|
לא מזמן, במהלך טיסה שגרתית, נדד מבטי אל עבר הספרים שקראו הנוסעים במושבים השכנים. האדם שלשמאלי היה שקוע במאמר מהוול סטריט ג'ורנל שכותרתו: "מכשיר חדש עשוי לצמצם את מספר ניתוחי סרטן השד". האישה שלימיני קראה טור עצה רפואי בוושינגטון פוסט על שתל מפרק ירך חדש, שמיוצר באמצעות מדפסת תלת ממד. סקרנותי התעוררה – עד כדי כך שלאחר הנחיתה רכשתי את שני העיתונים, כדי לראות מה אוכל ללמוד על שתי פריצות הדרך המדעיות האלו.
הכתבה מופיעה בגיליון אפריל של פורבס ישראל
לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645 או לחצו
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
מה שהמם אותי הוא שבשני הסיפורים לא הוצגה ראיה כלשהי שהמוצר אכן ישנה משהו עבור החולים. ואולם, שני המוצרים גובו על ידי משקיעים שמצפים לגזור קופון של מיליארדי דולרים. המוצרים היו מחוכמים, אך ההבטחות שפוזרו בתקשורת עלו בהרבה על מה שהוצג במחקר.
מקדימים את המאוחר
במשך עשורים מדענים ידעו שהתחלקות מואצת של תאים סרטניים יוצרת תרכובות שומניות בקרומי התא שלהם, השונות מאלו שבתאים בריאים. על בסיס הידע הזה, חוקרים שיערו שיוכלו לנתח את העשן שנוצר בתהליך הצריבה, שנועד לעצור דימום בחדרי ניתוח, ולקבוע האם הרקמה נגועה בסרטן. כדי להדגים את הפוטנציאל שבשיטה, הם בחנו רקמות סרטניות גדולות, צרבו אותן, ובאמצעות ספקטרומטר זיהו את ההבדל בין העשן שנוצר ובין העשן הרגיל שמעלות רקמות בריאות. עד כאן, ההנחות המדעיות היו מוצקות והמסקנה הגיונית.
אך המפתחים של המכונה, שנועדה להעביר את העשן מחדר הניתוח למכשיר המדידה, לקחו כמה צעדים קדימה. הם תיארו בפני העיתונות הלא מקצועית כיצד השימוש במכשיר יצמצם את כמות הרקמה הבריאה שנחתכת במהלך הסרת גידולים, ולפיכך מייתר את הצורך בניתוח חוזר. הקפיצה הזו, המושכת מאוד את העיתונות ואת הציבור, לא היתה רק מטעה – אלא חסרת היגיון רפואי.
כאשר מנתחים מבצעים הסרת גידול, הם לא מסירים רק אותו, אלא גם שכבה של תאים בריאים. הסיבה לכך היא שישנה סכנה שתאים נגועים יפלשו לרקמה הבריאה שנותרה. סיבה נוספת היא שהסרטן עלול להתפשט דרך מערכת הלימפה, וישנה סכנה שגם אם השכבה הנותרת תיוותר בריאה, תאים סרטניים ינדדו לאזור קרוב דרך תעלות הלימפה. על ידי חיתוך של רקמה נוספת, המנתחים מקווים להימנע מחזרה של הגידול באותו מקום ולמנוע את התפשטות הסרטן.
"טביעת העשן" הנוצרת בזמן הצריבה של גושים סרטניים גדולים הוכחה כשונה מזו של רקמות בריאות. הוכחת ההשערה הזו היתה צעד ראשון הכרחי, אך לא יותר מכך. מה שהיה נחוץ להוכיח הוא האם ההליך יעבוד במצב שבו נותרו רק מעט תאים סרטניים ו-99% מהרקמה בריאה. חשוב מכך, האם הסרת התאים האלו תשפר את התוצאה עבור החולים, או תפחית את שיעור חזרת הסרטן בהשוואה לטכניקות הקיימות? אף אחת מהשאלות האלו לא נענתה.
במקום לדווח על ממצאיהם כצעד ראשוני בדרך ארוכה של מחקר, מפתחי המכשיר ובעלי הפטנט הציגו אותם כתקפים טיפולית, ואף רמזו שבעתיד הקרוב המכשיר יהפוך לסטנדרט בחדרי ניתוח ברחבי העולם. זו הסיבה שזכו לכותרות. במציאות, המכשיר לא צפוי להציל את חייו של חולה אחד בזמן הקרוב.
עשן בלי אש
קידומם של מכשירים רפואיים כאלו, זמן רב לפני שיעילותם הוכחה, שכיחה מאוד. באופן דומה, תרופות המאריכות את חייהם של חולים בשבועות ספורים בלבד מוצעות לחולים דרך פרסומים. בניגוד למרבית ההמצאות והתרופות החדשות האלו, בדיקות שזמינות כבר כעת, עשויות להציל עשרות אלפי חולים בכל שנה. לדוגמה, למעלה מ-50 אלף איש מתים בכל שנה מסרטן המעי – מחצית מהם ללא צורך. יש לנו את הכלים לאבחן את הסרטן הזה בשלב מוקדם ולטפל בפוליפים טרום-סרטניים, לפני שהם הופכים לממאירים. עבור מרבית האנשים, האבחון יכול להתבצע ללא קולונוסקופיה וללא הסיכונים שבהליך פולשני.
