה למאגר של שירים, קטעי סאונד ופודקסטים, שאין שני לו באינטרנט. שום דבר אינו דורש רישיון, וכל המשתמשים יכולים להעלות תוכן ייחודי, בתנאי שהוא שייך להם. לאחר מכן מאוחסנים קבצי הקול באתר של סאונד־קלאוד על גבי נגני מדיה בעלי דגש רב על ויזואליות, המאפשרים תגובות ויצירת אינטראקציה, ושניתן לשתף אותם כמיני־יישום (ווידג׳ט) בפלטפורמות תוכן כמו וורדפרס או פייסבוק. רוצים נפח העלאה גדול יותר? תמורת 4 דולרים בחודש תקבלו ארבע שעות של סאונד; 12 דולר בחודש יעניקו לכם קיבולת בלתי מוגבלת.

למרות זאת, סאונד־קלאוד עדיין לא מצליחה לייצר רווחים. את 2011 היא סיימה עם 10 מיליון משתמשים, והפסידה כמעט 5 מיליון דולר על הכנסות של 6 מיליון דולר. להערכת פורבס, בשנה שעברה, לאחר ששילשה את בסיס המשתמשים שלה, היו לה הכנסות של כ־20 מיליון דולר.

צילום מסך

מאזינים מ־200 מדינות
ואלפורס, מוזיקאי אלקטרוני חובב, ולכונג, מהנדס סאונד לשעבר, למדו יחד במכון הטכנולוגי המלכותי בשטוקהולם. בתקופת הלימודים הם הגו יחד רעיון: כלי פשוט לשיתוף סאונד שיאפשר להם להעביר שירים אלקטרוניים בין המקבוקים שלהם. הם קנו את הדומיין ששמו סאונד־קלאוד.קום תמורת 400 דולר. "באותה תקופה פעלו דברים איומים, כמו שירותים זולים למשלוח קבצים ומייספייס״, אומר ואלפורס. "באמצעות סאונד־קלאוד סיפקנו את הצורך של שנינו״.

הם עברו לברלין ב־2007, שם עבדו על שיפור המוצר בבתי קפה אפלוליים ובדירה המשותפת. לא היה להם הרבה כסף. לכונג נזכר שהם עיצבו מכתבות משאריות עץ שמצאו ברחוב, אולם עד מהרה רכשו קהל אוהדים בסצנה המחתרתית של המוזיקה האלקטרונית בברלין, שאמניה החלו להעלות את שיריהם להשמעת בכורה בסאונד־קלאוד.

אז אוהדים אמנם היו להם, אבל לא מממנים. סאונד־קלאוד הושקה באוקטובר 2008 עם 20 אלף משתמשים ועם סיוע ממשקיעי "סיד״ (אותה הכיר ואלפורס מעבודתו הקודמת בחברת סטארט־אפ בתחום המיפוי), אולם קרנות הון סיכון לא גילו התעניינות שתספיק לסבב גיוס הון ראשוני. גם עם צוות קטן שמנה פחות מעשרה עובדים, השניים תהו אם החברה תצליח לשרוד. הם דחפו קדימה ועיכבו משכורות, עד שבאפריל 2009 סגרו על סבב גיוס הון עם דאוטי הנסון טכנולוג׳י ונצ׳רס מלונדון, בהיקף של יותר מ־3 מיליון דולר.

הכסף והשמועה שעברה מפה לאוזן הביאו צמיחה. במאי 2010 עברה סאונד־קלאוד את רף מיליון המשתמשים והביאה אליה מוזיקאי מיינסטרים כמו פו פייטרס, שניצלו את האתר ככלי לקידום מכירות. שנה לאחר מכן, קצת לפני סבב גיוס של 10 מיליון דולר, כמות המשתמשים כבר הייתה גדולה פי חמישה. כיום מגיעה סאונד־קלאוד למאזינים בכ־200 מדינות, ומתרחבת בכ־70 אלף משתמשים מדי יום.
 
בקצב כזה יכולה החברה להגיע עד סוף השנה ל־55 מיליון משתמשים. גם המטה שלה קצת יותר נחמד היום, והוא נפרס על פני שלושה משרדים באזור המיטה בברלין. סביבת עבודה בכתום עז מתנגשת עם בניינים מהתקופה הקומוניסטית, ומהחלונות ניתן לראות את שרידי חומת ברלין. חדרי הישיבות מזכוכית קרויים על שם מוזיקאים ידועים כמו קורט קוביין ואלה פיצג׳רלד.

