Forbes Israel Logo

לא עוד פח הזבל של העולם: סין משנה את הרגלי המחזור שלנו

תהיו מוכנים – סין מתחילה להשפיע על עוד עניינים בחיינו – עתה לא מדובר על דברים שאנחנו קונים, הפעם סין הולכת לשנות את הדרך שבה אנחנו זורקים דברים.

כיום אנחנו כבר לא מנסים לתקן מוצרים, אלא פשוט זורקים אותם, בין אם מדובר בגרביים או בטלוויזיות. כל אחד מאיתה יצר תעשייה של אחסון עצמי של דברים מידיים שאנחנו רוצים שיהיו לנו ואנחנו רק אוגרים עוד ועוד.

עולם המחזור משתנה | צילום: Shutterstock

סין הולכת להשפיע על הדברים שאנחנו ממחזרים, על בקבוקי הפלסטיק, על הקרטונים שאנחנו מקבלים מכל הזמנה מהאינטרנט וכדומה. זאת משום שהמעצמה מהמזרח כבר לא מתלהבת ממיכלי הפלסטיק והבקבוקים, העיתונים והקופסאות, הברזל והמתכת שארצות הברית שולחת אליה.

ואם בשנים האחרונות היא ההפחתה הדרמטית של ייצוא פולי הסויה והשמן לארצות הברית, השתוותה למלחמת מסחר ועזרה להוביל את ארצות הברית לשיא בגירעון כלכלי – הרצון שלה לקבל פחות בקבוקי פלסטיק, מתכת ונייר למחזור – לא נחשב למלחמה.

הרצון לא קשור למסחר כי אם למחזור. מבחינתה, סין רוצה לשמור על עולם נקי יותר, כדי שלא תהיה עלייה בזיהום האוויר במדינה. עניין זה הוביל את סין להגבלים. ההגבלים האלה משבשים את השוק. וככל שהשוק למחזור דועך, ספקים רוצים שעיריות וממשלות ישלמו יותר כדי לטפל במחזור. ובמקום לשלם את המחירים הגבוהים עבור הטיפול בזבל, כמה ערים מתחילות לשרוף את המחזור בעצמן או פשוט לשלוח אותם למזבלה. זה לא תמיד היה ככה.

בדור האחרון, בעוד האמריקאים למדו למחזר בבית, בקניונים, בעבודה ובכל מקום, ופענחו את הסמלים והבינו איזה סל מחזור שייך לאיזה פריט נזרק – בסין למדו לקבל את הפסולת בכמויות גדולות ואז ליצור מהם משהו מחדש.

הנתונים מראים שהמסיבה מגיעה לסיומה

בשנת 2011, ארצות הברית ייצאה יותר ממיליארד דולר של פלסטיק ממוחזר, כאשר סין נהנתה ממחצית מכלל זה, עד כדי סך של 953 מיליון דולר בשנת 2014. עד שנת 2018, נראה כי הסך הכולל ירד במחצית, לכ-445 מיליון דולר. ההפסד של סין היה 21.58 מיליון דולר, פחות מ-5%.

סין מול העולם על פי שנים | באדיבות אתר Worldcity

בשנת 2011, ארצות הברית ייצאה מספר שיא של 3.74 מיליארד דולר של נייר ממוחזר וקרטון, כשסין קיבלה שני שלישים מהסך הכללי של זה. בשנת 2018, הסך הכללי של הייצוא ירד מעט מן הרשומה, לכ-3.3 מיליארד דולר, אבל סין היוותה  קצת יותר מ-40%. בדצמבר, אחוז זה ירד ל-37%. בין היתר כי מספר מדינות, בראשות הודו, אינדונזיה ווייטנאם רכשו יותר.

בשנת 2011, מחזור גרוטאות הברזל והפלדה הסתכם בכ-11.4 מיליארד דולר. בעוד טורקיה הייתה ונותרה הקונה המובילה, סין הייתה שנייה עם 2.32 מיליארד דולר, כ-20% מכלל המחזור. בשנת 2018, הסך הכללי ירד לכ-284 מיליון דולר, ירידה של יותר מ-700%.

בשנת 2011, נרשם שיא בייצוא גרוטאות אלומיניום של 3.84 מיליארד דולר, כשסין רשמה רווחים של יותר מ-70% מכלל המחזור. עד 2018, הסך הכללי ירד ב-55%, כשסין מרוויחים פחות מ -30%.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן