לבן תרבות המערב קשה עד בלתי אפשרי לרדת לשורש התסכול המוסלמי הרדיקלי והשנאה הנובעת ממנו, לכל מי שאיננו מוסלמי. היסטוריונים והוגי דעות במערב מתארים את האיסלאם הרדיקלי כאיום וכאסון קולוסאלי המאיים על קהילת עמי המערב, ומקבילים אותו לאיום הקומוניסטי של ברית המועצות לשעבר ולאיום הנאצי של גרמניה של היטלר. תיאור אחר מתאר את הסביבה הגלובלית של הטרור ככזו שבה פחות ופחות אנשים יכולים להרוג יותר ויותר אנשים. יכולת זו עוד תלך ותגדל אם וכאשר ישתלט הטרור על נשק להשמדת המונים.
בכל העולם המוסלמי בימינו שוררת תחושה של תסכול ומשבר. במשך יותר מאלף שנים, עד מלחמת העולם הראשונה (1915), הורגלו המוסלמים לחשוב שהם מהווים את חלקו המתקדם ביותר של העולם, וכי הם מייצגים את אמות המידה בפוליטיקה, בכלכלה ובמדע. בעידן שלאחר מלחה"ע הראשונה תש כוחם. תסכולם כה עמוק, עד כדי כך שמי ששולט כיום בהלך הרוח של האיסלאם הם בני הקבוצות הקיצוניות של השיעה והסונה, המהווים כ־15% בלבד מכלל המוסלמים בעולם (כ־1.4 מיליארד איש).
האיסלאם הרדיקלי מונחה על ידי מספר עקרונות, המבטיחים שהסכסוך בינו לבין העולם החופשי יהיה נצחי:
• שליחותו המרכזית של האיסלאם הרדיקלי היא לאסלם את כל יושבי תבל, בדרך להקמת הח'ליפות העולמית. זאת או על ידי המרת דתם של הכופרים, או על ידי חיסולם הפיזי.
• פועל יוצא מהנאמר לעיל הוא העיקרון שהאיסלאם הרדיקלי אינו מאמין בדו־קיום מכול סוג שהוא.
• המלחמה נגד הכופרים היא ג'יהאד – מצווה דתית המקדשת את האיבוד לדעת, המזכה את המתאבד בקרב, בכבוד ובמימון למשפחתו.
היסטוריונים המומחים למזה"ת מדגישים את חשיבותו של הנפט הערבי. הרווחים העצומים שצברו שליטי סעודיה ואיראן, אפשרו להם לעודד ולטפח את האיסלאם הרדיקלי, הווהאבי והשיעי, הן על ידי הקמת רשתות חינוך (מדרסות) ברחבי העולם; הן על ידי הקמת אין ספור מסגדים ברחבי העולם; והן על ידי מימון האיסלאם הרדיקלי, בכל הנוגע להקמת ארגוני טרור, מימונם וציודם באמצעי לחימה. אלמלא נשק הנפט, לא מן הנמנע שהטרור האיסלאמי הרדיקלי היה נותר כתופעה סהרורית ושולית. לפי חשיבה זו, הנפט הוא אסונם של הערבים, שכן הוא איפשר למשטרים אלה לצבור הון עתק שמתחזק את כוחם הפוליטי והצבאי ומדכא את הנבטים של דמוקרטיה וחירות.
תהודה גלובלית חזקה – ובחינם
מקובל לחשוב שהטרור הוא נשקו של החלש, והחלש במקרה זה הוא הנכבש, העני, הרעב, המיואש ומי שאיבד תקווה. הגדרה זו איננה עומדת במבחן הטרור הרדיקלי מבית מדרשם של בן־לאדן ואל־קאעידה, ומקבילו דאע"ש. במקרים אלה מדובר בארגוני טרור עשירים שקנו לעצמם תושבות של קבע לראשונה בסודן במחצית הראשונה של שנות ה־90, לאחר שנים אחדות באפגניסטן, לא מעט בסיוע של פקיסטן, ולבסוף בעיראק ובסוריה. מנהיגי הארגונים הללו הם עשירים מופלגים שעסקיהם מממנים את פעילות הארגון ברחבי העולם כולו. חלק גדול מפעיליהם מגיעים משכבות סוציאליות שניתן להגדיר אותן כמעמד בינוני. מה שמוכיח ששורש הקונפליקט איננו כלכלי־חברתי אלא תרבותי/דתי.
