|
"העולם הדיגיטלי והמחובר הפך את מה שבעבר קראנו לו 'אבטחת מידע' למשהו מרכזי יותר בחיינו. כבר לא מדובר באבטחת מידע, אלא גם באבטחה פיזית, באבטחה של פרטיות. המהפכה התעשייתית הרביעית מביאה איתה את החיבור בין העולם הפיזיקלי לעולם הווירטואלי". במילים אלו מתאר נדב צפריר, מפקד יחידת 8200 לשעבר וכיום מייסד שותף ומנכ"ל במיזם הסייבר Team8, את הגורמים למיקום המרכזי שתופס הסייבר בנוף היזמות בעולם ובארץ.
הכתבה מופיעה בגיליון מאי של מגזין פורבס ישראל
לרכישת הגיליון חייגו 077-4304645
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק
בשוק הזה בולטות חברות ישראליות רבות, כאשר לדברי צפריר, לישראל היה מקום משמעותי באופן היסטורי בעולם ה־IT ובעולם אבטחת המידע. "המקום שבו ישראל מצליחה לשחק מעל המשקל שלה ולזוז מהר, נובע בין השאר משיתוף הפעולה בין גורמים שונים בארץ – האקדמיה, התעשייה, הצבא", הוא אומר. "היתרון השני של ישראל הוא דווקא בגלל הגודל הקטן והקשרים הבלתי אמצעיים כאן". יתרון נוסף הוא "בתי הספר לסייבר" שמהווה צה"ל. "גיוס החובה גורם למצב שיש מאות ואלפי צעירים שמתגייסים ליחידות טכנולוגיות, בעולם שבו מומחה סייבר הוא אולי המיומנות שהכי חסרה. בעשור השלישי לחייהם הם יוצאים החוצה מהצבא עם כלים שהם פנטסטיים למי שרוצה ליצור חדשנות בעולם הזה. הצלחנו לקחת חיסרון כלכלי דרמטי, שזה האיום הביטחוני על ישראל – לגייס את טובי בנינו ובנותינו למקום שבו יתחילו קריירה – ולהפוך אותו ליתרון תחרותי, לבית ספר לחדשנות".
לרשימת חברות הסייבר המבטיחות בישראל
לכך יש להוסיף את פעילות מרכזי הפיתוח בארץ של החברות הגדולות והמשמעותיות בעולם – מיקרוסופט, IBM, גוגל ואחרות, וגם את היכולת הישראלית לחשוב מחוץ לקופסה.
אך החינוך וההכשרה אינם מתמצים רק ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל. נוסף לחמישה מרכזי מחקר אקדמיים הפועלים בארץ, נפתחות בשנים האחרונות עוד ועוד מגמות בבתי ספר תיכוניים, המכשירות כבר בתחילת הדרך את הדור הצעיר שנושם טכנולוגיה.
בארץ פועלות חברות בתחום הסייבר יותר מבכל מקום בעולם | צילום: fotolia
לא מקשה אחת
באומת הסטארט־אפ פועלות חברות בתחום הסייבר יותר מבכל מקום אחר בעולם, ולפי דוח מצב תעשיית הסייבר הישראלית לשנת 2015 של קרן הון הסיכון YL קפיטל – תעשיית הסייבר הישראלית שנייה רק לזו האמריקאית. צ'ק פוינט היא אולי החברה המזוהה ביותר עם תעשיית הסייבר המקומית, אך מדוח של חברת המחקר IVC עולה כי יותר מ־430 חברות ישראליות פועלות בתעשיית הסייבר המקומית, כאשר ב־2015 גייסו חברות סייבר מקומיות יותר מ־500 מיליון דולר. המשקיעים בתחום מגוונים – קרנות הון הסיכון הבולטות הן גלילות קפיטל, YL קפיטל ו־JVP, כאשר לצידן משקיעים גם גופים ממשלתיים, כמו מטה הסייבר הלאומי, המדען הראשי במשרד הכלכלה ומכון הייצוא. Team8 בולטת אף היא בנוף הסייבר המקומי כמיזם שהוא גם תוכנית האצה וגם קרן הון סיכון. תוכניות האצה נוספות הפועלות בתחום הן למשל תוכנית היזמות של בוגרי 8200 (8200 EISP) ואקסלרטורים של חברות בינלאומיות. אלה האחרונות משחקות תפקיד חשוב גם מבחינת אקזיטים – מיקרוסופט רכשה ב־2015 את Adallom ו־Secure Islands, כאשר סטארט־אפים אחרים נרכשו בשנה שעברה על ידי הענקיות המקומיות בתחום, צ'ק פוינט וסייבר ארק.
