מהפכה בקליק: הזווית האחרת לעידוד התחרות בין הבנקים בישראל

¬בימים הקרובים צפויים להתחדש הדיונים על המיזוג הגדול בין בנק מזרחי טפחות ובנק אגוד. אבל מקורבים לצדדים מעריכים שהסיכויים שהשיחות יסתיימו במיזוג ענק אינם גבוהים, נוכח התנגדות צפויה במשרד האוצר, בוועדת הכספים של הכנסת וברשות ההגבלים העסקיים.

המגעים בין הבנקים עוררו מחלוקת בין המשרדים הכלכליים הממשלתיים בבנק ישראל. בעבר סבר בנק ישראל שככל שירבו הבנקים כן תגבר התחרות בענף. היום יש במדינה 16 בנקים, והתחרות עדיין דלה. שני בנקים גדולים שולטים בשוק ללא מצרים. הלקוחות נהנים אומנם משירותים במחירים נוחים, אולם רמת השירות נמוכה, והרמה הטכנולוגית של הבנקים מפגרת לעומת המקובל במדינות מפותחות.

מי יזניק את התחרות? | צילום רקע: Marvin Ronsdorf, Unsplash

היום חושבים בבנק ישראל שלא מספר הבנקים קובע, אלא מספר הבנקים הגדולים. אם יתייצב בנק גדול נוסף מול שני הגדולים, תופר השלווה בענף ויגבר הלחץ על הבנקים הגדולים להתקדם, להתייעל ולשפר את רמת השירותים ללקוחות. זו הסיבה לכך שבבנק ישראל החליטו לקדם בברכה את המיזוג המוצע בין מזרחי טפחות לבנק אגוד. אבל גם אם ייצא המיזוג לפועל, הוא לא יחולל שינוי מורגש במאזן הכוחות בענף. היקף ההכנסות של הבנק המאוחד יהיה קטן בכמחצית מהכנסות הבנק הגדול, בנק הפועלים, וב־40% מהכנסות בנק לאומי. אין פלא שבמשרד האוצר חושדים שהתמיכה של בנק ישראל במיזוג מושפעת משיקולים צדדיים של קשיים בפיקוח וניסיון לפתור בעיות הקשורות בבעלות המורכבת על בנק אגוד.

האמת היא שאין בסיס מחקרי לטענה שמיזוג במערכת ישנה את מצב התחרותיות. התקווה החדשה לתחרות היא הטכנולוגיה. כוחם של הבנקים הגדולים הוא במאגר הלקוחות העצום, פריסת הסניפים, התשתיות הטכנולוגיות הגדולות והיקרות ומאגרי המידע על השוק והלקוחות. אבל הטכנולוגיות החדשות מאיימות לשמוט את הבסיס ליתרונות. המבקרים אף ממשילים את הבנקים הגדולים לדינוזאורים שנעלמו מהעולם לאחר שגודלם הפך לחיסרון מול יונקים יעילים ומותאמים יותר לסביבה.

אחד ממבשרי הטכנולוגיות החדשות הוא הביטקוין – מטבע וירטואלי המאפשר לכל אחד להמיר את כספו במעין חשבון בנק ("בלוקצ'יין") שאינו רשום בשום בנק. כשהטכנולוגיה תתפתח ותעבור רגולציה רשמית, איש לא יצטרך לפתוח חשבון עובר ושב בבנק. אפליקציה בנקאית תנהל עבורנו את החשבון, תפקיד את הכסף בכל בנק שיציע ריבית עדיפה, ותמשוך הלוואות בעת הצורך ממי שיציע את התנאים הטובים ביותר. המוניטין היקר של הבנקים הגדולים ייעלם, ואיתו גם חלק ניכר מעובדיו ומסניפיו. הגודל יהיה חסר משמעות, ובנק שיתאים את עצמו לעולם החדש יוכל להפוך מקטן לגדול בתוך זמן קצר.

גיל טופז, מנכ"ל בנק ירושלים, חושב שאין צורך לחכות לעתיד כדי להתחרות בהצלחה בבנקים הגדולים. זהו בנק קטן, בעל 24 סניפים בלבד, המצליח להתחרות בהצלחה לפחות בחלק מהתחומים. כמו למשל משכנתאות למגזר הערבי.

טופז | צילום: יח"צ

"פיתחנו התמחות במגזר החרדי ובמגזר הערבי. לבנקים הגדולים לא הייתה פתיחות למגזר הערבי, מפני שלעתים קרובות יש שם בעיות של תכנון בלתי מוסדר. למדנו להתמודד עם הבעיות, וזה תחום מאוד רווחי אצלנו", אומר טופז. הוא מודה שלמטבע יש גם צד אחר: התחרות הנמוכה במגזר הערבי גורמת לכך שגם הלווים במגזר משלמים ריבית גבוהה מהממוצע במגזר היהודי, כ־1% יותר בממוצע.

