|
כשארצות הברית נוסדה לפני 241 שנה, חקלאות הייתה המנוע המרכזי של כלכלתה. עד לשנת 1870 כמעט מחצית מהאוכלוסייה העובדת בארצות הברית החזיקה בעבודה בתחום. כיום זו תעשייה של כ-3 טריליון דולר – אבל רק 2% מכל האמריקאים עוסקים בעבודות שקשורות באופן כזה או אחר לענף.
השינוי הזה, במובנים רבים, נגרם בזכות הטכנולוגיה. טרקטורים, ושאר התפתחויות של אוטומציה שהתרחשו לאורך המאה ה-20, הובילו חוות חקלאיות גדולות להעביר את ניהולן לידי קומץ אנשים בלבד. אלא שזה, באופן פרדוקסלי, גם הוביל להאטה בענף במהלך המאה ה-21. כשרק מספר אנשים קטן עובדים בכל חווה, אין הרבה זמן – או תמריץ – לייצר חדשנות.
"בחקלאות אתה מקבל רק 40 ניסיונות. משנות ה-20 שלך ועד לסביבות גיל 60, יהיו לך 40 עונות", אומר דאנקן לוגן, מנכ"ל ומייסד חברת האקסלרטור הטכנולוגי RocketSpace. "בטכנולוגיה, יש לך 40 ניסיונות בשבוע".
אבל אפילו אדמות חקלאיות אינן חסינות בפני מהפכת המידע. כיום ישנם מאות סטארט-אפים טכנולוגיים שפועלים בתחום החקלאות מסביב לעולם, וחלק מהמומחים אומרים שהמצב בענף הזה מזכיר להם את ימיו הראשונים של האינטרנט: יש פעילות רבה בתחום החקלאי, אבל עדיין בלי מנצחים ברורים – קשה עוד לקבוע מי עשוי להפוך לפייסבוק או לאמזון של הסצנה. צרפו יחד את הלחצים שמייצר שינוי האקלים, את העובדה שעד לשנת 2050 יחיו על פני הכדור הזה יותר מ-2 מיליארד בני אדם נוספים ואת העובדה שרק 40% מהקרקעות בעולם זמינות לגידול חקלאי, ותקבלו שוק בשל מאוד לחדשנות – ולכסף גדול.
"מרחב האגרו-טק כיום מצוי בעמדה ייחודית ביותר. אי אפשר להתעלם מהיסודות", אומר קורי האק, סגן הנשיא לפיתוח עסקי של חברת AgTech Accelerator Corp. "היום צריך להפיק הרבה יותר יבול על מספר דונמים מוגבל, ו-70% מהמים המתוקים הפנויים לנו כבר מנוצלים כיום בחקלאות. אנחנו צריכים לעשות יותר באמצעות פחות בסופו של היום, והדרך היחידה שזה יכול לקרות היא הטכנולוגיה".
מחומרה מיוחדת להשקיה שהונדסה כך שתביס את הבצורת ועד לסטארט-אפים ביו-טכנולוגיים שמטפחים את הגידולי המכניסים של העתיד, פורבס מציג את 25 הטכנולוגיות החדשניות ביותר שמתפתחות בתחום הזה כיום. יחד, יש להם מימון של למעלה מ-400 מיליון דולר. ההשקעות הללו מגיעות מכיוונים כמו קרן ביל ומלינדה גייטס, Kholsa Ventures, GV (לשעבר נקרא Google Ventures), Monsanto Ventures ואנדרסן הורוביץ, כמו גם מידי זרועות הון סיכון פנימיות, כמו למשל Acre Ventures של חברת המזון קמפבל סופ. אבל שף הבית הלבן לשעבר, מתקופתו של הנשיא ברק אובמה, נכנס למשחק.