השוק הישראלי קטן ולכן רוב הסטארט־אפים המקומיים מכוונים את העשייה שלהם לחו"ל. לפי נתוני משרד ראש הממשלה, ייצוא הסייבר ב־2015 היווה כ־5% מהיקף השוק הגלובלי, ועמד על 3.5 מיליארד דולר.
אנו מרבים לדבר על סייבר כעל תחום בודד ומוגדר, אך למעשה, לא מדובר במקשה אחת. עולם הגנת הסייבר הוא עולם נרחב מאוד, הכולל תתי־תחומים רבים. אלה נוצרים מחלוקות שונות, שחלקן מתייחס אל התעשייה שאליה פונה החברה, וחלקן לשיטות הפעולה או הגישות שבהן משתמשות החברות. אחת הגישות המעניינות כיום היא הטעיה (Deception), המקיפה את שרתי הארגון או תשתיות הענן שלו בסביבה וירטואלית מזויפת, המטעה את התוקפים ולא מאפשרת להם להגיע למידע האמיתי. שיטות פעולה נוספות הן בידוד של המתקפה (Isolation) או מניעה של חדירת האיום (Prevention). תחום אחר שהולך וצובר מקום מרכזי בעולם הסייבר הוא הגנה על כלי רכב "מחוברים" (Connected Cars). כבר היום מערכות רבות ברכב הן ממוחשבות, וכאשר המכוניות האוטונומיות יעלו על הכביש, הביקוש להגנה על המערכות שלהן רק יגבר. העלייה באוטומציה, שמתרחשת גם במערכות בקרה תעשייתיות ובתשתיות קריטיות, כמו חשמל ומים, לא רק פישטה תהליכים אלא גם הביאה סכנות חדשות של פריצה, השבתה והדלפת מידע. חברות סייבר רבות עוסקות בהגנה על המערכות האלו (חברות Industrial או SCADA). תחום נוסף שקיים כבר זמן מה, אך החל להתחמם השנה, הוא המכשירים הניידים המאובטחים, שהינם קשים לפריצה ומאפשרים שיחות מוצפנות. למכשירים אלה ביקוש רב, ובשנים הקרובות בוודאי נראה סטארט־אפים חדשים שעוסקים בכך.
תפיסות עולם חדשות
"כרגע ישראל היא שחקנית משמעותית בתחום, אבל מבחינה מספרית יש לנו עוד דרך ארוכה לעשות", אומר צפריר. לדבריו, כדי שישראל תהיה שחקנית מובילה בעולם, צריכים לקרות כמה דברים: ראשית, על הישראלים לייצר תפיסות עולם חדשות ולא רק לייצר טוב יותר את מה שאחרים עושים. שנית, יש ללמוד כיצד מנצלים את יתרון המגרש הביתי. "אנחנו למשל מובילים את כל עולם ההטעיה. אבל צריך להסתכל מעבר לרשתות ה־IT – עולמות התחבורה, האנרגיה, התשתיות הקריטיות והתעשיות". לבסוף צפריר סבור, שיש "לגרום לכך שכמה מהחברות שייבנו כאן יהיו כאלה שיוכלו לגדול ולהפוך לתעשייה של ממש, לא רק להוות מרכזי פיתוח. חברות שיידעו להיות הצ'ק פוינט הבאות ייצרו תעשייה אמיתית".
בפרויקט מיוחד פורבס מציג את 10 חברות הסייבר הישראליות המבטיחות כיום. הן עוסקות במגוון תחומי סייבר, מצליחות לעורר עניין רב בעולם ועשויות להפוך בעתיד לחברות גדולות שיהוו בסיס לתעשיית הסייבר בארץ והמנוע המרכזי של תרבות ההייטק הישראלית. אלה השמות שכדאי להכיר.
לרשימת חברות הסייבר המבטיחות בישראל
|
|
