Forbes Israel Logo

מעיין הנעורים: הסטארט-אפ הביוטכנולוגי שמסקרן את העולם

אם תקלידו את שמו של אוסמן קיבאר בגוגל תמצאו תמונות שבהן הוא מצוי בעיצומו של משחק פוקר. למרות שקיבאר מעולם לא שיחק קלפים ברצינות – לא ניתן לקחת ממנו את נצחונו בטורניר פוקר ב־2006, הטורניר הראשון אי פעם שבו השתתף. שנה מאוחר יותר הגיע למקום השני מתוך 3,000 משתתפים בטורניר שערכה בווגאס ״אליפות העולם בפוקר״.

״אני לא מבין את זה״, אמר לחבר בנסיונו לעכל את התוצאות. ״אני מתכוון להשתתף בטורניר נוסף רק כדי לבחון את ההשערה שיש לי״. קיבאר נרשם בשלישית, ניצח גם בפעם הזו, ופרש. ״כשאני משחק, זה אני ושאר השחקנים״, אומר קיבאר בן ה־45. ״הקלפים אינם רלוונטיים. אבל כשפשוט בוהים בקלפים 12 או 14 שעות ביום נוצר מעין אפקט של האנגאובר״. קיבאר מעיד על עצמו שבמשך ימים לא יכול היה לחשוב בצלילות, ולכן ויתר על הפוקר. במקום זאת, על מנת לשעשע את עצמו הוא מעדיף כיום לקרוא ספרי לימוד במתמטיקה מתקדמת ולתרגל מדיטיציה.

הכתבה מופיעה בגיליון יוני של מגזין פורבס ישראל

לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

קיבאר, דוקטור להנדסה שהיגר מטורקיה לארצות הברית כדי ללמוד בקולג׳, לא צריך להמר במשחקי קלפים על מנת להרוויח כסף. Samumed, החברה שבנה בחשאיות בסן דייגו בעשור האחרון, היא הסטארט־אפ הביוטכנולוגי בעל הערך הרב ביותר עלי אדמות. בהתבסס על השקעות פרטיות, שכללו בין היתר מקורות כמו חברת ההשקעות הפרטיות של איקאה, קרן הון סיכון ובעלי הון אנונימיים, גייסה החברה 220 מיליון דולר, ובסבב הגיוס האחרון הוערך שוויה ב־6 מיליארד דולר. כיום נמצאת Samumed בחצי הדרך לגיוס 100 מיליון דולר נוספים, לפי שווי של 12 מיליארד דולר. קיבאר, מצידו, מחזיק בשליש מהחברה, מה שיעניק לו שווי עצמי של 4 מיליארד דולר.

ל־Samumed קל לגייס סכומי כסף גדולים, וזאת משום שבחברה סבורים כי הצליחו להמציא תרופות אשר יש בכוחן להפוך את כיוונו של תהליך ההזדקנות. התרופות הראשונות של Samumed מכוונות למערכות איברים ספציפיות. האחת נועדה להצמיח מחדש שיער אצל גברים קירחים, תרופה אשר ייתכן ותוכל אף להחזיר לשיער אפור את צבעו המקורי, ובגירסה קוסמטית של הנוסחה – למחוק קמטים.

התרופה השנייה של החברה נועדה לייצר סחוס בברכיים מוכות דלקת פרקים. תרופות נוספות, הנמצאות כרגע בשלבי ניסוי ראשונים על בני אדם, אמורות לתקן דיסקוסים בין חולייתיים שחוקים בעמוד השדרה, להסיר צלקות בריאות ולרפא סרטן. לאחר מכן ינסו ב־Samumed לתקוף את אחד מהגורמים העיקריים לעיוורון, ולהילחם באלצהיימר. מחלה אחר מחלה, סימפטום אחר סימפטום, זרקור החברה מופנה לניסיון לגרום לתאי גוף מזדקנים להתחדש באותה עוצמה שבה מתחדשים תאיו של עובר.