כדי למצוא את 25 הסטארט-אפים שנושאים את הפוטנציאל הגדול ביותר, סקרנו את נוף הטכנולוגיה החקלאית באמצעות שיחות עם מומחים, קרנות הון סיכון ואקסלרטורים; לאחר מכן בחנו את המצב הכלכלי ואת ההישגים החקלאיים של כל חברה. על פי סדר האלפבית, הנה הפירות של העבודה:
החקלאות העולמית מחשבת מסלול מחדש, ואלו הם מובלי השינוי | צילום: Fotolia
AgCode: חברת ניהול הכרמים הזו מסייעת לכורמים לעקוב אחר היבול שלהם, מצבו של השדה ובשלות הענבים מתוך מטרה למקסם את כמות היבול ולנהל את העבודה בכרם. חובבי היין התגייסו גם הם: שבעה מתוך 10 היקבים המובילים בארצות הברית משתמשים בטכנולוגיה הזו. אשראי: בפברואר האחרון השיגה החברה השקעה של סכום לא ידוע מ-Cavallo Ventures, זרוע ההון סיכון של Wilbur-Ellis.
AGERpoint: הסטארט-אפ הזה מייצר תוכנה לניהול מטעי אגוזים ופרדסים שמשתמשת במידע מלוויינים. מאגר המידע הוא מספיק מדויק בכדי לספק מידע ספציפי לכל עץ, כמו למשל גודל חופת העלים או קוטר הגזע. החברה מצפה לסיים את שנת 2017 מאוזנת ברמת ההוצאות וההכנסות שלה, עם מכירות בשווי 3 מיליון דולר. אשראי: גייסה כמעט 9 מיליון דולר והערכת השווי שלה עומדת נכון להיום על כ-30 מיליון דולר.
Arvegenix: בכירים לשעבר בתאגיד הביו-טכנולוגיה הרב לאומי מונסנטו עומדים מאחורי הסטארט-אפ הזה, שמפתחת יבול חדש שמייצר הכנסות ממשפחת החופניים (pennycress) שניתן להוסיפו לסבבי השדה בין גידולי התירס ופולי הסויה. היבול הסה, שמהווה כיסוי לקרקע במהלך החורף, מגן עליה מפני סחף וסופג את פליטות החנקן – מה שמייצר לחקלאים כסף. אשראי: את סבב הגיוס האחרון הובילה Monsanto Ventures.
BluWrap: כשהיא משתמשת בטכניקה רשומה כפטנט לניהול חמצן, אשר מאריכה את אורך חיי המדף של חלבונים טריים, BluWrap מאפשרת לספקי חלבונים לשנע את מרכולתם בדרך הים במקום באוויר, ובכך לחסוך משמעותית בהוצאות. אשראי: Anterra Capital, קרן ההון סיכון הבינלאומית שמשקיעה בעסקי המזון והחקלאות, היא משקיעה מובילה בחברה, אשר גייסה 18.6 מיליון דולר עד כה.
Bovcontrol: מנהלת חיי המשק הזו מסייעת למגדלי צאן לעקוב טוב יותר אחרי העדרים שלהם באמצעות טכנולוגיית ענן. החברה עוקבת בין היתר אחרי המלאי, חיסונים, צרכים תזונתיים של העדר ועוד. אשראי: חקלאים בכל יבשת בכדור הארץ (חוץ מאנטרקטיקה) עושים שימוש בתוכנה של החברה.
BrightFarms: הביקוש להגברת התוצרת המקומית פורח ברחבי העולם, והחברה הזו בונה ומפעילה חממות באזורים אורבניים ובפרפרים עירוניים, כמענה לדרישה. לחברה שותפות עסקית עם סופרמרקטים מובילים ומציבה את החווה בתוך, או בסמוך, לחנות על מנת למקסם את טריות המוצרים. אשראי: החברה גייסה 57.9 מיליון דולר עד כה.
Clear Labs: הסטארט-אפ המדעי הזה מייצר מאגר מידע מקיף של אספקת המזון העולמית על ידי כך שהוא חוקר מזונות ברמה המולקולרית. המטרה היא להשתמש במידע על מנת לסייע לקמעונאי מזון לבחור בספקים הטובים ביותר ולהתחמק מהתפרצות מחלת היבולים הבאה. אשראי: לפי נתוני Pitchbook, לחברה יש מימון של 21.2 מיליון דולר; המשקיעים כוללים Khosla Ventures ואת GV.
CropX: סטארט-אפ ישראלי שמוכר תוכנה מבוססת ענן שמטרתה להאיץ את תנובת היבולים באמצעות חיסכון במים ובאנרגיה. באמצעות חיישנים שמותקנים בתוך השדה, המערכת מעבירה באופן אוטומטי את כמות המים הנכונה לכל צמח, במקום להשקות את כל השדה בכל פעם. אשראי: החברה נוסדה ב-2013 וגייסה מאז כ-10 מיליון דולר.
Farmer's Edge: מוצר תוכנה וחומרה שמשתמש בתמונת לוויין ובטכנולוגיות דיוק תמונה שעוזר לחקלאים לזהות, למפות ולנהל שינויים בקרקע החקלאית. אשראי: נכון להיום, הסטארט-אפ גייס 94.3 מיליון דולר.
Farmer's Business Network: חברת הביג-דאטה הזו מחברת יותר מ-3,400 חוות קטנות ומעניקה להם מידע פתוח לגבי היבולים, מחירי האספקה ומידע נוסף שמאפשר להם להתחרות בתאגידים גדולים בענף. אשראי: גייסה מימון של 83 מיליון דולר ממשקיעים כמו GV ו-Double Bottom Line Partners.
FarmLead: שוק תבואה מקוון, שמאפשר למגדלי הדגנים להתרחב מעבר לשוק המקומי שלהם ולמכור לכל המרבה במחיר. המוכרים והקונים יכולים להירשם בחינם, והמשא ומתן במהלך העסקאות מתנהל באנונימיות. אשראי: את סבב א' של הגיוסים הובילה Monsanto Growth Ventures.
FoodLogiQ: משיכה בחזרה של מוצרי מזון (מה שמכונה ריקול) עולה לחברות בממוצע כ-10 מיליון דולר. FoodLogiQ מכוונת להפחתת העלויות הללו באמצעות נתונים שעוקבים אחרי שרשרת האספקה, מהחווה ועד למזלג, ומוודאים שרק המזונות הנכונים נמשכים בחזרה כשיש בכך צורך. אשראי: עובדת עם יותר מ-3,500 מזון, לרבות Whole Foods, Subway וצ'יפוטלה.
Full Harvest: כ-20 מיליארד פאונד (כ-9.07 מיליארד ק"ג) של תוצרת "מכוערת" הולכת לאשפה ברחבי ארה"ב מדי שנה. Full Harvest מנסה להפחית את הבזבוז הזה באמצעות בנייה של שוק מקוון בין משתמשי קצה, שבו המגדלים יכולים להתקשר עם חברות מזון כדי לצמצם את העודפים או את המוצרים הלא מושלמים. אשראי: החברה זכתה בפרס החדשנות ב-United Fresh, אחד מכנסי התבואה הגדולים בארה"ב.
Granular: קמעונאים גדולים נשארים קלילים וזריזים בעזרת תוכנות מבוססות נתונים שעוזרות להם לעקוב ולנתר את הכל. התוכנה של Granular עושה זאת עבור חקלאים, כשהיא מאפשרת להם לתעדף את כוח האדם העובד שלהם, לעקוב אחרי הרווחיות שלהם, לחזות את ההכנסות ועוד. אשראי: גייסה הון בשווי למעלה מ-24 מיליון דולר מגופים כמו אנדרסן הורוביץ, Tao Capital Partners ו- Khosla Ventures.
Mavrx: התוכנה של הסטארט-אפ הזה מאפשרת לחקלאים לחזות בכל השדות שלהם מיידית, תוך הדגשת האזורים שאליהם יש להכווין משאבים, ומסמנת את רמת הביצועים של היבולים. אשראי: גייסה למעלה מ-22 מיליון דולר מגופים כמו Bloomberg Beta ו-Crosslink Ventures.
mOasis: מפתחת תוסף דמוי ג'ל בלתי רעיל לקרקעות שעוזר לזרעים לקבל יותר, על פחות מים. הפתרון עובד באמצעות אגירת מים עודפים ליד שורשי הצמח ושחרורם כשהאדמה מתייבשת. אשראי: מחקר שטח שביצעה אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס מצאה שהמוצר סיפק עלייה של 30% בתנובה של ברוקולי – באמצעות 25% פחות מים.
Produce Pay: הסטארט-אפ הזה, מייסודה של אוניברסיטת קורנל משנת 2014, שם לעצמו למטרה לפתור בעיות בתזרימי מזומנים באמצעות תשלום על המוצר כבר ביום שלמחרת המשלוח שלו, בניגוד לשיטת השוטף פלוס שמאפיינת את הענף. אשראי: המימון הכולל שלו עומד על כ-13.4 מיליון דולר, מגופים כמו CoVenture ו-Menlo Ventures, ועוד כ-70 מיליון דולר במימון חוב.
RipeIO: כלכלנים לשעבר הביאו באמצעות החברה הזו את טכנולוגיית הבלוקצ'יין אל שרשרת האספקה של המזון. האלגוריתמים שלה מפצחים נתונים שונים כדי לחשב את ציוני מידת הקיימות, כמו גם את רמות הקלקול והבטיחות של המזון. אשראי: החברה הצטרפה לקבוצה הראשונה של Terra Accelerator, בגיבוי של Rabobank, RocketSpace ו-Nestle USA.
S4: חברת הדיוק החקלאי הארגנטינאית הזו פיתחה צד של פינטק שמשלם לספקיות ולחברות שונות לאורך שרשרת האספקה כשמופיעים סיכונים מערכתיים כמו בצורת או שטיפונות. הסטארט-אפ מצפה לרווח של 2 מיליון דולר עד סוף השנה. אשראי: גייסה 3.5 מיליון דולר בסבב א' שלה.
Sample6: החברה טוענת שיש לה "את מערכת זיהוי מחוללי מחלות המזון המהירה בעולם", שיכולה לזהות חיידקים בתוך 6 שעות. מוצרי החברה יכולים לזהות מחוללי מחלות וליסטריה בצמחים. אשראי: גייסה יותר מ-30 מיליון דולר מגופים כמו Acre Venture Partners וסם קס, לשעבר יועץ המדיניות והשף הפרטי של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה.
Spensa Technologies: התוכנה שלה מספקת לחקלאים תיעוד ותצפיות מעקב לגבי השדות שלהם; החומרה שלה מאפשרת להם לעקוב אחרי מסיגי גבול בשדות ולהטיל מלכודות בפני חרקים ולאפיין את הזן שלהם. אשראי: פיתחה חומרה במענק קרן המדע הלאומית האמריקאית; גייסה למעלה מ-5 מיליון דולר מגיוסים חיצוניים נכון להיום.
Strider: סטארט-אפ ברזילאי לניהול חוות שמוכר אפליקציה לפיקוח על מזיקים שמאפשרת לחקלאים לעקוב ולהחליט כיצד להתמודד עם הידבקויות. אשראי: גייסה 5 מיליון דולר מ- Qualcomm Ventures ואחרים.
SWIIM: התהליך הרשום כפטנט שעומד מאחורי החברה (שראשי התיבות של שמה הם "ניהול מים בר קיימא והשקיה חדשנית"), עוקב אחרי תקציבי המים של החקלאי ומחשב את הנתונים. זה מאפשר למשתמשי מים גדולים, כמו חוות, או חברות ציבוריות, לנהל את השימוש שלהם בתבונה. אשראי: השותפים כוללים את Western Growers Association, ומחוז המטרופולין של קליפורניה הוא לקוח של החברה.
Terviva: חברה שמבוססת באוקלנד שמטפחת את עץ הפונגמיה, שהוא צמח ילידי באוסטרליה ובהודו, על אדמה אמריקאית. מהעצים ניתן להפיק זרעים עשירים בשמן עם תנובה גדולה פי 10 מפולי סויה, שיש להם את הפוטנציאל להפוך לאלטרנטיבה של דלק ביולוגי. אשראי: החברה מוערכת בכ-32 מיליון דולר לאחר גיוס של כ-15 מיליון.
Trace Genomics: זה סוג של 23andMe (חברת ביו-טכנולוגיה שחוקרת תאים אנושיים) של בריאות הקרקע: באמצעות למידת מכונה ובדיקות גנומיות, החברה יכולה לזהות מיקרובים ומידע ביולוגי אחר באדמה, מה שעוזר לחקלאים למקסם את היבולים. אשראי: גייסה 4 מיליון דולר כדי לפתח את הטכנולוגיה שלה ועבדה עם תאגידים חקלאיים גדולים כמו Western Growers Association ו- Driscoll.
|
