לא רק ההנהגה: הצצה לקשרי היזמים והמשקיעים ההודיים והישראליים

בשבוע שעבר ישראל רחשה וגעשה מרוב באזז, כשהרשויות גלגלו את השטיח האדום לכבוד ביקורו של נרנדרה מודי, וציינו את הפעם הראשונה שבה ראש ממשלה הודי מכהן ביקר בה בביקור רשמי. במהלך ביקורו, מודי חישל מספר הסכמים יחד עם מקבילו הישראלי, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנוגעות בחדשנות, טכנולוגיה, הגנה, שימור מים, חקלאות וחקר החלל. מוקדם יותר באותו שבוע, שני המנהיגים השיקו קרן טכנולוגית העונה לשם "קרן ישראל הודו ליוזמה טכנולוגית" (I4F), על מנת לשפר את הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות.

ג'ון מדבד, מנכ"ל ומייסד פלטפורמת גיוס המימון ההמוני הישראלית OurCrowd, מדבר על התוכניות שלו לגבי שוק הטכנולוגיה ההודי ולגבי קהילת הסטארט-אפ של תת היבשת, ומדוע הוא מאמין שישראל והודו יכולות להותיר סימן בל יימחה בזירת הסטארט-אפ העולמית.

שלוש עסקאות מרכזיות

עם כ-20,000 ממציאים מוכרים ב-110 מדינות ופורטפוליו של 120 חברות, OurCrowd מתקרבת במהירות אל רף 500 מיליון הדולרים בהשקעות, כשרק בחודש האחרון חתמה הפלטפורמה הזו על שלוש עסקאות משמעותיות עם הודו.

הראשונה מתווה תכנית להקמת אינקובטור טכנולוגי בירושלים שישקיע ביותר מ-50 חברות טכנולוגיות ישראליות (בשלב המוקדם שלהן) במשך שמונה השנים הבאות. האינקובטור יפוקח על ידי הקבוצה הטכנולוגית המובילה בהודו, Reliance Industries, יחד עם האוניברסיטה העברית ועם חברת Motorola Solutions. העסקה השנייה היא מול קרן ההשקעות Reliance Capital, שתאפשר למשקיעים הודים להשקיע בחברות ישראליות דרך OurCrowd ודרך קרנות ישראליות. העסקה השלישית נחתמה מול ישות מימון ההמונים ההודית ממדינת בנגלור, LetsVenture, והיא מאפשרת גישה הדדית לפלטפורמות מימון ולחברות.

ראשי הממשלות במהלך הביקור בשבוע שעבר | צילום מסך: יוטיוב

מדבד אומר כי "כאשר אנחנו מחפשים שותפויות, אנחנו נלהבים לקראת חברות כמו Reliance בגלל המשקיעים בעלי השווי הנקי הגבוה במיוחד שיש לה, ובגלל התפוצה הרחבה שלהם בתעשייה. בה בעת, אנחנו גם רוצים לפנות ליזמים ולאנג'לים מהאקו-סיסטם הטכנולוגי, כמו LetsVenture".

בניית מודל של מימון המונים

בשותפות עם LetsVenture, ב-OurCrowd נחושים בדעתם לפתח את האקו-סיסטם למימון המונים עבור סטארט-אפים. מדבד מאמין שדמוקרטיזציה של תהליך ההשקעה, ותכלול השיטות הטובות ביותר בתעשייה, יטפחו מערכת מימון המונים בריאה גם בהודו. "הרעיון הוא להשתמש בכוחו של הקהל על מנת לדרוש את אותן זכויות שיש לכל משקיע גדול", הוא מסביר.

OurCrowd מקבצת כל משקיע לתוך "רכבים מכווני מטרה" שמנווטים אותו אל מסלול שיניב יתרונות והחזרים לכל בעלי המניות. הפלטפורמה מספקת אפשרויות למשקיעים כמו מניות מועדפות, זכויות ראשונים, הגנה מפני אחיזות עיניים וסיוע בגיוס של הקהל. "אתרי מימון המונים רבים מאמינים שהעבודה שלהם נגמרת מרגע שהם מעבירים את כספי המשיקים. עבורנו זה המקום שבו העבודה מתחילה", הוא מסביר. לפיו, מימון המונים צריך לספק את הפרקטיקות הטובות ביותר של השקעות, כמו למשל בדיקת נאותות, בחירת גודל העסקה וניהול נכסים נאות.

