|
כשבאקדמיה משתמשים במילה "חכם", הכוונה היא בדרך כלל לאינטליגנציה באופן כללי. זוהי היכולת ללמוד, לחשוב וליישם. במשך עשורים חשבו מדענים שניתן למדוד את החוכמה בעזרת ה-IQ ומבחנים קוגניטיביים נוספים.
אבל, מסתבר שחוכמה בעולם האמיתי היא דבר אחר לגמרי, היא לא מוגדרת באמצעות ציון הפסיכומטרי. זה יותר בכיוון של חשיבות העבודה הקשה, התמדה וחוסן נפשי. תקראו לזה כוח סבל, אומץ או עקשנות. בגלל שמדובר בתפיסות מעט ישנות, היום קל מתמיד להחמיץ אותן.
בעסקים השאלות הן: מי יכול להביא לביצועם של דברים? מי יכול להשיג, להחזיק ולהצליח? מחפשי נפט או סוכני ביטוח מפולפלים עשויים שלא להיות גאונים מתמטיים כמו מייסד גוגל, סרגיי ברין, אבל הם ערמומיים, פיקחים ומסוגלים. הם ישרדו בזמנים טובים ורעים. הם יסתגלו לשווקים המשתנים וירוויחו יותר משיפסידו.
בזמן שאנו מדברים על חוכמה, טום ג'ורגנס, מנכ"ל נט-אפ (NetApp), שמייצרת פתרונות אחסון מידע ושוויה כיום הוא כ-6.3 מיליארד דולר, אבחן את הנושא: "אני יודע שזה מעצבן הרבה אנשים, אבל ברגע שבן אדם נמצא בנקודה מסויימת בקריירה שלו או שלה – וזה לא כזה רחוק, אולי 5 שנים קדימה – כל הציונים והסימוכין האקדמיים שבעולם פשוט הופכים לחסרי משמעות. זה הכל לגבי מה שהשגת מהנקודה ההיא והלאה". לגבי האנשים שהוא עצמו מעסיק, אומר ג'ורגנס, "אני אפילו לא יודע באילו מוסדות אקדמאים למדו חלק מהצוות שלי, או מה הם למדו שם". עבורו ועבור מנכ"לים נוספים, בנקודה מסוימת זה הופך לפרט שאינו חשוב.
5 שנים קדימה הציונים הופכים לחסרי משמעות | אילוסטרציה: shutterstock
אם נסתכל על הרעיון מזווית "יזמית" יותר, גרג בקר, מנכ"ל בנק סיליקון וואלי, אומר ש"חלק מקרנות ההון סיכון הטובות ביותר שאני מכיר, מחפשות אנשים שכאילו עשויים טלאים טלאים, אנשים שעברו צרות ומצוקות. האנשים הללו הם שימצאו דרך לגרום לדבר לעבוד, לא משנה מה.
מיינרד ווב, יו"ר הדירקטוריון של יאהו מוסיף "מה שאני מחפש הוא כישרון. אבל כישרון הוא לא רק אינטליגנציה. כישרון הוא גם מה שעשית בחיים. אם אתה יזם שמנסה לפרוץ, זו עבודה קשה. עלייך להיות קשוח ולדעת להתמודד עם אכזבות. אני מחפש את מרכיב כח הסבל הזה".
זה אמור להוות חדשות טובות לרובנו: אנחנו לא מוגבלים ולא מוגדרים על ידי ה-IQ שירשנו. חלק ממה שהופך אותנו לחכמים בעולם האמיתי מגיע ממה שלמדנו לאורך הדרך, ובדרך כלל גם בדרך הקשה. אקדמאים יגידו שכל דברים הללו לא נאספים לכדי הגדרת החכמה, בסדר. מאמץ ועקשנות לא בדיוק מסתדרים בשורה אחת עם ההגדרה המדעית לאינטליגנציה. אבל לפני שנפסול את הדעה הזו בנוגע להגדרת החוכמה, תנו לי להראות לכם כיצד כח סבל מוביל באופן ישיר להיותנו חכמים יותר. זה נכון משום שכח סבל מוביל בהכרח ליכולת למידה מוגברת ויכולת הסתגלות מוגברת.
"מחפש את מרכיב כח הסבל". יו"ר דירקטוריון יאהו, מיינרד ווב | צילום: ויקיפדיה
כח סבל מייצר חכמה
מתקופת ההורות ועד תום חיינו, מה שמעצב את המעגל העצבי שבתוכנו, שמוביל להתנהגותנו, הוא הניסיון. זה יכול לכלול המון השפעות שהן מעבר לשליטתנו כגון מזל רע, כמו גם השפעות מכוונת של למידה ואימון. המח האנושי מפגין גמישות מדהימה, את היכולת להתאים קישוריות עצבית ותפקוד, גם עמוק בתוך העשור ה-7 לחיינו.
האנשים החכמים ביותר בעולם העסקים הם לא אלו עם ה-IQ הגבוה ביותר, הם אלו שבאופן קבוע שמים עצמם בסיטואציות שדורשות כח סבל וחוסן נפשי. מעשים אמיצים כאלה מאיצים למידה דרך הסתגלות.
לדוגמא, אנשי מכירות שמבצעים יותר שיחות, כמעט תמיד ירשמו ביצועים טובים יותר מאלו שמבצעים פחות שיחות. לא מדובר בהפתעה, אבל הנה הטוויסט: זה לא קורה רק בגלל שמבחינה מתמטית יותר שיחות יגדילו את הסיכוי להצליח. יש מעבר – באמצעות ההתמודדות עם משימת השיחה, המתקשרים החרוצים מציבים עצמם על עקומת למידה מהירה יותר. הם מגלים במהירות רבה הרבה יותר מה עובד ומה לא, הם לומדים מהר יותר טכניקות להתגברות על סירובים. לכן, עקומת ההצלחות שלהם תעלה. עצם הביצוע של הרבה שיחות גם עוזר לאדם ללמוד משמעת עצמית ולהבין את הגמול שבדחיית סיפוקים.
בעולם האמיתי, כח סבל הוא שהופך אותנו לחכמים.
עוד בנושא – 13 דברים להימנע מהם בדרך לחוסן נפשי
|