הכוונות מרגשות בהחלט, אך הכל עדיין ספקולטיבי. המחקרים שבוצעו עד כה מצביעים על כך שהתרופות בטוחות למדי לשימוש, עשויות להצמיח מחדש שיער, וככל הנראה משככות כאבים ומשפרות את תפקודם של אנשים הלוקים בדלקות פרקים באזור הברך. ואולם יש לזכור כי 80% מהתרופות החדשות המגיעות לשלב זה של מחקר לא מצליחות להגיע אל השוק. תהיות נוספות נוגעות לשוויה הפנומנאלי של החברה, שללא אף תרופה מאושרת תפסה את מקומה כחברת הביוטכנולוגיה הציבורית בעלת השווי הרב ביותר – 6 מיליארד דולר. בשלב זה כל הנפשות הפועלות בתחום הביוטכנולוגיה חוששות להשקיע ב״טראנוס הבאה״, אותה חברה לבדיקות דם שהקימה משום מקום היזמית האנונימית אליזבת' הולמם, והוערכה על ידי משקיעים פרטיים ב־9 מיליארד דולר, לפני שהועמד בספק דיוקן של תוצאות הבדיקות שהיא מציעה.

בשורה התחתונה, השאלה היא האם אוסמן קיבאר ייסד ״מעיין נעורים תרופתי״, או שהוא פשוט אחד משחקני הפוקר המוכשרים ביותר שידע העולם?

חיבוק דוב

קיבאר נולד באיזמיר שבטורקיה, לחופי הים האגאי, אזור חם ויפה. עד לעצם היום הזה הוא חש מדוכדך במזג אוויר קר. לאחר שהשלים את לימודיו בבית הספר פנה ללימודים ב״מכללת רוברט״ שבאיסטנבול, מוסד יוקרתי המושך לשורותיו את המצטיינים מבין התלמידים, שהגיעו ל־0.2% הראשונים במבחנים התקניים של טורקיה, אליהם ניגשים בגיל 11. בדיעבד, ״מכללת רוברט״ היתה ההקדמה ל־Samumed, שכן שם התחבר קיבאר עם מי שבסופו של דבר ישמשו כסמנכ״ל הכספים, היועץ המשפטי הראשי והיועץ הרפואי הראשי שלו.

מאיסטנבול המשיך לקליפורניה, אותה בחר בשל מזג האוויר השורר בה. בקליפורניה למד ב״מכללת פאמונה״ (.B.A בכלכלה מתמטית, 1991), ב״קאלטק״ (.B.S בהנדסה, 1993) ובאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו (.Ph.D בביו־פוטוניקה, 1999). בתקופת לימודיו ב״קאלטק״ הקים חברת ביוטק בשם Genoptix, אותה מכר לנובארטיס ב־2011 עבור 470 מיליון דולר. בנוסף, היה אחד ממקימיה של E-Tenna, חברה אשר ייצרה אנטנות לתעשיית האל־חוט, ולאחר שפוצלה נמכרה לאינטל ולתאגיד טיטאן. באף אחת מאלה לא מילא קיבאר תפקיד ניהולי.

קיבאר, מייסד Sammued, הסטארט-אפ ששווה 12 מילירד דולר | צילום: שמרית שלו

הוא עזב את האקדמיה לאחר שהרגיש שהמוסד בירוקרטי מדי עבורו, ועבר לניו יורק על מנת לעבוד ב־Pequot Capital, בחיפוש אחר השקעות טכנולוגיות חדשות. חבריו מ״מכללת רוברט״ כבר התגוררו בתפוח הגדול, והוא נהג להיפגש עימם למשחק כדורסל שבועי. ואולם, משהחלו הקריירות לנסוק והמשפחות להרקם, תדירות המשחקים ירדה. במקביל התפכח קיבאר מן האשליות שהיו לו בנוגע לתפקידו ב־Pequot, כאשר התעניינותה של החברה בטכנולוגיות חדישות פחתה. "יום אחד התעוררתי וגיליתי שאני בנקאי השקעות״, הוא אומר.