שנות השבעים המאוחרות של המאה ה־20 הן קו פרשת המים בין עידן הטרור הפוליטי לבין הטרור הדתי רדיקלי. השוואה קצרה בין שני סוגי טרור אלה מראה כי:
- הטרור הפוליטי היה מקומי, ואילו הטרור האיסלאמי הוא גלובלי.
- הראשון היה חילוני; השני דתי־מוסלמי־רדיקלי.
- הראשון היה לאומי במשמעות של שאיפה להגדרה עצמית; השני אימפריאליסטי, השואף להפוך את העולם לח'ליפות מוסלמית על פי חוקי ההלכה המוסלמית (חוקי השריעה).
- הראשון בעל תהודה חלשה, לרוב מקומית; לשני תהודה גלובלית חזקה ובחינם.
- והבדל אחרון ומאוד משמעותי: הטרור הפוליטי הישן מימן את עצמו 'מן הגורן ומן היקב'; הטרור הנוכחי ממומן על ידי תשתית המסגדים הגלובלית, הקהילות המוסלמיות החיות לצד המסגד ברחבי העולם ומצוות "א־זכאת" (תרומות חובה הלכתיות), החלה על כל מוסלמי באשר הוא.
“האם ישנה דרך לחסל את הטרור?
אם קהילת העמים החופשיים תמקסם את שיתוף הפעולה שלה נגד הטרור, היא תצליח להוריד אותו לרמה נסבלת, משל היה תאונת דרכים או מחלה כרונית”
הטרור האיסלאמי הרדיקלי הוא גלובלי ללא גבולות, ללא מפקדות וללא יחידות צבא קונבנציונליות. מדובר בארגון טרור קל, זריז שיודע להתאים את עצמו במהירות ובזול לכל השינויים שהוא מזהה אצל היריב. אין אפשרות להתקיף אותו בשיטות קרב מסורתיות. הוא מהווה אויב וירטואלי.
התקשורת העולמית תורמת להעצמת האיום של האיסלאם הרדיקלי. בעולם שהוא "כפר גלובלי", שקוף לחלוטין, עם תקשורת בזמן אמת מכל נקודה אל כל נקודה על פני כדור הארץ, אירועי הטרור בעולם כובשים את מסכי הטלוויזיה ותחנות הרדיו כנושא העניין בעדיפות ראשונה, ומעניקים לארגוני הטרור פלטפורמה בחינם להעברת מסרים ותעמולה, כמו גם את איומיהם הזורים פחד ואימה שמוסיפים לחוסר היציבות ולחוסר הוודאות הקיימים בעולם בלאו הכי.
לפתח יכולות סיכול
קשה לראות את האיסלאם הרדיקלי מממש את חזונו להפוך את העולם למוסלמי. ברם יש להיות ערים לתובנה שזריית טרור בקרב אוכלוסיות שלמות, באופן רציף ועל פני שנים, עלולה בהחלט להשפיע על החוסן הלאומי שלהן, שייחשב להישג אסטרטגי של הטרור.
ישראל נלחמת בטרור מאז 1860, מועד עלייתם ארצה של ראשוני החלוצים ותחילתו של העימות האלים בין שתי האוכלוסיות באותה טריטוריה. אפשר להצביע על שלושה שלבים בהתפתחות מאפייני הסכסוך במתווה הטרור: זה שקדם להקמת המדינה; עידן הטרור הפוליטי־חילוני מהקמת המדינה ועד לסוף שנות ה־70 של המאה ה־20; ועידן הטרור האיסלאמי־רדיקלי הנמשך עד ימינו אלה. במהלך 160 שנים אלו בנתה ישראל אסטרטגיה ללחימה בטרור, נדבך על נדבך ותוך מסה ומעש, שעיקריה להלן:
• במתאר של סכסוך אלים מתמשך, שבו האויב מחפש כל הזדמנות וכל בטן רכה כדי לתקוף, הזכות להגנה עצמית מצדיקה אסטרטגיה של מכת מנע.
