מנהל רשות המסים: "הגזימו עם המלשינון, ההרתעה חשובה"

שבוע עמוס במיוחד עבר על מנהל רשות המסים, דורון ארבלי. בתחילת השבוע נחשפו המלצות הוועדה להעמקת גביית המס והמלחמה בהון השחור, וארבלי התרוצץ בין אולפני הרדיו והטלוויזיה להסברת התוכנית. במקביל הוא נפגש עם רואי חשבון בכירים, שטענו כי חלק מההמלצות – כמו הפיכת העלמות מס לעבירות של הלבנת הון – מחמירות מדי. בהמשך השבוע נפגש עם מנהל המכס הרוסי, כדי לקדם את הסחר ולהילחם בישראלים שהפכו את רוסיה למקלט מס.

ארבלי אופטימי ביחס לתוצאות המלצות הוועדה. "שליש מההמלצות הובאו לאישור הכנסת הקודמת, שליש נוסף נמצאים בשלבי ניסוח של טיוטות חקיקה והשליש הנותר ייושם במהלך 2013. מדובר במהפכה של ממש", הוא אומר לסופהשבוע.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

במקביל לגיוס פרזנטור חדש להסברת התוכנית (נתי רביץ, שהחליף את אלי יצפאן, בעלות של 200 אלף שקל), ארבלי גם החזיר לחיים את "המלשינון", שאליו זרמו כבר השבוע למעלה מ-700 פניות, מרביתם אנונימיות. "קצת הגזימו עם סיפור המלשינון. זה לא רק כמה כסף נצליח לגבות כתוצאה ממסירת המידע. מה שחשוב הוא אלמנט ההרתעה – בעלי מקצוע יתחילו לחשוש ולחשוב פעמיים אם לשאול 'עם קבלה או בלי קבלה?'", מסביר מנהל רשות המסים.

למרות כל הצעדים המדוברים, עמידה בתחזית ההכנסות ממסים לשנתיים הבאות תהיה משימה קשה במיוחד. בתקציב הדו שנתי ל-2011-2012 נרשמו פספוסים מביכים. אומדן הכנסות, שהתחיל ב-232.3 מיליארד שקל, הצטמק בהמשך ל-221 מיליארד שקל – והסתיים במפח נפש של 218.6 מיליארד שקל בלבד.

תחזית ההכנסות לתקציב החדש, שתוצג בשבוע הבא לראש הממשלה, תעמוד על 241 מיליארד שקל. זו תחזית אופטימית מאוד, אפילו אם תתממש תחזית הצמיחה של 3.5%, דבר המוטל בספק. "אם המלצות הוועדה ותוכנית העבודה שלנו תיושם", אומר ארבלי, "אני אופטימי שיעד הגביה יושג".

אם נאמין להצהרות ראש הממשלה שהבטיח ערב הבחירות שהמסים לא יעלו, השגת יעד ההכנסות נראית משימה בלתי אפשרית. אז איך בכל זאת עושים את זה? באמצעות ביטול גורף של פטורים. על פי נתוני מינהל הכנסות המדינה, היקף הפטורים ממס הסתכם ב-2012 בלא פחות מ-39.6 מיליארד שקל. מקורם של מרבית הפטורים הוא בשוק ההון, ונובע מאי גביית המס המלא על רווחי ההון. הפטור המרכזי (8.8 מיליארד שקל) ניתן לחוסכים בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה. זו הטבת המס המרכזית וביטולה, החלקי לפחות, נמצא על הכוונת.

פטורים נוספים, בהיקף של 5.9 מיליארד שקל, מיועדים למשקיעים בבורסה (מניות וריבית). 5.3 מיליארד שקל נוספים ניתנים למפעלי תעשיה על פי חוק עידוד השקעות הון. מפטור נוסף, שתמיד היה פופולרי במיוחד בשיח הציבורי, נהנים החוסכים בקרנות ההשתלמות (2.4 מיליארד שקל). פטורים מתשלום מס בהיקף של 2.3 מיליארד שקל ניתנים עבור השימוש בסוגי דלק שונים (כמו סולר ומזוט). הפטורים השונים ממע"מ – על ירקות ופירות, על שירותי תיירות ובעיר אילת – מסתכמים בסכום לא מבוטל של 3.41 מיליארד שקל.

דורון ארבלי | צילום: ישראל מלובני

לו היו מתבטלים כל הפטורים באופן גורף, ניתן היה להפחית את ב-15% את המס המוטל על כלל אזרחי המדינה. הפטורים ניתנים במטרה להשיג יעדים כלכליים וחברתיים, אבל האבסורד הוא שמחלק הארי שלהם לא נהנים השכבות החלשות: מי שמרוויח מהם, שלא בצדק, הם בעיקר העשירונים העליונים, שמנצלים את הפטורים השונים.