קיבאר החליט לשוב לסן דייגו, שם מזג האוויר לא גרם לו לרצות להתכרבל במיטה כל היום. והנה, בשדה התעופה בטורקיה נתקל במקרה באחד מחבריו למכללה הטורקית, סוודט סאמיקוגלו, בנקאי שלאחר תקופת מה בגולדמן זקס הפך לשותף בקרן הגידור Greywolf Capital, ששווייה 3.6 מיליארד דולר.

על גב כרטיס העלייה למטוס שירטט קיבאר לסאמיקוגלו את אסטרטגיית ההשקעה שלו, אשר היתה כרוכה בהתמקדות רק בטכנולוגיות בעלות פוטנציאל להשפעה משנת־עולם. לאחר המפגש סייע סאמיקוגלו לחברו הוותיק להבטיח 3.5 מיליון דולר על מנת להקים סטארט־אפים חדשים. אחד מהם, Wintherix, זכה למקום באינקובטור של פייזר, ויהפוך לימים ל־Samumed.

ואולם אותה עסקה עם פייזר שיצרה את Wintherix הסתיימה בעימות, ולאחר שנתיים החליטה הענקית האמריקאית שלא להמשיך קדימה עם התרופות של הסטארט־אפ בן חסותה. החברות תבעו זו את זו, והקטנה חמקה מן האינקובטור באותו סוף שבוע. עובד אחד של Wintherix התגנב אל תוך הבניין 130 פעמים כדי להוציא דברים החוצה…

בתלונה מ־2010 טענה פייזר שקיבאר ביצע סבב גיוס אשר דילל את הנתח של ענקית התרופות ב־Wintherix מ־60% ל־2.6%. בתגובה האשים הסטארט־אפ את פייזר בניסיון מכוון לבלום את פעילותו באמצעות בלימת גיוסים, במטרה שערכו יירד והיא תוכל לרכוש אותו בזול.

במהלך המאבק הצטמק חשבון הבנק של Wintherix ל־9,000 דולר. ואולם קיבאר מצא מקור מימון. גיסו, אוגור באיאר, מנכ״ל קרדיט סוויס טורקיה, היה המשקיע המרכזי בסבב ה״חברים ומשפחה״, בו גייס הסטארט־אפ 2.4 מיליון דולר. ב־2012 יושבה התביעה של פייזר באופן שהעניק ל־Wintherix את הזכויות על התרופות, וקיבאר שינה את שמה של החברה ל־Samumed, שם המבוסס על מונח מעולם הזן, samu, שפירושו להרהר או להגות במהלך כל הפעולות היומיומיות.

אבל מישהו בפייזר התרשם עמוקות. קורי גודמן מקרן הון הסיכון VenBio, אשר היה חבר בהנהלת ענקית התרופות בזמן המאבק המשפטי, ייעץ ל־Samumed, וכיום הוא בעל תפקיד קטן בחברה.

בינתיים יצר קיבאר קשר עם סאמיקוגלו. ״מה אתה עושה כרגע?״ שאל אותו קיבאר. החבר השיב שהוא משקיע את כספו בטורקיה. הוא שב למולדתו על מנת לטפל באימו, שחלתה בסרטן, אך בינתיים נפטרה. ״בסדר, אתה לא עושה כלום״, סיכם קיבאר. ״בוא לעזור לי״.

הגן המנצח

סאמיקוגלו התמנה לסמנכ״ל הכספים של Samumed וביצע השקעה נוספת בחברה. אבל הטורקי לא היה רגוע. הוא התקשר לחבר אחר ממכללת רוברט, יוסוף יאזיקי, כיום ראומטולוג מצליח. ״האם המדע של קיבאר הגיוני?״ שאל אותו סאמיקוגלו, ולאחר מכן אירגן שיחת טלפון בת 15 דקות בין הרופא לבין קיבאר, אשר בפועל ארכה כשעה. במהלך השיחה שלח יאזיקי לסאמיקוגלו הודעת טקסט בזו הלשון: ״אתה חייב להכניס אותי לעסק הזה. אוסמן מצא את גלולת האלוהים״.