אכן, בדיקת ה-FIT (דם סמוי בצואה) לוקחת חמש דקות, פעם בשנה. היא מתבצעת בבית, ללא הכנה, ללא כאב וללא סיכון. אם תתבצע בכל שנה, כך על פי האגודה האמריקנית לחקר הסרטן, היא מסוגלת לזהות סרטן באותה תדירות של בדיקות פולשניות. חמש דקות בכל שנה, על פני עשור, מסתכמות ב-50 דקות, בהשוואה להחמצת יומיים בקולונוסקופיה וחוסר הנוחות המתלווה לבדיקה עצמה. היתרונות בבדיקה הביתית לא זוכים להד תקשורתי מספק, למרות שאם כלל האמריקנים מעל גיל 50, למשל, היו מבצעים אותה, 25 אלף איש היו ניצלים בכל שנה.
גם לעישון יש מקום בדיון הזה. הוא עדיין הגורם מספר אחת לסרטן בארה"ב, עם מאות אלפי מקרי מוות בשנה. במשך שנים, אבחנו עישון כגורם המוביל לסרטן ריאות, וכן כגורם הסיכון הראשי לנפחת ריאות, מחלות ריאה כרוניות ומחלות לב.
אך שוב, התקשורת נוטה להתמקד ברעש ולא בעיקר – ומתעלמת ממה שיכול בפועל להציל חיים. התקשורת יכולה להדגיש את שכיחות העישון בקרב האוכלוסייה (אחד מכל שישה בארה"ב) ואת השיעור הגבוה יותר במדינות שבהן עדיין מותר לעשן במקומות בילוי, אך היא לא עושה זאת. במקום, היא מתמקדת במוצרים זוהרים, למרות שלרוב הם מתגלים כברווזים צולעים.
המוח משטה בנו
שתלים רבים להחלפת מפרק ירך וברך נמכרים בארה"ב, אך ההבדלים בתוצאות בין הגרסאות מינימליים בלבד (אם בכלל). עבור רוב החולים, השתלים הקיימים כבר מספקים תוצאות מעולות. במקרים הנדירים בהם השתלים הסטנדרטיים מניבים תוצאות פחות מאופטימליות, החברות יכולות לייצר שתל בהזמנה אישית. הדרך שבה השתלים מיוצרים – אם באופן סטנדרטי או בהדפסת תלת-ממד, פחות חשובה. בכל הנוגע לשתלי מתכת, יש יתרון לייצור שתלים באופן סטנדרטי, על פני הדפסת תלת-ממד. אך מכיוון שאנשים נוטים לייחס להדפסת תלת-ממד איכויות של טכנולוגיית חלל, הם מסיקים שהמוצרים המיוצרים בטכנולוגיה הזו עדיפים.
מהות הבעיה היא באופן שבו אנו חושבים, ובעיקר, צורת התפיסה שלנו. שנים של מחקר פסיכולוגי והדמיות חדשניות בחקר המוח מוכיחות כיצד הוא מעוות מידע. פרטים מסוימים זוכים אצלנו להערכת יתר, בעוד שמידע הסותר את ההנחות המקדימות שלנו נזרק החוצה.
כאשר אנו שומעים מילים כמו "רובוט", "גנטיקה" ו"הדפסת תלת ממד", אנו מיד מאמינים שהתוצאות יהיו טובות יותר מכל חלופה, גם ללא הוכחה. וכאשר אנחנו קוראים כי מנתחים משתמשים במוצרי "הדור הבא", ושבתי חולים מסוימים מציעים את השימוש בהם, אנו מאמינים שהמוסדות והרופאים האלו מתקדמים יותר ושהתוצאות לחולים יהיו טובות יותר.
וגרוע מכל, יצרניות המכשור הרפואי, בתי החולים והמומחים הבינו כיצד לנצל את התפיסות המוטעות האלו, למשוך משקיעים ולגבות מחירים גבוהים על המכשור והשירות. היצרנים מבינים שברגע שכמה דמויות מובילות בעולם הרפואה יאמצו את המכשיר, שאר הקהילה תגיע בעקבותיהן, או שתסתכן בלהצטייר כמפגרת מאחור בעקומת החדשנות.
יצרניות המכשור הרפואי הבינו כיצד לנצל את התפיסות המוטעות | צילום: Fotolia
בניגוד לכך, אחרים השתמשו בטכנולוגיית הדפסת תלת-ממד כדי למצוא פתרונות זולים יותר. לדוגמה, בסינסנטי, אוהיו, תלמידי תיכון וסטודנטים עיצבו איברים תותבים לילדים במסגרת ארגון ללא מטרות רווח בשם e-Nable, בעלות של 20 דולר למוצר. הודות למחיר הנמוך, ניתן להחליף תותבים בתדירות גבוהה ככל שהילדים גדלים. הם לא נועדו להחליף את התותבים היקרים, שעולים בין 6,000-10,000 דולר; ואולם, הם עונים על צורך רפואי ובזול.
אך הנה השאלה: האם אתם מאמינים שחברה אמריקאית תפתח פתרון זול שכזה? החברות מבינות שכדי ליצור חברה בשווי מיליארדים, לא מחפשים אחר פתרונות זולים, למרות שהם עונים במדויק על צרכי החולים.
הכתבה מופיעה בגיליון אפריל של פורבס ישראל
לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645 או לחצו
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
|