למצוא מכנה משותף

הודו וישראל הן שתי מדינות שונות מאוד, עם מספר אינטרסים משותפים, כפי שרואה זאת מדבד. אחרי עמק הסיליקון, ישראל היא אחת מהחממות הפורות ביותר בעולם לסטארט-אפים. ב-2016 כמעט 5 מיליארד דולר הושקעו בסטארט-אפים ישראלים, ויש כאן למעלה מ-300 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות בינלאומיות. בכל הקשור להגנת סייבר, טכנולוגיות רחפנים, רובוטיקה, למידת מכונה, חקלאות מדויקת, טכנולוגיות מים, הדפסה דיגיטלית, רכבים אוטונומיים וראייה ממוחשבת ישראל היא מובילה עולמית. מדבד מאמין שהודו יכולה לקחת את מאגר הכישרונות הנוכחי הזה אל השלב הבא עם השוק החזק שלה, המבוסס על כ-1.2 מיליארד בני אדם. בנוסף, הודו גם הולכת ומתבררת כמובילה בתחום הדיגיטלי, עם עליונותה בשוק הפינ-טק והסחר המקוון. "שילוב של החדשנות הישראלית, נתח השוק ההודי והעוצמה ההולכת וגדלה שלה בענף השירותים הדיגיטליים הוא מתכון מעולה להצלחה".

בדומה להודו, גם ישראל מחפשת אחר הזדמנויות בענף הבריאות. כ-25% מהפורטפוליו של OurCrowd קשורים למכשור רפואי, מדעי החיים ותוכנות למערכות בריאות. שלוש מהחברות שלה מתמקדות בטיפול ובחקר סוכרת. Zebra Medical Vision, שעובדת על ניתוח תמונה רדיולוגית באמצעות למידת מכונות, וחברת Telerad Tech ההודית (חלק מתאגיד Teleradiology Solutions) הודיעו על שותפות שנועדה להביא את ניתוחי למידת המכונה מבוססי הענן של זברה ליותר מ-20 מדינות ו-150 ארגוני בריאות.

ב-2016 שיתפה פעולה חברת .Beckton Dickenson and Co ההודית עם Sight Diagnostics הישראלית על שיטות לאבחון ובדיקה של מלריה. "הודו היא שוק מרכזי למערכות בריאות", אומר מדבד. "מספר חברות ישראליות מחפשות הזדמנויות בשוק שירותי הבריאות הדיגיטליים, באמצעות שימוש בפלטפורמות קיימות כמו ביומטריקה וקישוריות אלחוטית מתקדמת".

תמיכה ממשלתית

יש בקרב משקיעי ההון סיכון הישראליים שמאמינים כי האקו-סיסטם של חברות הסטארט-אפ הישראליות הצליח עד כה בין היתר בזכות התמיכה הממשלתית, כמו גם בזכות אי ההתערבות מצדה. ב-1990 ממשלת ישראל השיקה יוזמה (בשם "יוזמה") שסיפקה תמריצי מס משתלמים ביותר למשקיעי הון סיכון זרים שישקיעו בישראל ומאוחר יותר הפריטה לחלוטין את המיזמים הללו. הודו התחילה רק לאחרונה לנקוט בצעדים שיתמכו ביזמים שלה, כמו יוזמת Startup India, ששואפת להעלות את איכות הסטארט-אפים במדינה.

הרוח היזמית ההודית

נוסף לתמיכה ממשלתית ולהשקעות מהמגזר הפרטי, מדבד מאמין שלהודו יש יתרון. "על מנת להיות יזם עלייך להיות חצוף, להטיל ספק בסמכות ולכופף מעט את החוקים. להודים יש את התכונות האלו והישראלים מתחברים אליהן", הוא אומר. למרות ההסתייגות שלו מבירוקרטיה ומnחסומים מוסדיים, מדבד מאמין שהתפיסה של הודו משתנה.

עצה ליזמים ההודים

משקיעים חייבים להבין שסיכון גבוה יותר משמעותו גם גמול גבוה יותר, אומר מדבד. ככל שהודו הופכת לנועזת יותר בכל הנוגע לסטארט-אפים מבוססי טכנולוגיה, המשקיעים צריכים להוביל את העדר ולא רק לשכפל רעיונות סטארט-אפיסטיים שכבר נוסו ונבדקו.

הוא מייעץ ליזמים הטכנולוגיים להגיש מסמכים לרישום פטנט בשלב מוקדם של פיתוח המוצר' משום שזה מעיד על העומק שבמוצר ועל vרצינות של הממציא. לבסוף, טכנולוגיה חלוצית היא הגל הגדול הבא והמהנדסים ההודים חייבים לנצל את זה, ממש כמו עמיתיהם הפוריים בעמק הסיליקון.