Forbes Israel Logo

מרכז המוח בסורוקה – העתיד כבר כאן

עוד מרבית שדות הרפואה עוסקים במערכות שונות של הגוף, ובכך עוסקים בהארכת חיי האדם ואיכות חייו, רפואת המוח עוסקת במהותו של הקיום האנושי. כלל מערכות הגוף תומכות את מוחו ורוחו של האדם, ובאופן תאורטי ניתן להחליפן, אך מוח האדם הוא מהותו, ומחלות המערבות את המוח, פוגעות בעצם זהותו, אישיותו ותודעתו של הסובל מהן.

מורכבותו האדירה של המוח האנושי הביאה לכך שמספר מקצועות רפואיים עוסקים בטיפול במחלות שלו, כל אחד מהם בטכניקות אחרות, גישות שונות וראייה שונה. הנוירולוגיה, הנוירוכירורגיה, שיקום, נוירורדיולוגיה והפסיכיאטריה, עוסקים כולם בטיפול באנשים הסובלים מתחלואת מוח מנקודות מבט שונות מאוד.

התקדמות הידע בעשורים האחרונים הביאה אותנו להבנה שלא ניתן לבודד את הטיפול בחולים הסובלים ממחלות מוח סביב מקצוע אחד, ונדרש שילוב כוחות מקצועיים סביב המטופלים על מנת להעניק את הטיפול המיטבי. ד"ר גל איפרגן, מנהל המחלקה לנוירולוגיה וסגן מנהל סורוקה, מסביר כי "מספרם של הסובלים מתחלואת מוח גדל מאוד בשנים האחרונות וצפוי לגדול אף יותר. הזדקנות האוכלוסייה, שיפור ההישרדות של חולים בגילאים השונים, והתקדמות הרפואה גורמים לכך שתחלואת המוח הפכה לסיבה מובילה לתחלואה בעולם המערבי. 

"ההתקדמות המדהימה בחקר המוח מחייבת שילוב כוחות של קלינאים במקצועות השונים עם חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, ויכולה להביא לשיפור דרמטי בטיפול בחולים".

צוות חדר אנגיוגרפיה במהלך צינתור מוח בסורוקה 

המרכז הרפואי סורוקה זיהה את תחום רפואת המוח כתחום מרכזי באסטרטגיית ההובלה שלו. בשנים האחרונות הגביר מאוד את פעילותו בתחום, נכנס לתחומי פעילות חדשים ומגייס כוח אדם מקצועי על מנת להמשיך ולעבות את יכולותיו בתחום – כל אלה במסגרת מרכז המוח בסורוקה.

במרפאות מרכז המוח שנפתחו בסורוקה מלווה המטופל על ידי צוותים מהדיסיפלינות הרפואיות השונות, במטרה ליצור רצף אבחוני וטיפולי תחת קורת גג אחת ובכך גם להמשיך ולשפר את השירות הניתן למטופל.

"הדימות הוא 'תחנה מרכזית' של כל הרפואה, ובתחום המוח לא עושים אף צעד בלעדיו", אומר פרופ' אילן שלף, מנהל מערך הדימות בסורוקה ומומחה בנוירו-רדיולוגיה. "מה שמרתק בו במיוחד הוא היכולת לראות את המוח בפעולה פיזיולוגית וקוגניטיבית, תוך ביצוע אינטגרציה בין ממצאים בדימות לבין ממצאים בפיזיולוגיה ובנוירופיזיולוגיה". פרופ' שלף מדבר גם על השילוב בין הון אנושי איכותי לבין טכנולוגיות מובילות.

"יחד עם השותפים שלנו למחקר מאוניברסיטת בן גוריון, אנו מבצעים מחקרים ברמה עולמית. "אנחנו מובילים בתחום דימות מוח של עוברים עוד ברחם אימם. אנחנו מהמרכזים הרפואיים היחידים בארץ שמבצעים הדמיית מוח בעוברים, וזאת על מנת לעזור לעמיתינו הגינקולוגים לאבחן במדויק את מהות המומים שמתגלים בבדיקות אולטרה סאונד לנשים בהריון ולסייע להם גם בקבלת החלטות לגבי הפסקת או המשך ההריון. זו בדיקה שלוקחת את הטכנולוגיות לקצה עם תשובות קריטיות ומשמעותיות".

תחום צנתורי המוח הוא תחום חדש יחסית שנמצא במגמה של התפתחות.
חלק מהחולים, שסבלו בעבר ממחלות מוחיות חשוכות מרפא או שנזקקו לניתוחי מוח מורכבים, יכולים היום לקבל מענה בטיפול צנתורי דרך דקירה קטנה במפשעה. הציוד משתכלל משנה לשנה ואיתו גם היכולות הטיפוליות והאפשרות לסייע במחלות יותר ויותר מורכבות של כלי הדם במוח.

רופאי מרכז המוח של סורוקב (מימין לשמאל): ד"ר גל איפרגן, ד"ר יולי טרגר, ד"ר ענת חורב, ד"ר ישראל מלמד, ד"ר הדר שלו ופרופ' אילן שלף

לאחרונה נחנך בסורוקה חדר נוירואנגיוגרפיה ביפלנארי חדש לצנתורי מוח וחוט שדרה. מדובר בחדר מהמתקדמים מסוגו בעולם, המצויד במכשיר שיקוף דו-ממדי. המכשיר מצלם את המוח משני כיוונים בו זמנית, משקף אותו על גבי שני מסכים שונים ומאפשר למצנתר לקבל מידע רב בשיקוף אחד, תוך צמצום משמעותי בכמות הקרינה לנבדק.