חבר נוסף מתקופת המכללה באיסטנבול, ארמן אורוק, עזב שותפות במשרד עורכי הדין הענק והוותיק Simpson Thacher & Barlett על מנת לאייש את משרת היועץ המשפטי הראשי של Samumed. הוא שכח אפילו לנהל משא ומתן על שכרו לפני שהעתיק את מקום מגוריו לסן דייגו. לאחר מכן הצטרף גם יאזיקי, בתפקיד היועץ הרפואי הראשי. ״כדאי שהחרא הזה יצליח", אמרה אשתו של סאמיקוגלו לבעלה כאשר יאזיקי חתם על כניסתו לחברה. ״עכשיו אתה מתחיל לערב בעניין אנשים שאני באמת מחבבת״.

מה היה לקיבאר שגרם לחבריו מימי המכללה להצטרף אליו עבור משכורות של 300,000 דולר לשנה, ללא שום הטבות ניהוליות, וכל זאת בשלב שבו כל אחד מהם כבר התהדר בקריירה מצליחה להפליא? במידה רבה, ניתן לזקוף את הדבר לזכותו של המדען הראשי של Samumed, ג׳ון הוד, שהיה גם אחד השותפים בהקמתה.

בעמוד הבית של החברה מתונססת הסיסמא "בריאות דרך התחדשות" | צילום מסך

הוד בן ה־49 המציא תרופה לטיפול בסרטן, שבעטיה נקנתה החברה הקודמת שלו, Targegen, על ידי Sanofi בסכום של 635 מיליון דולר. להוד ישנה עמדה ברורה בנוגע לפיתוח תרופות, לפיה כולם עושים יותר מדי קיצורי דרך. הוא, מצידו, מתעקש לעשות בעצמו עבודות שעבור ביצוען משתמשות חברות אחרות במיקור חוץ, למשל ניסוח הנוסחה הכימית של התרופה, בדיקת התרופה על חיות מעבדה וניהול ניסויים קליניים.

מטרתם של הוד ושל קיבאר היתה ברורה: גן המכונה Wingless integration site) Wnt), או ״אתר אינטגרציה חסרת כנפיים״, משום שכאשר מנטרלים אותו אצל זבובי פירות – הם לעולם לא יצמיחו כנפיים. גן זה ממלא תפקיד חיוני בקבוצת הגנים המכונה ״נתיב Wnt״, השולטת בגדילתו של העובר המתפתח, בין אם מדובר בזבוב פירות או בעובר אנושי. והנה, אם מגרים את הגן הנכון בקבוצה – אפשר להחיות בשר זקן. ישנם סוגי סרטן העושים את עבודתם המלוכלכת על ידי ״חטיפת״ Wnt, וחסימת הפעולה הזו עשויה לעצור גידולים מלהתפתח.

מרבית החוקרים אשר חיפשו אחר ״תרופות Wnt" השתמשו באחד מהכלים היעילים ביותר בתחום הביו־רפואה: שורת תאים אשר הופקה ב־1973 בהולנד מעובר שהופל. התאים העובריים הללו נוחים לשימוש במעבדה, אך בחלוף העשורים הפכו שונים מאוד מתאים אנושיים רגילים. הוד, לעומת זאת, העדיף למקד את חיפושיו אחר תרופה דווקא בתאים של סרטן המעי הגס בהם נצפה Wnt "חטוף״, אותם הוא השווה לתאי מעי גס בריאים, נטולי Wnt. התהליך נמשך שלוש שנים.

אז מה, בדיוק, העלו בדיקותיו של הוד? ב־Samumed לא ממהרים לחשוף את התשובה. בדרך כלל לפטנט רשום מתלווה הסבר הנוגע למרכיבים הכימיים אליהם מכוונת התרופה. ואולם ב־2013 דן בית המשפט העליון במקרה שעירב גן אשר וריאנט שלו גורם לסרטן השד, וקבע כי גנים אינם ניתנים לרישום כפטנט. ב־Samumed פירשו זו כפסיקה המתירה לחברה להחזיק בפטנט שגילה הוד מבלי להפוך את פרטיה הביוכימיים של התגלית לנחלת הכלל. ״זהו הסוד המסחרי שלנו", אומר קיבאר. ״זה מקור הפרנסה שלנו״.