ובכל זאת, במגזר הכללי יש לכם מספר זניח מכלל חשבונות העו"ש.

"למדנו להתגבר גם על זה. בניגוד לבנקים אחרים המציעים אשראי רק למי שיש לו חשבון אצלם, אתה לא חייב לפתוח אצלנו עו"ש משכורת כדי לקבל הלוואה בריבית סבירה. למדנו לספק את השירות באמצעות האינטרנט, בלי להגיע לסניף ובלי להעביר אלינו משכורת".

יש בזה סיכון. אתם לא מכירים את הלקוח כמו הבנק שבו הוא מנהל את חשבון העו"ש.

"פיתחנו ידע ייחודי המאפשר לנו להכיר את הלקוח גם כך".

לכל לקוח בנק יש היום על פי חוק תעודת זהות פיננסית, שאמורה לאפשר לו לקבל אשראי נוח ולפתוח חשבון בקלות בכל בנק. זה עוזר?

"זה רעיון טוב, אבל אין לו משמעות מבחינתנו. הבנקים חייבים להנפיק את התעודה, אבל הם לא ממהרים לעשות זאת. לקוח שזקוק לאשראי לא ימתין שבועיים עד שהבנק שלו יואיל לשלוח לו את התעודה".

עם כל הכבוד לטכנולוגיה, הבנקים הגדולים אומרים שרוב הלקוחות עדיין דורשים סניף ומגע אישי עם הבנק. קשה להתחרות עם פריסת סניפים של בנק גדול.

"אנחנו מתמודדים עם זה גם באמצעות שיתוף פעולה עם רשתות קמעונאיות: יש לנו נציגים ברשתות המציעים ללקוחות של הרשתות אשראי שבאמצעותו הם יכולים לממן את הקנייה".

את עליית הסיכון שלכם אפשר לראות בגידול בהפרשות לחובות מסופקים.

"בכל הבנקים עלו ההפרשות בגלל הגידול באשראי הצרכני, אבל זו לא הסיבה היחידה. אחת הסיבות לגידול בהפרשות ובסיכוני האשראי היא הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל, המאפשרת ללווים לקבל ביתר קלות מעמד של פושט רגל ולהקשות על גביית החובות. הרפורמה הורידה את מוסר התשלומים בכל המדינה".

האיום החדש על ההייטק

שמו של משרד רואי החשבון הגדול "ארתור אנדרסן" קשור לאחת השערוריות הפיננסיות הגדולות בתולדות המשק האמריקאי: בשנת 2001 קרסה חברת התשתיות הענקית אנרון, באירוע הנקרא על שמה, "פרשת אנרון". החקירה בפרשה העלתה שבמשך שנים הציג תאגיד הענק דוחות שקריים על מצבו והסתיר את הפסדי העתק מעיני המשקיעים והרשויות המפקחות. משרד רואי החשבון שאישר את הדוחות והיה אחראי לנכונותם היה ארתור אנדרסן, משרד ענק שהעסיק עשרות אלפי עובדים ונמנה עם חמשת המשרדים הגדולים בארה"ב. התפוצצות הפרשה הביאה לסגירתו המיידית של המשרד.

השבוע ערך עו"ד אילן בן אלי השקה מחודשת של סניף אנדרסן בישראל. מתברר שאף על פי שמשרד רואי החשבון המפואר נסגר, הקימו אנשי מחלקת המסים שלו חברה חדשה, ולאחרונה קיימו הצבעה בין השותפים, והסכימו לחדש גם את המותג, שהיה מזוהה במשך זמן רב כמותג איכות: "אנדרסן טקס". בן אלי, עו"ד מנוסה בתחום המסים שליווה בעבר עסקות ענק של חברת טבע, נייס פורמולה ועוד, ימשיך לייעץ בעסקות בין חברות ישראליות ואמריקאיות, בשיתוף עם אנדרסן.

בן אלי | צילום: יח"צ

אתה משיק את אנדרסן ישראל על רקע רפורמת מסים גדולה בארה"ב. איך זה ישפיע עלינו?

"הרפורמה עדיין לא יצאה לדרך, ולא ידוע מה יהיה בסופו של דבר, אבל כבר עכשיו היא משפיעה על השוק, מפני שאנשי העסקים מתכוננים להורדת מס החברות: מספר העסקות ירד בחודשים האחרונים. שוק ההייטק הישראלי נהנה מהעובדה שהחברות האמריקאיות העדיפו להשקיע ברכישת חברות בחו"ל מאשר להחזיר את הכסף לארה"ב ולשלם עליו מס. טראמפ צפוי להציע להן להחזיר את הכסף הביתה בתמורה להנחה ניכרת על המסים. גם הפחתת מס החברות צפויה להשפיע: יהיה משתלם יותר להקים ולרשום חברות בארה"ב. כבר עכשיו מוצף עמק הסיליקון בקליפורניה ביזמים ישראלים. המגמה רק תואץ".

לאתר מעריב