• במתאר של סכסוך מתמשך שההכרעה בו איננה מושגת בכיבוש טריטוריה, הזכות להגנה עצמית מצדיקה שימוש בסיכול ממוקד של צמרת הפיקוד של האויב.
• ראשי מדינות תומכות טרור, המעניקות חסות וסיוע לארגוני טרור, הם יעדים לגיטימיים לטיפול.
• ארגוני טרור איסלאמי רדיקלי, בשונה מארגונים חילוניים, בנויים מהיררכיה בעלת שלושה רבדים: הרובד הצבאי, הרובד המדיני/אזרחי והרובד של ההנהגה הרוחנית. ארגונים צבאיים חילוניים מונהגים על ידי שני רובדי פיקוד בלבד – הצבאי והאזרחי. מאחר שכל ראשי ההנהגה הרוחנית בארגוני הטרור האיסלאמי הרדיקלי הם חלק מן ההיררכיה מקבלת ההחלטות, הם ראויים להיכלל בתיק המטרות לפגיעה.
הסכם עם האיסלאם הרדיקלי אינו מונע על ידי סיבות מדיניות, פוליטיות או כלכליות, אלא דתיות ומרכיב הפרובוקציה בו חסר משמעות. לפיכך, העברת המלחמה לטריטוריה של מדינה נותנת חסות לטרור צריכה לזכות בלגיטימציה בינלאומית.
• מאחר שכספי הטרור מהווים תנאי מרכזי לפיתוח יכולותיו המבצעיות, יש לפתח יכולות איסופיות משוכללות שבאמצעותן אפשר יהיה לזהות את כספי הטרור ואת דרכי הזרימה שלהם ולפתח יכולות סיכול.
לסיכום, אם ישאל הקורא האם ישנה דרך לחסל את הטרור, תשובתי היא שאם קהילת העמים החופשיים תשכיל למקסם את שיתוף הפעולה נגד הטרור, היא תצליח להוריד את רף הטרור הבינלאומי לרמה נסבלת, משל היה הוא תאונת דרכים או מחלה כרונית.
איך פועלת "המכונה"
מאחר שהטרור האיסלאמי הרדיקלי פרוס כיום על פני העולם כולו, המערכות הכספיות שלו מקיפות מאות מיליארדי דולרים. ראוי להתייחס בקצרה לשאלה איך פועלת "המכונה" הזו:
1. המקורות הכספיים: יכולים להיות חיצוניים באמצעות מדינות תומכות, עמותות, קהילות מוסלמיות בעולם; או פנימיים מתקציבי מדינות, מבנקים, ממעשי שוד, מהטלת מיסים, מסיוע עממי, מחברות פרטיות או מתעשיית הנפט.
2. צינורות ההעברה יכולים להיות דרך הבנקים, החוואלה (שיטה איסלאמית), באמצעות בלדרים, פייפאל או כרטיסים נטענים (Prepaid Cards), דרך ווסטרן־יוניון או קריפטו.
3. הניהול הכספי מתבצע באמצעות חשבונות בנקאיים, חשבונות חוואלה, כספי מוסלמים העובדים בחו"ל, סחורות, ארנקי ביטקוין (קריפטו), הרשת האפלה ועוד.
כמו כן, ראוי לציין כי הטרור האיסלאמי הרדיקלי מקיים קשרים עסקיים עם גורמי העולם התחתון והפשע המאורגן, בכל טריטוריה שבה הוא פועל.
שבתי שביט כיהן כראש המוסד בין השנים 1996־1989, וכיום משמש כיו"ר המכון למחקר מדיניות נגד הטרור באוניברסיטת רייכמן.