ככה לא בונים תרופה

עבור מדענים הדבר מהווה בעיה משמעותית. ״ישנו תמיד איזון בין עלות לתועלת״, אומר רואל נוס, מומחה ל־Wnt מאוניברסיטת סטנפורד. ״קשה למצוא מולקולה שתשפיע תמיד רק על רקמות חולות, ולעולם לא על כאלה בריאות. על מנת לכייל את האיזון, יש לדעת מהו מנגנון הפעולה שלה״. בעיני קיבאר, הדבר מטריד רק אקדמאים ומתחרים.

מאידך, מה שהחברה מתעתדת להראות הם נתונים של תוצאות הטיפולים הניסיוניים בהתקרחות ובדלקת מפרקים מסוג ארטריטיס, שבוצעו בבעלי חיים ובבני אדם. עכברים וחזירים ננסיים ששיערם הוסר חוו בעקבות הטיפול צמיחת שיער מחודשת. הניסוייים בתחום הארטריטיס כללו חיתוך של רצועות הברכיים של חולדות באופן שהרס את הסחוסים. התרופה של Samumed הצמיחה לחולדות סחוסים חדשים, והן חזרו ללכת.

עם זאת, מחקרים בבעלי חיים הם שכיחים למדי. ״ראיתי עשרות תוצאות דומות שעלו מניסויים בבעלי חיים, אשר לא התרגמו להישגים דומים במחקרים הקליניים״, אומרת ננסי ליין, ראומטולוגית באוניברסיטת קליפורניה בדיוויס, המשמשת יועצת בשכר ל־Samumed.

אז מה קורה כשמגיעים לבני אדם? בחודש מרץ האחרון הציגה Samumed מידע אודות השימוש בתרופה שפיתחה נגד התקרחות, העונה לשם הצופן SM04554. התרופה נוסתה על 300 גברים באקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה בוושינגטון הבירה, כאשר בטרם מתן הטיפול צולמו ראשיהם של הנבדקים ושיערותיהם נספרו. והנה, אצל הנבדקים אשר השתמשו במשחת פלסבו נרשמה ירידה של 2.5% בספירת השיער, ואילו באלה אשר מרחו מדי יום על קרקפתם תמיסת SM04554 בריכוז 0.15% נמדדה עליה של 9.6% בספירת השיער. אלה שקיבלו את התמיסה בריכוז של 0.25%, לעומת זאת, הפגינו עליה של 6.9% בלבד בספירת השיער.

מומחים לנשירת שיער אשר ראו את הנתונים לא התרשמו. תוצאות כאלה אינן יוצאות דופן מספיק על מנת שניתן יהיה לקבוע בוודאות שלא התרחשו באופן מקרי, או שיעניקו לגברים את התחושה שהמוצר אכן מצמיח את שיערם בחזרה.

ווילמה ברגפלד, מומחית לנשירת שיער ובעברה נשיאת האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, סייעה בניהולם של מחקרי נשירת השיער של Samumed. לטענתה מוקדם מדי לקבוע האם התרופה אפקטיבית יותר מרוגיין. רוגיין היא תרופה אשר הוצגה לראשונה ב־1988, ואולם עם השנים התברר שלמרות שהיא עוצרת את אבדן השיער אצל מרבית הגברים המשתמשים בה, אין היא מצמיחה שיער שופע מחדש. הפתרון שמציעה Samumed יצטרך להציג ביצועים טובים יותר.

ואולם כאשר מגיעים להערכה של Samumed, הנתונים אודות התרופה לטיפול בארטריטיס חשובים הרבה יותר. למעלה מ־27 מיליון אמריקאים סובלים מארטריטיס, הנובע משחיקת סחוסי המפרקים. ברכיהם של 700,000 איש מוחלפות בכל שנה במפרקי מתכת לאחר שעצמותיהם נשחקו עם הגיל והפעילות הממושכת. בנוסף, ל־300,000 אמריקאים בשנה מושתלות ירכיים מלאכותיות.