דברי ד"ר ענת חורב, מנהלת היחידה להתערבות פולשנית במוח, "זהו מכשיר ראשון מסוגו בסורוקה והמתקדם בעולם. יתרונו הגדול בכך שהוא מאפשר לבצע פעולות מורכבות מבעבר בדיוק רב ביותר ותוך קיצור משך הצנתור. עם הפעלת חדר האנגיו ביפלאנרי, צוות צנתורי המח בסורוקה מוביל בארץ בביצוע צנתורי מוח לסוגיהם".

באמצעות הציוד המתקדם ניתן לבצע את כל סוגי הפרצדורות: מפרצת מוחית, מומים של כלי דם במוח ובחוט השדרה, שבץ מוחי, השתלת סטנטים בעורקי הצוואר ובמוח וטיפולים חדשניים לחולים הסובלים מעלייה בלחץ תוך מוחי בעקבות הצרויות ורידיות.

ד"ר ישראל מלמד, מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה בסורוקה, מציין כי "הקמת מרכז המוח בסורוקה מאפשרת לעוסקים בטיפול במחלות מערכת העצבים לקרוא את מערכת העצבים כספר פתוח, כך שניתן יהיה לטפל במחלות מערכת העצבים המרכזית בטכנולוגיות העתידיות כפי שמטיילים ללא מורא בכל אתר אחר".

המחלקה לנוירוכירורגיה בסורוקה מטפלת בחולים הזקוקים לטיפול ניתוחי במגוון מחלות של מערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט השדרה).
במסגרת זו מטפלת המחלקה בחולים הסובלים מגידולי מוח שפירים וממאירים, גידולי בסיס הגולגולת, גידולי בלוטת יותרת המוח (היפופיזה), מחלות כלי דם של המוח וחוט שידרה, מומים מולדים ונרכשים וזיהומי מערכת העצבים המרכזית הדורשים טיפול כירורגי. בנוסף, מטפלת המחלקה בחולים הסובלים ממחלות עמוד השדרה ו/או חוט השדרה בהם ניתוחי דיסק מותני צווארי וגבי, ניתוחי היצרות תעלת השדרה וגידולים של תעלת השדרה או חוט השדרה.

צוות המחלקה עתיר ניסיון בטיפול בחבלות ראש, עם אחוזי הצלחה גבוהים ביותר של החלמה במונחים בינלאומיים ותוך כדי קביעת סטנדרטים טיפוליים בפצועי ראש.
שיפור בטכנולוגיות דימות מוחית וטכנולוגיות מיפוי וניטור פעילות המוח, מאפשרים לבצע את הניתוחים המורכבים ביותר בהצלחה מרבית, תוך כדי מזעור הנזק והתחלואה הנלווית למטופל. הצוות מבצע ניתוחים זעיר פולשניים על ידי הכנסת מצלמה זעירה בקוטר של 6 מ"מ (NEURO-ENDOSCOPE) דרך נחיר האף אל המוח, וכורתים באמצעותה גידולים בבסיס הגולגולת, ללא כל חתך חיצוני. מערכות ניווט מוחיות (NEURO-NAVIGATION) מאפשרות את תכנון הניתוח ואת הגישה הניתוחית לכריתת גידולי מוח או גרייה מוחית בדיוק מרבי, ובכך למנוע נזק לרקמת המוח התקינה.

מרפאת הנוירופסיכיאטריה בסורוקה נחשבת למובילה בתחומה ברמה הארצית. "במרבית המקרים", מציין ד"ר הדר שלו, מנהל המרפאה הנוירופסיכיאטרית, "לאחר המענה הכירורגי הניתוחי חולפת הסכנה לחיי המטופל. אז נותר השלב בו המוח צריך להחלים ממה שעבר עליו. בשלב הזה אנחנו נותנים את המענה המשלב שיקום מוחי, נפשי וקוגניטיבי. אנחנו פועלים כבר בשלבים הראשונים של הטיפול כדי להתמודד עם סימפטומים של חרדות ודיכאונות של המטופלים".

אירועים מוחיים, פגיעות ראש, גידולי מוח ומחלות זיהומיות וניווניות של רקמת המוח, יכולים לפגוע ביכולות המוחיות, לגרום לירידה תפקודית ולפגיעה ממשית באיכות החיים. מחלות וחבלות מוחיות יכולות לפגוע בתנועה ותחושה, תפקוד מנטלי ושפתי, לגרום להפרעות התנהגות ומצב הרוח. לא פלא שכמעט כל פגיעה מוחית מביאה לצורך להערכה וטיפול שיקומי מקצועי במסגרת מתאימה.

"למעשה", אומר ד"ר יולי טרגר, מנהל מחלקת השיקום בסורוקה, "שיקום רפואי עם צוות רב מקצועי מאומן מלווה את המטופל מיום הפגיעה ומהווה חלק פעיל ואינטנסיבי של מרכז המוח, הפועל על פי תוכנית אחידה תוך שיתוף המטופל ובני משפחתו".

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.