הייזל קרסקיוולו נסעה באוטובוס הביתה מהעבודה בשעת לילה מאוחרת, כאשר גבר אשר היה נראה במצוקה החל לצעוק לעברה. כשירדה בתחנה שלה, בפרבר בשיקגו, האיש ירד אחריה וגרם לה להרגיש לא בטוחה. במקום להתקשר למשטרה, היא השתמשה באפליקציה בטלפון שלה כדי להתקשר בווידיאו לשירות אבטחה פרטי שנשאר איתה על הקו עד שהגיעה הביתה. אם היה קורה משהו, הכל היה מוקלט, והסוכן יכול היה לזמן את המשטרה אל מיקומה.
בתקופה שבה אנשים נמצאים בכוננות גבוהה, אך עם זאת מהססים להתקשר למשטרה, אפליקציה חדשה בשם Our Bond מנסה לספק תחושת ביטחון לאלו שנמצאים במצבים שמתרחשים "מתחת לקו החירום המשטרתי", אומר המייסד דורון קמפל. קרסקיווילו, שהגיעה בשלום לביתה, היא אחת מכ-150 אלף משתמשי האפיקציה, שהושקה באופן ברחבי ארה"ב בנובמבר 2019.
"הרשויות לא יכולות להרשות לעצמן להקים בעזרת כספי המיסים פלטפורמה שתאפשר לכולנו לפנות אליה כשאנחנו מרגישים לא בנוח", אומר קמפל בן ה-57, סגן מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, שקיבל את צל"ש הרמטכ"ל והפך לאחר שחרורו ליזם הייטק שפועל בארה"ב. "אנחנו קוראים לזה פער הביטחון האישי".
החברה מניו יורק מעסיקה מוקדנים שמתקשרים עם משתמשים באמצעות טקסט, וידאו או שמע. מישהו במצב של אלימות במשפחה, למשל, לא יוכל להתקשר בבטחה למשטרה. במקום זאת, הם יכלו לשלוח הודעה בצורה דיסקרטית לאחד מנציגי Bond בבקשה שיתקשרו לשוטרים.
במבט ראשון נראה כי Bond מכוון לשוק נישה מאוד מצומצם. אחרי הכל, כמה אנשים נקלעים למצבים לא בטוחים בתדירות כה גבוהה שהם מוכנים לשלם עבור אפליקציה בשביל השקט הנפשי? עד כה, רק 10% ממשתמשי Bond, או כ-15 אלף איש, משלמים כ-10 דולר בחודש עבור השירות, ומניבים הכנסות משוערות של 1.5 מיליון דולר.
אבל יש כמה סיבות לקחת ברצינות את Bond. ראשית, אפליקציות "לביטחון הציבור" כמו Citizen, שמספקת מעקב אחר פשעים, ו-NextDoor, רשת מדיה חברתית שכונתית, הפכו פופולריות מאוד בארה"ב. ל-Citizen יש יותר מ-6 מיליון משתמשים וכעת NextDoor פועלת בעשר מדינות לאחר שגייסה כמעט חצי מיליארד דולר. שנית, מייסד Bond מהמר בגדול על הצלחות העבר שלו ומאמין שהוא יכול לבנות שוב חברה מצליחה.
אחת מתכונות הליבה של הפלטפורמה הוא כלי בינה מלאכותית כביכול בשם "עקוב אחר ההליכה שלי", שיכול לזהות אם משתמש עבר מהליכה לריצה או לרכב נע; שינוי בלתי צפוי בתנועה יגרום לנציג Bond לבדוק אם הלקוח בסדר או להתקשר למשטרה
עד כה השקיע קמפל 16.5 מיליון דולר מכספו האישי ב-Bond, שאותה החל לפתח בשנת 2017. הוא גייס עוד 55.5 מיליון דולר, בין השאר מחברה בבעלות מיליארדר eBay, פייר אומידיאר וקרן JVP הירושלמית. למרות שפיטר 50 מתוך 150 עובדי החברה מוקדם יותר השנה בשל מגיפת הקורונה, קמפל אומר שהוא החל לשכור מחדש עובדים ועדיין מקווה להגדיל את הפלטפורמה ליותר מ-500 אלף משתמשים פעילים עד סוף השנה. "זו פרדיגמה חדשה", אומר קמפל. "לאנשים לוקח זמן להבין ולאמץ פרדיגמות חדשות".
לא צריך חופשות
סיפור הרקע של קמפל ראוי לסרט. הוא נולד בירושלים וגדל בראשון לציון. בצבא, שם שירת 13 שנה, עלה בדרגות עד שהפך לסגן מפקד סיירת מטכ"ל. בשנת 1992 הוא הוביל את מבצע "שיח אטד", שמטרתו היתה התנקשות בסדאם חוסין; המבצע נגדע לאחר שחמישה חיילים נהרגו במהלך האימון המסכם, במה שנצרב בתודעה הישראלית כאסון צאלים ב'. בעקבות האסון קמפל הועמד לדיו ופרש מהצבא.
