לא זוכרים איפה שמתם את הארנק שלכם? אולי פשוט תצלצלו אליו

עד 2013, מעריך שלמה זיטמן, תשלים סלאריקס את הסכמי שיתוף הפעולה שהיא מנהלת כיום עם מדינות שונות בעולם המערבי ואף במדינות מתפתחות. זיטמן, מנכ"ל החברה שהשיקה ביוני האחרון אפליקציה סלולרית המאפשרת העברת כספים דרך הטלפון הנייד, מציין כי הפוטנציאל הכלכלי שלה מגיע לכדי מיליארדי דולרים.

בעבר כבר הוכיח זיטמן, טייס לשעבר, כי הוא יודע לקרוא את השוק מבעוד מועד; בתחילת שנות ה־90 הוליד את פנגו, שירות לתשלום על חנייה באמצעות הסלולרי ששינה לעד את צורת התשלום המסורבלת שהייתה נהוגה עד אז.

"הרעיון של פנגו נולד בלונדון ב־1993", הוא מספר. "ביקרתי שם עם שני רכבים, וראיתי את חוסר הנוחות שנוצר כתוצאה מחוסר היכולת לשלוט על מקום החנייה ומשך זמן החנייה ברחבי העיר. היה לי ברור שהנהגים זקוקים לפתרון טוב יותר. כבר אז ידעתי שהטלפון הסלולרי יהיה בסופו של דבר בכל רכב והוא יאפשר להקל על תשלום החנייה".

"הסלולורי מלווה אותנו 24 שעות, יותר מהבני זוג שלנו – זיטמן | צילום: זיטמן

שירות תשלום החניה של פנגו התקבל בזרועות פתוחות, ועד מהרה התפשט בכל רחבי אירופה וארה"ב. משנת 2010 עבר המותג הישראלי לבעלות חברת מילגרם, שיש לה כיום כ־700 אלף משתמשים, מחציתם באמצעות האפליקציה הסלולרית.

בין היתר, הצלחתה של פנגו הביאה להקמתה של סלאריקס (Cellarix), שייחודה בכך שהיא מאפשרת העברת כספים לכל גוף, כולל אנשים פרטיים, ללא תלות בבנקים או תיאום עם מפעילי הסלולרי. "הרעיון לארנק הסלולרי סלאריקס נבע מתוך ההבנה שאותה איכות חיים שהבאנו לנהגים בפנגו אפשר להביא לאוכלוסיה רחבה יותר, על ידי כך שנאפשר לאנשים לעשות את כל הפעולות הכספיות שלהם מרחוק דרך הסלולרי", מסביר זיטמן.

"רצינו ליצור חוויית תשלום נעימה יותר. הסלולרי מלווה אותנו 24 שעות, יותר מבני הזוג שלנו, יותר מהחברים ומהמשפחה. הוא משמש גם ככלי תקשורת שמעביר מידע תלוי זמן ומרחב. זה מאפשר להפוך אותו לאמצעי תשלום זמין שאיתו אפשר לא רק לקבל פרסום, אלא ממש לסגור עסקאות".

זהירות, האקרים

במידה וטכנולוגיית סלאריקס תצליח להתפשט בצורה משמעותית, אחת המשמעויות שלה כלפינו הצרכנים היא ביטול שליפת כרטיס האשראי בזמן הרכישה. השירות, דרך אגב, זמין לא רק לבעלי סמארטפונים אלא גם לבעלי טלפונים ניידים מדור 2.5 (עם חיבור לאינטרנט), באמצעות אתר החברה.
מלבד זיטמן, יתר השותפים בסלאריקס הם איש העסקים מוסא חסדייה, יעקב דיאור, לשעבר מנכ"ל ויזה כ.א.ל, ברוך אלפיה, לשעבר סמנכ"ל לניהול סיכונים בוויזה כ.א.ל, איש הפרסום מתי ויינגבר, מני שחר, לשעבר סמנכ"ל הטכנולוגיות ב־Appcell System, ומאיר מאור, לשעבר יו"ר איגוד המפרסמים בישראל ומנכ"ל ערוץ הקניות (לפי פרסומים קודמים, ערוץ הקניות השקיע בחברה למעלה מ־5 מיליון שקל).

"כרגע השירות פעיל רק בישראל, אך הפלטפורמה נותנת למשתמשים הישראלים ליהנות מהעברות כספים מכל העולם", מדגיש זיטמן.
"בעתיד נפנה לשווקים הן בעולם המערבי והן בארצות מתפתחות, שם הפלטפורמה שלנו תציע פתרון בנקאי מתקדם גם במקומות בהם אין בנקים. נכון להיום כבר עשרות אלפי אנשים הורידו את האפליקציה של סלאריקס ואנחנו גדלים בקצב מהיר ובאחוז גבוה".

כיצד ניתן להתמודד מול סכנת האקרים, שעלולים לפרוץ את הטכנולוגיה?

"הטכנולוגיה של סלאריקס מאפשרת תוצאה סופית גם לטלפון חכם וגם ל'טיפש'. אנחנו מאפשרים לעשות העברות של כספים באמצעות גלישה באתר, גם ללא אפליקציה. יש לנו אתר מקוון ומוצפן והפלטפורמה הייחודית שלנו מאפשרת לכל אחד, גם למי שאין לו חשבון באתר, לקבל ולבקש כסף ללא שום מחסום. "אמצעי האבטחה שלנו דומים לאלה של האתרים הגדולים, כמו הבנקים וחברות האשראי. אנחנו עומדים בתקינה בינלאומית בתחום, כמו חברות האשראי הבינלאומיות".

מהם האתגרים של סטארפ־אפ כמו סלאריקס מבחינת הרגולציה?

"הרגולציה היא לא אתגר. ישנם תחומים טכנולוגיים חדשים בהם הרגולציה אפילו לא קיימת וחלק מהשינוי שאנחנו מובילים בתחום קשור גם בה. הרגולציה צריכה להתאים את עצמה לתנאי השוק המשתנים.

"אחד האתגרים העיקריים של סטארט־אפ טכנולוגי הוא למצוא עוד משוגעים לצרף לרעיון. בין אם מדובר בשותפים שיעבדו יחד, משקיעים שיתנו כסף ואפילו לקוחות שישתמשו במוצר. קשה מאוד להרוויח כאן טרק רקורד מוכח, זה דורש הרבה עבודה קשה. לנו נפתחו הרבה דלתות בעולם בגלל שבנינו צוות שבו כל אחד מאיתנו מוצלח בתחומו וידוע בארץ ובעולם".

לסיום, תוכל לתת טיפ ליזמים מתחילים?

"אם אתם מאמינים במה שאתם עושים, קחו את כל האנרגיה שלכם לשם ודבקו במטרה. הפעילו את כל האמצעים הדרושים כדי להוציא את הרעיון לפועל. בנוסף, תמיד מסרו את כל העובדות הנכונות, גם לשותפים וגם לעובדים".