בתקציב 2013-2014 יוצג יעד שאפתי של ביטול פטורים בהיקף של עד 10 מיליארד שקל – רבע מהיקף הטבות המס הכוללות. צוות בראשות משה אשר, המשנה למנהל רשות המסים, בדק בשבועות האחרונים בזכוכית מגדלת את רשימת הטבות המס ואלו מתוכן ניתן לבטל. רשימת החשודים ידועה ומוכרת: הטבות המס בקרנות ההשתלמות, הפטור ממע"מ על פירות וירקות, הפטור ממע"מ באילת ועל שירותי תיירות, ההטבות על דלק לתעשייה, הפטור על שכר דירה עד ל-4,680 שקל לחודש, הפטור ממס שבח על מכירת דירת מגורים והפטור על הכנסות ספורטאים זרים.

כדי להוציא את התוכנית הזאת אל הפועל, תהיה חייבת הממשלה החדשה להפגין נחישות פוליטית יוצאת דופן. מזכיר ההסתדרות עופר עיני כבר הודיע שאין בכוונתו להקריב את הישגי העובדים למען תוכניות הממשלה. אם לא ניתן יהיה לבצע את התוכנית במלואה, בצנרת מונחת הצעה להעלות בצורה גורפת את המע"מ בשיעור ל-18%. המהלך יגדיל את הכנסות המדינה ב-4 מיליארד שקל. נכון שזה לא שוויוני. נכון שזה עלול לפגוע  בשכבות החלשות. אבל בשיעורי המס הנוכחיים, כל העלאה נוספת במיסוי הישיר תפגע בצמיחה.  

הניצחון הכפול של  לין

בתחילת חודש ינואר נבחר אוריאל לין לקדנציה שלישית כנשיא איגוד לשכות המסחר. לטקס הוזמן לנאום יאיר לפיד, שמשנתו – השוויון בנטל, חיזוק מעמד הביניים והעסקים הקטנים והבינוניים – תואמת אחת לאחת את השקפת עולמו של לין. נצחונו של לפיד בבחירות הוא גם נצחונו של לין. הוא מצפה מיו"ר מפלגת יש עתיד ליישם את שהבטיח ולקדם את המגזר העסקי, שלדבריו נמעך תחת ממשלת הליכוד.

"זה לא הביבי שאני מכיר", אומר לין, "הוא נכנע להסתדרות ללא תנאי. אם ההתייחסות השלילית למגזר העסקי תימשך, תיווצר מפולת כלכלית, צמיחה אפס ואבטלה גבוהה. המגזר העסקי בישראל הצטייר עד היום בציבור בצורה מעוותת, כאילו הם רק טייקונים וחברות פירמידה. המגזר העסקי בנוי מאלפי עסקים קטנים ובינוניים. אנשים בונים את עסקיהם בעזרת חסכונותיהם הפרטיים, ובשנים רבות של עמל ובסיכון עצמי רב. כשעסק קורס אף אחד לא יעזור, לא ארגוני העובדים ולא המדינה".

לין, לשעבר חבר כנסת ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת, לא רק מדבר. ערב הבחירות הוא שיגר לכל מפלגות את עיקרי השקפתו הכלכלית. השקפות שכאמור, מתאימות מצוין ללפיד. "הכנסת הקודמת הפכה לאויב המגזר העסקי והעבירה חוקים כאילו אנחנו אויב המדינה", הוא אומר, "בשנתיים האחרונות נוספו 60 עבירות פליליות לדיני העבודה. אני מקווה שהכנסת החדשה תהיה קשובה יותר לצרכי המגזר".

אוריאל לין | צילום: אריאל ירוזולמסקי

לין מגלה שבאיגוד הושלמה לאחרונה הצעת חוק יסוד שתוגש בכנסת החדשה, המעגנת את זכויות המעסיקים, ויש לו גם תוכנית חומש שהוא מציע לממשלה לאמץ, המבוססת על שלושה יעדי-על:

-הגדלת התוצר ב-200 מיליארד שקלים כדי להגיע לתוצר לנפש של 35 אלף דולר.

-הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה וצמצום המגזר הציבורי (ללא פיטורים).

-תוספת משאבים לעסקים והתנגדות להמלצה להעלאת מסים.

אם זה נשמע לכם מוכר, זה לא במקרה –  זה כמעט מילה במילה המצע של יש עתיד. "אם נבטיח את זכויות היסוד של המעסיקים ונבלום מהלכים כמו רגולציה מסואבת, חוקי סביבה בלתי הוגנים, חוקי הגנת צרכן קיצוניים ושחיקה בזכות הקניין" מסביר לין, "תהיה למגזר העסקי המוטיבציה להמשיך ולצמוח".

האם יש סיכוי שזה יקרה בממשלה החדשה?

"למה לא? כשכיהנתי כממונה על הכנסות המדינה הורדנו מסים והכנסות המדינה גדלו. מדוע שזה לא יקרה עכשיו? אם לפיד יצטרף לממשלה, הסיכויים שזה יקרה יגדלו משמעותית. אני אופטימי".