קיבאר מאמין שיוכל לעצור את הזמן | צילום: fotolia

המחקר הגדול ביותר שבוצע ב־SM04690, התרופה לטיפול בארטריטיס שפותחה ב־Samumed, כלל 60 נבדקים בלבד. אלן גיבופסקי, פרופסור לרפואה במכללה הרפואית ״ווייל קורנל״ אשר שימש כיועץ ל־Samumed, מציין כי חרף העובדה שמספר הנבדקים היה קטן, תוצאות הניסוי נראות מבטיחות. משתתפים במחקר אשר נטלו את ה־SM04690 הראו תוצאות טובות יותר מקבוצת הביקורת, וזאת ביחס לשני שאלונים שעליהם התבקשו להשיב. השאלון הראשון נועד למדוד שיפור בתפקודם, והשני בחן ירידה ברמת הכאב הנחווה על ידי החולים. זאת ועוד, בשיקופי רנטגן של מפרקי הברכיים של המטופלים נראה כי הרווח בין העצמות גדל, מה שעשוי להצביע על כך שהסחוסים באמת צמחו בחזרה.
ועדיין, אפילו יועציהם הפנימיים של Samumed אומרים שהנתונים הם ראשוניים. הוכחות נוספות אמורות להגיע מניסוי ב־445 נבדקים, אותו מתעתדת החברה להשלים עד לסוף השנה.

״הנושא עדיין לא בשל״, אומר נבוישה סקרפניק, מנהל מחקר במכון האורתופדיה בטקסון, אריזונה, המסייע בניהול הניסוי. "מדובר במספר קטן של חולים. נכון, ניתן לקבל תחושה של הכיוון אליו הרוח נושבת, אך האם באמת אפשר לגזור מסקנות שתהיינה תקפות ותעמודנה בסטנדרט מדעי קפדני? כנראה שלא״.

בועה או אוצר

במבט מדוקדק, Samumed עושה רושם של חברה בעלת צמד תרופות שטרם הוכחו, ובהתחשב בטרנדים השולטים בעולם התרופות החדשות – ככל הנראה גם לא יגיעו אל השוק. ואולם, המשקיעים שהחליטו לשים את כספם על Samumed ודאי רואים את שתי ההמצאות באור אופטימי יותר, כמוצר מופלא, משנה עולם ורווחי בפוטנציה.

״כל שאנו יכולים לומר הוא, שאת מה שהם אמרו לנו שישיגו – הם אכן משיגים״, אומר ביורן קוניג, ראש תחום ההון העצמי בקבוצת אינטר איקאה, המשקיעה הגדולה ביותר ב־Samumed. ״אני מניח שהכסף חשוב לכולם, אבל המוטיבציה הבסיסית שלנו היתה לתמוך בבנייתה ארוכת הטווח של חברה שמטרתה הסופית היא לשפר את חייהם של בני האדם ולהקל על מכאובים רבים״.

המשקיעים ב־Samumed אומרים שכבר בשלב זה שוויה של החברה דומה לזה של BioMarin ושל Incyte, חברות המשווקות מוצרים בהיקף מכירות שנתי של 889 מיליון דולר ו־752 מיליון דולר, בהתאמה.

התרופה נגד ארטריטיס לבדה מצדיקה את שווי החברה, מתעקש פיניאן טאן, אחד המשקיעים מקרן הון הסיכון Vickers, אשר שם את כספו על Samumed. טאן, שהימר בעבר הימור אגדי על מנוע החיפוש Baidu, עומד על כך שהפתרון לארטריטיס מבית Samumed עשוי להיות התרופה הנמכרת ביותר אי פעם. "נכון להיום אני חש כאבים כאשר אני רץ״, הוא אומר. ״לדעתי, אם מישהו יכול לגדל סחוס – זה דבר שיהיה גדול יותר מאפל״.