גם אמנים פחות ידועים זוכים לחשיפה בזכות הפלטפורמה: לפי חברת נתוני המוזיקה נקסט ביג סאונד, מספר ההשמעות הממוצע למוזיקאי גדל במהלך 14 החודשים האחרונים פי שישה לכ־12אלף בחודש. "בעידן שבו מוזיקה חופשית היא בסך הכל חלק מהתמונה, סאונד־קלאוד היא המקום שבו הקהילה נאספת כדי להעלות, לקדם ולחלוק מוזיקה״, אומר הדי.ג׳יי רייאן רדון (קסקייד). "אני מקווה שזה יהפוך לתקן של התעשייה״.

אפל ואמזון מעבר לפינה
סאונד־קלאוד מקווה שהיא לא תילכד בתחום הסטרימינג של מוזיקה בלבד. זוהי זירה צפופה שבה ספוטיפיי ופנדורה תקעו יתד, ואפל ואמזון אורבות מן הצד. תחת זאת, שני המייסדים בטוחים שיש ערך רב בהרבה ביצירת פלטפורמה שתבצע דמוקרטיזציה של הסאונד, ובסופו של דבר תמנף אותו לכדי עסק.

המשרדים של סאונד-קלאוד

כדי להשיג מטרה זו ביצעה סאונד־קלאוד באחרונה תכנון יסודי מחודש, והוסיפה תכונות שמעצימות את הרשת החברתית ודואגות שהמשתמשים ימשיכו להקליק את דרכם ברחבי האתר. בעזרת שיפורים חזותיים, כגון תמונות מוגדלות ונגני מדיה מלוטשים יותר, מאפשרת הגרסה החדשה העלאה מחודשת של פוסטים, "לייקים״ ותכונת מעקב קשורה, שנועדה לשפר את גילוי המוזיקה. סאונד־קלאוד מנסה גם לקדם שיתופי פעולה במטרה להביא מקורות הכנסה נוספים, ובכך מעניקה תחמושת למבקריה המאשימים אותה בכך שהיא "עושה כמו צוקרברג״.

עכשיו, כשהתותחים הכבדים מאחוריו, האתר צריך להתחיל לתרגם את ההצלחה לדולרים. בינואר 2012 נערך סבב גיוס הון שלישי בהובלת קליינר פרקינס שהביא את גיוס ההון הכולל של סאונד־קלאוד ל־45 מיליון דולר. בנוגע לשאלה על שווי החברה, המייסדים המשותפים, שבדרך כלל שמחים לפטפט, נאלמים דום. אולם בהתבסס על תזרימי הכנסות חזויים והשוואות עם חברות כמו פנדורה וספוטיפיי, אנו מעריכים את שוויה ב־350 עד 400 מיליון דולר, סכום שמאושר בידי גורמים המקורבים לחברה.

אחד המממנים אופטימי הרבה יותר: "יש בסאונד־קלאוד דברים שאני לא מצליח למצוא בשום מקום אחר״, אומר האני נאדה מ־GGV קפיטל, שמשקיע גם בפנדורה. "אנחנו חושבים שהיא תהיה שווה כמו פנדורה וספוטיפיי וכל החבר׳ה האלה, אם לא יותר״.

פרויקט מיוחד – הכלכלה החדשה

צרכנות:

משנים את כללי המשחק: הכלכלה השיתופית כובשת את העולם

Airbnb: הרעיון המטורף שהפך לחברה ששווה 2.5 מיליארד דולר

ישראל מש(ת)תפת: הדירות המקומיות המבוקשות ביותר ב-Airbnb

תיירות:

נאלצתם לבטל הזמנה במלון? עכשיו תוכלו לקזז הפסדים

בסילון של האלפיון: גם המיליארדרים יכולים לחסוך על מטוסים פרטיים

בנקים:

יש לכם 3,000 שקל? בקרוב תוכלו גם אתם להפוך לבעלים של בנק

יזמות:

היי פייב: הכירו את השוק הגדול בעולם עבור עסקים קטנים

הישראלים שגילו איך אפשר לתרום לחברה – וגם לעשות מזה כסף

מוזיקה:

שינויים בהרגלי השיתוף: כך הפכה הרשת אמנים אנונימיים לכוכבים

מדריכים:

המדריך למהפכה: 9 הפרויקטים השיתופיים המעניינים ביותר בישראל

שיתוף ללא גבולות: לעשות עסקים מארון הבגדים

בלי גבולות: כך תקנו מותגי יוקרה במחירי רצפה בלי לצאת מהבית

כך הפסקתי לפחד וקניתי את שמלת הכלה שלי באינטרנט