סידור תפילה: מאבק נשות הכותל זוכה לניצני הצלחה

משולש היחסים שבין חברה, דת ומדינה הוא מהסבוכים והרגישים ביותר בישראל. מילים, כמו ליברליזם, אורתודוכסיה, שוויון, חופש, אמונה ומסורת מגלמות בתוכן משמעויות רבות מספור כשזה מגיע למרקם היחסים בישראל, וכשמכניסים פנימה גם את הכותל המערבי ואת המילה עמוסת המשמעות "פמיניזם" – מקבלים כבר מערבולת דעות של ממש. אז בחרו את המטאפורה המתאימה ביותר לדעתכם: "לשחות נגד הזרם", "לקפוץ למים העמוקים" או אולי "לייצר סחף" – כל אחת מהן תתאר את מה שארגון נשות הכותל מנסה לעשות כבר מאז 1988, עת הוקם, וכל אחת מהן תרמז מדוע דווקא ענת הופמן – אלופת ישראל בשחייה לשעבר – היא המתאימה ביותר להוביל את התנועה הזו מאז הקמתה ועד היום.

הכתבה מופיעה בגיליון יולי של מגזין פורבס ישראל

לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

נשות הכותל הן קבוצת נשים דתיות מכל הזרמים היהודיים (אורתודוכסיות, קונסרבטיביות ורפורמיות), הנאבקות על שוויון זכויות וחופש תפילה לנשים בכותל המערבי. הנשים מתאספות בעזרת הנשים של הכותל מדי ראש חודש עברי ומקיימות תפילה המונית. תפילת הנשים מעוררת את חמת המתפללים החרדים במקום, הרבנות הראשית, רב הכותל וחוגים שמרניים אחרים במרחב שבין דת ומדינה בישראל, בעיקר משום שהן קוראות מתוך ספרי תורה, מתפללות ושרות בקול רם מתוך סידורי תפילה (ייעודיים), מניחות תפילין ומתעטפות בטליתות. סידורי התפילה שלהן, אגב, הם היחידים בעולם כיום שמאפשרים תפילה משותפת לשלושת זרמי היהדות המרכזיים, ורק בראש חודש תמוז האחרון (ב־7 ביולי) עמד סידור כזה במרכז תשומת הלב התקשורתית, כשהמתפללים בעזרת הגברים בכותל שמו עליו את ידם וקרעו אותו לגזרים, במחאה על פעילות הנשים ברחבה הסמוכה.

"בניגוד למנהג המקום"

על פי נתוני רשם העמותות, נשות הכותל היא עמותה כבר מאז יוני 1998, כעשור לאחר הקמתה. בארגון מספרים כי הרישום בא לאחר שהבינו שם, כי "מדובר במאבק עקרוני, המצריך מאיתנו להיות ישות משפטית שתוכל לעתור לבג"צ, להציג נושאים בזירה הציבורית והפוליטית, לפעול ברמה הארגונית, לגייס עובדות וכן לגייס תרומות" – מקור ההכנסה הבלבדי של העמותה.

מנכ"לית ארגון נשות הכותל, לזלי זקס, מעוכבת עם ספר תורה | צילום: מיכל פתאל

ואכן, ב־27 השנים האחרונות ידע מאבקן של נשים, כמו הופמן או המנכ"לית לזלי זקס, גלים שונים של הצלחה ומפלה. כבר ב־1989 הגיש הארגון עתירה לבג"צ, שבה דרשו הנשים לעגן את זכותן להתפלל ברחבת הנשים של הכותל כמנהגן, למרות התנגדות מתפללות ומתפללים אחרים, היות שהוא אינו סותר את ההלכה היהודית עצמה. אף שבשנת 2000 הוכרע הדיון פה אחד לטובת נשות הכותל, דיון נוסף בתיק שלח אותן בשנת 2003 להתפלל באזור הקרוי "קשת רובינזון" ונמצא בחלקו הדרומי של מתחם הכותל, אזור שהוא אתר ארכיאולוגי שלא הוכשר לתפילה ולגישת מבקרים.

בשנת 2013 פסק השופט המחוזי משה סובל, בדיון משפטי אחר שהתנהל בנושא, כי נשות הכותל הן חלק ממנהג המקום בכותל המערבי ובכך אפשר להן להמשיך ולהתפלל במקום כדרכן. אלא שתקנה שהתקין רב הכותל בשנת 2010, לפיה אין להכניס או להוציא ספרי תורה אל רחבת הכותל, עדיין גורמת לכך שנשות הארגון נעצרות ומעוכבות לחקירה בידי המשטרה משום שהן מפרות את "המנהג המקובל במקום". כל המעצרים והעיכובים הללו הסתיימו בלי שיוגש כתב אישום, ואין זה מפתיע – הלוא הכרעת השופט סובל ממילא מבטלת את התקנה שמביאה למעצרים.

מהדרה להאדרה

שנת 2016 נפתחה בהחלטת ממשלה דרמטית מאוד בעניין נשות הכותל, שבשלוש השנים האחרונות לקחו חלק משמעותי במשא ומתן שהתנהל בין הזרמים והארגונים השונים במדינה הרלוונטיים לנושא, בתיווך הממשלה. ההחלטה הכריעה, ברוב של 15 שרים מול חמישה, כי רחבת תפילה חדשה שתשמש את הקהילות הקונסרבטיבית והרפורמית תוקם בצמוד לרחבת הכותל המוכרת, והטקסים יתנהלו בה ברוח ערכי השוויון המגדרי והפלורליזם. הרחבה החדשה תנוהל על ידי מועצה חדשה, שבה תהיינה גם נציגות של נשות הכותל, ולא על ידי רב הכותל, כך לפי החלטת הממשלה המאשררת את ההסכמה שהשיגו כלל הארגונים בתום המשא ומתן ביניהם.

בארגון רואים בחלטה זו "האדרת נשים" לאחר שנים שבהן התאפיין הטיפול הממסדי בסוגיה בנטייה ל־הדרת נשים". אלא שלאחר אישור הממשלה ניראה כי המפלגות החרדיות קיבלו רגליים קרות, וכעת המתווה תקוע וצפוי לחזור אל שולחן המשא ומתן. במצב כזה ברור מדוע לא יכול הארגון לעתור כנגד המדינה על המשך המעצרים בשטח – משום שהוא נושא ונותן מולה בעניין אחר כעת.

למעט קבוצה מצומצמת מאוד של נשים המובילות את פעילות הארגון בעבור שכר סמלי, מרבית חברות ההנהלה בנשות הכותל (המעגל המרכזי שמוביל את פעילותו) עובדות בהתנדבות. עד שהממשלה תחליט לאן היא לוקחת את מתווה הפשרה, בארגון ממשיכים לקרוא לציבור הרחב להצטרף לתפילות, ונראה כי בשטח לא רק נשים מצטרפות אלא גם גברים. בארגון מספרים כי בכל ראש חודש ישנם גם גברים המתלווים לשולי הצעידה אל הכותל ומתפללים בסמוך לרחבת הנשים, מאחורי מחיצה, תוך שהם נותנים למתפללות רוח גבית.

לדירוג המלא של הנשים המשפיעות בישראל 2016