לא מי שחשבתם: אילו מדינות באמת שולטות בהחלטות האו"ם?

"כסף מסובב את העולם", אמרו כבר רבים במספר רב של הזדמנויות. אך האם הכסף "מסובב" גם את גלגלי ארגון האומות המאוחדות, ומשפיע על סדר היום העולמי מדי יום ויום? על פי מחקר חדש, בהחלט נראה שהתשובה היא חיובית. וזה לא בהכרח דבר טוב.

האו"מ מאגד בתוכו כמה עשרות ארגוני שונים, אשר פועלים בחסות ובחסות הקהילה הבין לאומית ברחבי העולם כולו במגוון אדיר של תחומים. החל ממלחמה בעוני, דרך סיוע לילדים, לנכים ולאנאלפביתים ועד לסוכנויות הפליטים המוכרות לנו – כולן פועלות בחסות מטה האו"ם ובהנחיה ישירה של המליאות והוועדות השונות. אותן וועדות הן שקובעות את חלוקת התקציבים והמשאבים, את סדרי העדיפויות של הארגונים ואילו נושאים יעלו לדיון בוועדות הליבה: אמנם בוועדות המרכזיות משקלו של הארגון נחלש ביחס למשקלן של המעצמות השונות, אך לא כדאי לזלזל בהשפעתו היומיומית של הארגון על הנעשה ברחבי העולם כולו.

לאורך השנים האחרונות התחזקו הקולות אשר בעיקר זלזלו במעמדו של האו"מ, והתייחסו אליו כאל ארגון "חסר שיניים", אשר נתון בעיקר למרותן של המעצמות הגדולות בעולם. אך אותם קולות נוטים להתעלם מתקציבי העתק אשר מנוהלים על ידי הארגונים השונים ועל השפעתם האדירה במקומות שונים ברחבי הגלובוס: אמנם ארגוני האו"ם (כנראה) שלא יביאו לסיום מלחמה בהנפת אצבע – אך הם משפיעים על מיליוני בני אדם במדינות שונות, מסייעים לנזקקים, לפליטים, בהפצת חינוך וגם במאבק באבולה.

ייצוג שווה לכולם? מטה האו"ם בניו יורק | צילום: thinkstockphotos

אותם ארגונים מעסיקים באופן ישיר כמה עשרות אלפי עובדים ברחבי העולם, בנוסף למאות אלפי עובדים נוספים אשר מועסקים על ידי הארגונים השונים באופן עקיף. אך בסופו של יום, ההחלטות המשמעותיות מתקבלות על ידי כ-80 מזכירים ועובדים בכירים במטה האו"ם בניו יורק. אותם עובדים אמנם נדרשים "להפקיד את האינטרסים של המדינה ממנה הגיעו בדלת הכניסה לבניין", אך אין כמובן כל דרך ממשית לאכוף את הנושא. ניתן אפילו להניח שאותם עובדים מעורבים, מכירים ומושפעים על ידי אינטרסים שונים אשר מזוהים עם המדינה והכלכלה ממנה באו (הכוונה היא לעובדי הקבע בארגון, ולא למשלחות דיפלומטיות רשמיות אשר מייצגות את המדינות השונות).

על פי המצופה, כלל המדינות החברות באו"ם אמורות להשפיע באופן שווה (באופן יחסי לגודלן) על מדיניות הארגון. שוב, הכוונה אינה לנקיטת עמדה בדבר הסכסוך הישראלי פלסטיני, לדוגמא. "מדיניות" האו"ם כוונתה קביעת סדר העדיפויות, תקצוב והפניית משאבים והעלאת נושאים מסוימים לסדר היום הציבורי ברחבי העולם. החלטות אלו עשויות להשפיע רבות על חיי אדם, על תהליכים גיאו פוליטיים – וגם על מהלכים כלכליים של מדינות ושל חברות פרטיות.

לכן, מסקרנת במיוחד זהותן של המדינות המשפיעות ביותר על פעילותו של האו"מ לאורך השנים. שאלה זו העסיקה גם את פרופסור אריק וורקאר מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד. במחקר חדש אשר התפרסם לאחרונה, בחן וורקאר את זהותם של אותם "עובדי ליבה" (כ-80 במספר בכל רגע נתון) במטה האו"ם. לצורך המחקר הוא בחן את זהותם של כל אותם עובדים אשר עבדו במטה האו"ם בין השנים 1945-2008 – בסך הכל 4,000 עובדים שונים מרחבי העולם כולו. לאחר מכן, הוא מיפה את המדינות מהן הגיעו אותם אנשים – ובחן את גודל הייצוג הייחסי של כל מדינה – ביחס לגודל האוכלוסייה אשר חיה בה.

הקטנות, העשירות, הנורדיות

"גילינו קבוצה מצומצמת של מדינות קטנות, עשירות מאוד ודמוקרטיות אשר זכו לייצוג גדול בהרבה ביחס לגודל האוכלוסייה שלהן", אומר וורקר לאחר פרסום הממצאים, "בעיקר שוודיה, נורבגיה ופינלנד". את "החמישייה הפותחת" של המדינות בעלות הייצוג חסר הפרופורציות לחיוב משלימות שתי מדינות קטנות ועשירות נוספות: ניו זילנד ואירלנד, כשגם דנמרק ושוויץ מככבות בעשירייה הראשונה של הדירוג. אותן מדינות זוכות, לפי וורקר, ב"כוח שקט" – וביכולת השפעה ממשית על סדר היום של האו"ם, אשר מתורגם בסופו של דבר גם למהלכים כלכליים אדירי מימדים.

משפיעים על סדר היום ברחבי העולם | צילום: thinkstockphotos

ומה על המדינות אשר נחשבות באופן מסורתי למעצמות ולכוח בין לאומי מוביל? ארה"ב זוכה לייצוג "הולם" ביחס לגודלה, אך מדינות דוגמת ברזיל, הודו וסין מדורגות בתחתית הדירוג (במקומות 83, 89 ו-95 בהתאמה). אך וורקר מסייג ומדגיש כי לא מדובר בהכרח בהוכחה לחולשה מדינית כלשהי, אלא בעיקר ב"עדות לכך שמדינות אלו פשוט דוחות את המערכת הגלובלית". 

אז האם מיקומן הגבוה של המדינות הקטנות והעשירות במעלה הדירוג מצביע בהכרח על השפעה על החלטות הארגון בהתאם לאינטרסים של אותן מדינות? כמובן שלא כך הדבר. ניתן גם להתווכח האם החלוקה עליה הצביע וורקר משקפת את חלוקת הכוח העולמי – או האם היא גם סייעה בהמשך שימורו לאורך השנים. כך או אחרת, אין ספק כי מדובר בממצאים מרתקים, אשר מספקים, לכל הפחות, זווית נוספת להציץ על חלוקת הכוח ברחבי העולם.