| ישנן כמה דרכים שבאמצעותן ניתן להעריך טרנדים עכשוויים בתהליך המיליטריזציה של החלל. דרך אחת היא להסתכל כיצד מדינות מפתחות ובודקות טכנולוגיות חלל שיש להן מספר שימושים. הטכנולוגיות האלו מקבלות תשומת לב רבה מצד קובעי המדיניות. אבל, דבר חשוב אחר שבוחנים אותו היטב, הוא כיצד צבאות מארגנים תשתיות מוסדיות כדי להשפיע על תוצאות בחלל לטובתם.
לצבא ארה"ב יש את הפעילות הגלויה ביותר בפיתוחים העכשוויים האלו. הפיקוד האסטרטגי של צבא ארה"ב (USSTRATCOM) מגן בנחישות על חלקה של ארה"ב בחלל. משמעות ההגנה היא לא רק שמירה על החומרה הטכנולוגית ושדרוג היכולות שלה. המשמעות האמיתית של יעילות התפעול היא הפחתת סיכון אסטרטגי על ידי העלאת פיקוח בחלל, כמו גם הגברת יכולות תקשורת והגדלת מידע (מקומי ובינלאומי כאחד). לכן, USSTRATCOM מעורב גם בצעדים שמשלבים תשתית מוסדית כדי לאבטח את יכולות החלל של ארה"ב והיתרונות שלה.
ארה"ב היא לא היחידה במסלול הזה. מעצמות אחרות מתקדמות ומקדישות יחידות צבאיות שלמות שמחפשות כיצד לשמור ולהגן על היתרונות והיכולות בחלל של המדינות שלהן.
יפן שוקדת בעקביות על יצירת כוח פיקוח בחלל, אשר אמור להתחיל לפעול ב-2019. המהלך הזה, יחד עם תפיסות מדיניות שכבר נראו בעבר, מוסווה תחת שפה של תצפיות על סלעים בחלל והפיכת הפיקוח עליהם לקשה יותר. מאז 1996, משמר החלל היפני (JSGA), ארגון ללא מטרות רווח, קיבל על עצמו משימה לצפות בסלעים בחלל ובאובייקטים הקרובים לכדור הארץ. מתקני התצפית האופטיים והרדאר שלו ממוקמים תחת תחום השיפוט של העיר אוקאיאמה, והם נבנו על ידי פורום החלל היפני בתחילת שנות ה-2000, תוך סבסוד מהממשלה היפנית.
משרד ההגנה היפני ירכוש את המתקנים האלו יחד עם משרד החינוך, התרבות, הספורט, המדע והטכנולוגיה היפני (MEXT) והסוכנות היפנית לחקר החלל (JAXA). הוא מתכוון להפעיל אותם יחד צוות מיוחד, כולל יחידות ייעודיות מכוח ההגנה האווירי. הדגש הראשוני של הפעילות שלהן יהיה לנטר את פעילות הסלעים ואובייקטים אחרים, במטרה להגן על נכסי החלל היפנים. הפעילויות האלו יתאימו גם לבחינתם של איומים פוטנציאליים מצד כלי נשק נגד לוויינים (ASAT).
צבאות המעצמות עוברים ארגון מחדש, כדי לייעל את יכולות הלחימה שלהם בחלל | צילום: thinkstock
הצעדים של יפן מקבלים חיזוק על ידי הגדלת שיתוף פעולה בין יפן לארה"ב, ועל ידי ההבנה כי אינפורמציה אשר תזרום בשני הכיוונים במסגרת ברית מעמיקה עליה הן חתומות, תסייע לשתיהן. כל הצעדים האלו מעודדים על ידי חקיקה ביטחונית חדשה שהועברה לאחרונה על ידי ממשלת יפן בראשות שינזו אבה.
יפן היא לא המדינה האסייתית היחידה שפועלת בתחום. סין מתכננת גם היא להקים יחידות חלל מיוחדות. פעילותה בחלל והנכסים שלה בו הובאו כבר תחת חוק בטחון לאומי חדש. הארגון מחדש שביצעה לאחרונה בצבא השחרור העממי (PLA) לעבר כוח לחימה יעיל יותר, צבר תשומת לב רבה, במיוחד בשל קיצוצים בכוח אדם ואיחוד איזורים במדינה. סביר להניח שהמשאבים מצעד זה יושקעו ביכולות הגנה בתחום החלל.
בדיוק כמו בארה"ב, הצעד הזה מעלה אל פני השטח מציאות רבת תחומים. הבנה של הדרך בה משאבים בתחום החלל יכולים להשתלב במרחב הסייבר, תהפוך אולי להיות קריטית עבור מה שסין מכנה "בניית אספקת מידע" באסטרטגיית ההגנה שלה. ההיערכות מחדש הזו, המתבצעת באופן מתמשך, תשפיע על האפקטיביות של ה"צבא השמימי" אשר סין מקימה כחלק מהאסטרטגיה שלה בחלל.
רוסיה איחדה לאחרונה את כוחותיה באוויר ובחלל לתוך חיל האירוספייס. בנוסף, חל שינוי בדרך בה רוסיה תופסת את האיומים עליה. הצעדים שלה מונעים על ידי הערכה נרחבת ש"מרכז המשיכה" בלחימה עבר למרחב השמיים. שינויים מרחיקים נוספים אולי יהפכו לחשובים בעתיד. אך כעת, המבנה הפיקודי החדש משקף את האמונה של מנהיגי צבא רוסיה כי התקפות באוויר ובחלל בוודאי יהיו המהלכים הראשונים של כל קונפליקט שהוא, בין אם קטן או גדול. לפי התפיסה שלהם, רק ארגון מחדש יכול להבטיח תגובה מידית ויעילה.
אם לוקחים בחשבון את הצעדים האלו, לא יהיה מפתיע לגלות כי כוחות אחרים של מדינות הפועלות בחלל יגדירו מחדש את המשימות הצבאיות שלהם. השלום אשר ימשיך לשרור בחלל – הוא מה שכן יהיה מפתיע בעקבות הנוכחות של הכוחות האלו.
|