לאחר שחרורו הוא עבר לארה"ב ובשנת 1994 התקבל לבית הספר למנהל עסקים בהרווארד. הוא הפך לסגן נשיא ב-Dell EMC לפני שהשיק שתי חברות תוכנה. אחת מאותן חברות, Diligent Technologies, שמייצרת תוכנה לסיוע בפגישות דירקטוריון, נמכרה ל-IBM תמורת כ-200 מיליון דולר בשנת 2008. חברה נוספת, SimpliVity, המייצרת תוכנות חסכוניות בעלות למרכזי נתונים, נמכרה ל-Hewlett Packard Enterprises תמורת 650 מיליון דולר בשנת 2017.
לדברי קמפל, הוא החל לעבוד על Bond מיד לאחר מכירת SimpliVity. "אני לא צריך חופשות", הוא אומר.
Bond היתה בפיתוח כמעט שנתיים לפני שהחלה בדיקות בטא בעיירה לא ידועה בקונטיקט בשנת 2019. בנוסף ליכולות התקשורת, אחת מתכונות הליבה של הפלטפורמה הוא כלי בינה מלאכותית כביכול בשם "עקוב אחר ההליכה שלי", שיכול לזהות אם משתמש עבר מהליכה לריצה או לרכב נע; שינוי בלתי צפוי בתנועה יגרום לנציג Bond לבדוק אם הלקוח בסדר או להתקשר למשטרה.
בעיה פוטנציאלית אחת: פרטיות נתונים. למרות שמדיניות הפרטיות של Bond הבטיחה לא לשתף את נתוני הלקוח באופן חיצוני לעולם, המדיניות אמרה גם כי היא יכולה להשתמש בהקלטות שמע ווידאו ללא אישור משתמש לצורך פרסום ומטרות אחרות. לאחר שפורבס ביקש הבהרות על הסתירה, Bond שכתבה את המדיניות, כך שתידרש לשם כך הסכמת הלקוח.
דאגה מוקדמת נוספת היא תפקידה של Bond כחברת אבטחה פרטית הפועלת בסביבות מתוחות השמורות בדרך כלל לעובדי החירום. כחברה פרטית, Bond אינה כפופה לחוקי שקיפות החלים על פקידי ציבור וסוכנויות ממשלתיות; השיחות בין המשתמשים לנציגי החברה לא יכולות להיות נגישות לציבור, אומר קייד קרוקפורד, המוביל את תוכנית "טכנולוגיה עבור חירות" של האיחוד האמריקני לחירויות אזרחיות. "יש כאן הרבה דגלים אדומים".
כאילו צפתה את החששות מפני סביב עניין הפרטיות, Bond יצרה קשר עם גורמי אכיפת החוק, ושכרה אנשי משטרה בכירים לשעבר כדי לייעץ לחברה כיצד לעמוד בחוקים המקומיים. אד דייויס, שהיה מפקח משטרת בוסטון בין השנים 2006-2013 הוא בין המייעצים ל-Bond. דייויס מציין כי עובדי המוקד הטלפוני של Bond, המכונים "סוכני אבטחה", מקבלים הכשרה של ארבעה שבועות, כולל קורס שעברו נציגי מוקד החירום של המשטרה. הוא גם דחה את החששות סביב השקיפות ואומר כי הפרטה בתחום השיטור נמשכת כבר עשרות שנים. "[Bond] מכניסה את הטכנולוגיה למשוואה", אומר דייוויס. "זה רק השלב הבא בתהליך הזה".
מעבר לאנשים פרטיים, Bond אומרת כי היא מציעה לתאגידים וארגונים רב לאומיים לספק מנויים בכמויות גדולות לעובדיהם (קמפל אומר כי עד כה יש לו חוזים עם "פחות מעשרה" תאגידים, אך סירב למסור את זהותם). החברה גם מתרחבת מעבר לסוכני האבטחה הטלפוניים שלה: האפליקציה מעניקה כעת סיוע בצד הדרך ויכולה להזמין Uber או Lyft למיקום המשתמש.
עבור לקוחות כמו קרסקווילו בת ה-30 השימוש ב-Bond הפך לשגרה יומיומית; היא משתמשת בפלטפורמה לעתים קרובות כל כך עד שהכירה כמה מעובדי המוקד הטלפוני. כאדם חרדתי, היא אומרת, התכונה "עקוב אחר ההליכה שלי" מקלה על כל החששות שלה.
צילומים: Shutterstock
