|
העולם עומד על שלושה דברים, תקשורת, טכנולוגיה ואם לשפוט על פי הפופולאריות במרחב הדיגיטאלי בשבועות האחרונים, גם טלגרם (Telegram) היא חלק משמעותי בפאזל הזה. על פי הודעה רשמית שפרסמה השבוע בבלוג הרשמי שלה (Telegram Blog), פלטפורמת המסרים המידיים חצתה את רף 200 מיליון המשתמשים הפעילים בחודש. הקפיצה המטאורית הגיע למייסדיה האחים דורוב, בתזמון נהדר, בייחוד לנוכח שערוריית "קיימברידג' אנליטיקה", ההאשמות והביקורת שנשמעת כלפי רשת פייסבוק המלכה הבלתי מעוררת ששולטת ביד רמה במרחב האינטרנטי בשנים האחרונות. לפיכך, כניסתה של טלגרם לחיינו, ותחילת ביסוסה כרשת דומיננטית, מצריכה עתה מכולנו להתאקלם למרחב חדש, לו חוקים חדשים. 7 הערות חשובות:
למה לי תקשורת דו-כיוונית בכלל?
טכנולוגיות התקשורת מתפתחות, אבל טבע האדם כנראה לא משתנה. הרצון להישמע ברבים ולשלוט במסר עודנה תכונה בולטת. מערכת המסרים המידיים "טלגרם" על כלל מיליוני משתמשיה הפעילים- היא דוגמא טובה לפלטפורמת תקשורת מודרנית, שמאפשרת למפרסמים (מוען) לשלוט בצורה טוטאלית במסר, וזאת מבלי שהמשתמשים (נמען) יוכלו להגיב או לייצר שיח ביקורתי.
ההסבר לכך פשוט. מעבר לתכונה הבסיסית של התכתבות אחד-על-אחד שכולנו מכירים מאפליקציות מסרים דוגמת "וואטסטפ" (WhatsApp), וזרימת מידע דו-כיוונית, ממוען לנמען ומתן אפשרות לתגובה. טלגרם מאפשרת גם פתיחת "ערוץ שידור" (Channel), שזרימת המידע בו נעשית בצורה חד-כיוונית, מכיוונו של המוען בלבד. מה שחוסם את הנמען להגיב ישירות או לייצר דיון. האם טוב הדבר? תלוי את מי שואלים. האם נוכל להתרגל שוב לדינאמיקה כזו? הזמן יגיד.
טלגרם. הרשת הדומיננטית החדשה? | צילום: shutterstock
לא רק כלי אסטרטגי להאדרה ולגלוריפיקציה
הדיונים הערים שראינו בשנים האחרונות בפייסבוק, והשיח הדו-כיווני הבריא שנוצר בקבוצות וואטסאפ, עלול להיעלם. במקומם תתקיים האדרה קולוסאלית של המפרסם ועשייתו. אם תרצו – בתחומים מסוימים, למשל הפוליטי והכלכלי, טלגרם היא כלי גלוריפיקציה שימושי ויעיל מאוד עבור המוען ('תראו, עשיתי כך וכך', 'פעלתי למענכם בתחום X' וכו'). בבחינה שיווקית, טלגרם, עבור הגופים המפרסמים, יכולה להיות כלי משלים נהדר לפמפום מסריה. אך למטבע יש שני צדדים. המשתמש הפרטי, הציבור, מקבל כלי עוצמתי לתקשור מסרים ואג'נדות. היכולת לפתוח חשבון אישי, או אם תרצו ערוץ רשמי אישי ללא הגבלת כמות הנרשמים, מעצימה את המשתמש הפרטי, מאפשרת לו להשמיע את קולו ולקדם יוזמות כאלה ואחרות.
הן עבור גופי הפרסום הרשמיים והם עבור המשתמשים הפרטיים, טלגרם היא רשת עוצמתית. השאלה הגדולה ביותר היא אילו שימושים ייעשו בה בדיוק? ההיסטוריה מלמדת כי גורמים מזיקים לא אחת ניצלו את היכולות הטכנולוגיות על מנת להרע. מגרש המשחקים התקשורתי החדש בטלגרם מהווה כלי פוטנציאלי לנזק.
מרחב ורסטילי
"טלגרם" אמנם הושקה כבר לפני 5 שנים, על ידי היזמים האחים פאבל וניקולאי דורוב. אך במקומות רבים בעולם כמו גם בישראל, הרשת אומצה על ידי המשתמשים בהדרגה ובאיטיות. הרבעון הראשון של שנת 2018 ייזכר כמפץ הגדול. הרשת חצתה השבוע את רף ה-200 מיליון משתמשים בכל העולם. בפרדיגמה ישראלית ניתן לזהות צמיחה ברף הפופולאריות, לא מעט משתמשים ביניהם אישי ציבור, גופים רשמיים וכלי תקשורת נוכחים ובעצימות משתנה: ראש הממשלה, בנימין נתניהו מפעיל ערוץ טלגרם שמונה כ-9 אלף נרשמים (subscribers), שר החינוך ח״כ נפתלי בנט נוכח גם הוא בטלגרם ומפעיל ערוץ שכולל כאלפיים נרשמים. גם שר האוצר, ח״כ משה כחלון מפעיל ערוץ שמונה כאלף נרשמים. בזירה של הארגונים הציבוריים, משטרת ישראל נכנסה לאחרונה לטלגרם והערוץ הרשמי שלה מונה כ-100 נרשמים סך הכול. עירית תל אביב, עיריית באר שבע, עיריית רמת השרון מפעילות גם הן ערוץ רשמי שמונה נכון להיום מתחת ל-100 נרשמים. בזירה התקשורתית, מגוון כלי תקשורת ותכניות החלו להפעיל ערוצים רשמיים: ידיעות אחרונות (כאלף נרשמים), עיתון דה מרקר (כ-2500 נרשמים), הצינור עם טל ברמן (כאלף נרשמים(, אתר הטכנולוגיה גיקטיים Geektime (כ-10 נרשמים). גם אנשי תקשורת, כתבים ופרשנים פועלים במרחב הזה, והבולט שבהם הוא עמית סגל (כ-13 אלף נרשמים).
המאמצים הראשון בישראל, נמנים בעיקר עם ענף התקשורת והפוליטיקה. ועדיין צריכים לזכור שתכונותיה של טלגרם, הפכו אותה לרשת ורסטילית שנותנת מענה להעברת מסרים למגוון רחב של ענפים ותחומים, כך שקשה יהיה להתעלם ממנה. גם אם ממש נרצה בכך.
אירועים מתגלגלים
אחד המדדים לבחינת ההשפעה של טכנולוגיות התקשורת על הציבור, נעשית על ידי התבוננות ביעילות של הטכנולוגיה באירועים מתגלגלים או באירועים משבריים.
לעניין הזה, מערכת הבחירות המוניציפאליות לרשויות בישראל, מהווה במידה רבה אחד האירועים המתגלגלים הבולטים ביותר במרחב הציבורי בחודשים הקרוב. הפוליטיקאים והמועמדים לרשויות המקומיות, כבר משחיזים את מסריהם, מחדדים את האסטרטגיות ומתכוננים למערכת בחירות מלאת יצרים ומסרים. בד בבד, אי אפשר להתעלם מכך שהפופולאריות החדשה של טלגרם והשיח הציבורי שנוצר אודותיה, גורם לרבים מהם להתחיל ולפעול בזירה זו. באחרונה, עוד ועוד פוליטיקאים משיקים ערוצי שידור ייעודיים באפליקציה, לטובת העברת מסרים לציבור הבוחרים והתומכים. ואלה שטרם הצטרפו, לבטח יאמצו את הפלטפורמה בקרוב מאוד. במערכות קודמות, הייתה זו רשת פייסבוק שנטלה מקום מרכזי בקידום מסרים כאלה ואחרים. הפעם, ניתן להעריך שהבחירות הקרובות יתנהלו בסימן טלגרם, הרשת שהפכה למלכת הכיתה החדשה.
לאן שהקהל הולך
עוד מוקדם לקבוע מה השינוי שטלגרם תעשה על יחסי הגומלין בין המוען לנמען. אף על פי כן, ברור כשמש כי כניסתם של המפרסמים הישראלים למרחב ה-So called, "חדש", טלגרם, נעשית בין היתר משום שקהל רב החל בעצמו להיכנס לאפיק הזה. היינו, לו הציבור היה נעדר מהרשת או מחרים אותה, גם המפרסמים עצמם לא היו מתאמצים לדרוך שם. ההיגיון לדבר מאוד פשוט – איש ציבור, ארגון או חברה מסחרית, אשר מפעילים מערך פרסום רשמי, נדרשים לנוכחות חכמה בכל מרחב שבו נוכח קהל היעד שלהם.
לכן גם יש ללמוד מאירועי העבר. מקרים קודמים חידדו את ההבנה סביב פערים טכנולוגיים. קהלים רבים ובעיקר אלה הסובלים מהיעדר יכולות טכניות (אוכלוסייה מבוגרת למשל), נעדרים כמעט לחלוטין מהמקומות הדיגיטאליים הללו. מה שאומר (שוב) כי גם המפרסמים צריכים לקחת בעירבון מוגבל את היעילות של טלגרם להגיע לקהל הרלוונטי, ומצד שני עליהם לעשות כל שביכולתם על מנת להנגיש את המסרים בדרכים חלופיות.
השענות על רשתות אחרות
בשלב הנוכחי, טלגרם נשענת במידה רבה על ערוצים דיגיטאליים אחרים. קרי, מפרסמים שפותחים ערוץ שידור, נדרשים ליידע על אותו ערוץ בפלטפורמות אינטרנטיות אחרות, ו״למשוך״ את קהל היעד לערוץ החדש. מה שמלמד אותנו כי לעת עתה אין טלגרם עומדת בפני עצמה. שכיח שנראה בתקופה הקרובה, אישי ציבור, מפרסמים וארגונים שקוראים לנו להצטרף בעזרת אפיקים אחרים. שרשרת השיווק כוללת לא מעט אפיקים פרסום. ככל שהאפיקים "הישנים" וויראליים יותר, כך גם היכולת של המפרסם להגיע לקהל גדול יותר בטלגרם ובפלטפורמות מקוונות מודרניות אחרות. זה לכשעצמו מהווה מגבלה למשתמשים רבים, ובעיקר לאלה הפרטיים.
עידן חדש ושמו עומס קוגניטיבי
אספקט נוסף שדורש שימת לב בהקשר זה, הנו מרחב התעסוקה. בדומה לוואטסאפ, נדמה כי גם טלגרם בפוטנציאל עלולה לחדור למקומות העבודה שלנו. תכונותיה, וממשק העבודה שלה מאפשרים זאת. עוד מוקדם לדעת אילו שימושים ייעשו בטלגרם בשדה העבודה וכיצד. אך כבר עכשיו ברור כי ככל שנהיה תלויים יותר בפתרון הטכנולוגי, כך תקבע גם רמת מעורבותה בסגמנטים שונים, ובין היתר גם בשדה הקריירה. בהיבט הזה, מחקרים כבר הוכיחו כי העובד המודרני מוקף באינספור הסחות דעת. הוא גם נדרש להיות נוכח ופעיל בכל פלטפורמה רלוונטית, וחשוב מכך מעודכן בכל הנעשה בארגון או בצוות. טלגרם, כמובן אינה לבדה, אך היא המסמר האחרון שננעץ בארון העומס הקוגניטיבי של העובד בעידן המודרני.
הכותב עוסק בייעוץ תקשורתי-אסטרטגי; הוא תלמיד מחקר בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה – מתמחה בטכנולוגיה, חדשנות והייטק
|
|