מאמין שיוכל לפתח טיפולים שאף אחד לא דמיין שהם אפשריים. קיבאר | צילום: שמרית שלו

למשקיעים ב־Samumed יש על מה להישען. Sovaldi, התרופה לצהבת מסוג C שהעניקה ל־Gilead Sciences רווח של 32 מיליארד דולר, נרכשה בסכום של 11 מיליארד דולר. במקרה הזה מדובר בתרופה אחת בלבד, ואילו ב־Samumed גלומה הבטחה גדולה אף יותר.

שתי התרופות, זו המכוונת לטיפול בארטריטיס וזו שמטרתה לפתור את בעיית ההתקרחות, חולקות את אותה הבעיה: במקום להשיג אפקט מוגבר באמצעות מנה גדולה יותר, לשתיהן יש טווח מינון מסוים שבו הן עובדות בצורה היעילה ביותר. מצד אחד זהו תמרור אזהרה, שיכול להצביע על כך שתוצאות הניסויים נובעות מצירוף מקרים סטטיסטי ותו לא. מצד שני, יכול להיות שהתרופות הללו פועלות באופן המאפיין תרופות Wnt: ישנו מינון מושלם, ואם תוקפים את נתיב הגנים חזק מדי – הוא מושבת. מובן שעיניהם של כל הקשורים ל־Samumed נשואות בתקווה אל האפשרות השנייה. כך או כך, שתי התרופות כבר חובקות יתרון משמעותי אחד: ככל הנראה הן בטוחות לשימוש לחלוטין, וזאת משום שהוד עיצב אותן באופן כזה שיישארו בדיוק במקום שאליו כיוונו אותן – על ראשו של אדם קירח או בברך מוכת ארטריטיס. בניגוד לרוב התרופות האחרות, אלה של Samumed אינן מטיילות בגופו של המטופל.

זאת ועוד, אם התרופות הללו יתבררו כיעילות – גדל הסיכוי כי גם תרופות אחרות מבית Samumed יתגלו כמוצלחות. כרגע מצויים בקנה טיפולים עבור הצטלקות ריאתית (IPF) ועבור ניוון מקולרי, הגורם לעיוורון. האם כל התרופות הללו יחדיו יכולות להסתכם בשווי חברה של עשרות מיליארדי דולרים? ללא צל של ספק. ואולם גשרים רבים עוד צריכים להיחצות בדרך.

דבר אחד בטוח: Samumed איננה טראנוס. לטראנוס היתה תכנית עסקית קשה לעיכול, כאשר לא היה ברור כיצד התכוונה להביס את המתחרות הענקיות LabCorp ו-Quest. מעבר לכך, בניגוד לטענותיה של טראנוס, נראה כי החברה הכניסה את הטכנולוגיה החדישה לשימוש רחב בטרם היתה מוגמרת, ובכך ייתכן וסיכנה את החולה.

ב־Samumed המצב שונה לחלוטין, שכן תרופותיה של החברה יגיעו אל השוק דרך מנהל המזון והתרופות האמריקאי, וזאת רק לאחר שתוכח יעילותן. המשקיעים בחברה, מצידם, יצטרכו לגלות אורך רוח עד שיוכלו לגרוף את הקופה הגדולה, כאשר תוצאות הניסויים רחבי ההיקף של Samumed צפויות להגיע במהלך השנה וחצי הקרובות.

בבניין החברה בסן דייגו, הכולל מעבדות שוקקות בעכברים ובחולדות, שוקדים על מלאכתם כ־120 עובדים. לאחר הראיון הארוך פורשים קיבאר וסאמיקוגלו לארוחה במסעדת סושי. בעוד שסאמיקוגלו היה הדובר הראשי בשיחה, קיבאר ישב בדממה כאדם המציץ בקלפיו, מודד את היריב וממתין להזדמנות להעלות את סכום ההימור.

הכתבה מופיעה בגיליון יוני של מגזין פורבס ישראל


הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן