עם חיוך סחבקי ומתחת לרדאר: כך הגיעה הנדלר לראש קבוצת התקשורת הגדולה בישראל

כשמנכ"ל בזק היוצא, אבי גבאי, הודיע על פרישתו, נפתחה מיד (כמקובל באירועים כאלה) בורסת המועמדים להחליפו: המשנה למנכ"ל, רן גוראון, הממונה על השיווק בחברה, התייצב חזק בתמונה. לצידו הוזכרו עוד שורה של שמות, מתוך החברה ומחוצה לה, כמו רון אילון, מנכ"ל החברה הבת יס, או גיל שרון, מנכ"ל פלאפון.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים מפורבס ישראל – עשו לנו לייק בפייסבוק

אבל עוד בטרם חלפו 24 שעות מהודעת הפרישה של גבאי צץ בתקשורת השם החדש והמעניין ביותר ברשימה: סטלה הנדלר. הנדלר הודיעה רק כמה ימים לפני פרישת גבאי על פרישתה מתפקיד יו"ר HOT, המתחרה העיקרית של בזק, וחובבי הקונספירציות כבר סגרו את הקצוות – הרי סמיכות הזמנים הזאת לא יכולה היתה להיות מקרית. ואכן, היא שזכתה בסופו של דבר להתמנות לתפקיד. 

סטלה הנדלר | צילום: יח"צ HOT

הנדלר רכשה כבר לפני שנים רבות את אמונו של בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ. אלוביץ הכיר אותה כאשר רכש את השליטה בחברת התקשורת 012, אותה ניהלה הנדלר, ומיזג אותה אל תוך חברת התקשורת שבשליטתו, אינטרנט זהב. בניגוד למקובל במקרים כאלה, היה זה מנכ"ל אינטרנט זהב, אלי הולצמן, שפרש, בעוד הנדלר, מנכ"לית החברה הנרכשת, קיבלה את ניהול החברה המאוחדת. הנדלר הרשימה את אלוביץ' ביכולתה לתמרן במסדרונות משרד התקשורת, ולהשלים באופן חלק את המיזוג בין שתי החברות, למרות הצורך בפיטורים ובפרידה ממנהלים שתפקידיהם התייתרו. 

יחסי האמון בין השניים לא התערערו גם כשאלוביץ' החליט לרכוש את בזק ונאלץ לוותר על 012. היתה זו הנדלר שהתגייסה לחפש אחר משקיע שיוכל לסגור עיסקה זריזה. היא נפגשה עם אנשי פרטנר, שרצו את העיסקה אך העריכו שלא יוכלו לממש אותה בזמן קצר עקב מגבלות רגולטוריות, עם המשקיע הצרפתי, פטריק דרהי, שהתעניין בהרחבת עיסקי התקשורת שלו בישראל, ועם יוסי מימן, טייקון אנרגיה שהשקיע בעבר בחברת התקשורת מירס. מימן היה הלהוט והזמין ביותר לעיסקה, והוא רכש את 012 בסכום שנראה גבוה מאוד בהתחשב בנסיבות – 1.2 מיליארד שקל. לאחר פחות משנתיים הצליח מימן, גם הפעם בתיווכה הפעיל של הנדלר, למכור את החברה לפרטנר תמורת 1.5 מיליארד שקל.

יוסי מימן | צילום: אלירן אביטל

בשנים שחלפו מאז העיסקה והפרידה, שמרו אלוביץ והנדלר על קשר טוב, שלא התרופף גם כשהנדלר מונתה ליו"ר המתחרה HOT. מהרגע בו הודיעה הנדלר על פרישתה מ-HOT, מלא ענף התקשורת בשמועות על כך שבמוקדם או במאוחר תחזור לשתף פעולה עם אלוביץ, במסגרת קבוצת בזק. 

אין מפקפקים ביכולתה של הנדלר למלא את התפקיד בהצלחה: היא בעלת ניסיון בניהול חברת תקשורת מגוונת. היא נמנית עם המומחים הגדולים בישראל בתחום הרגולציה של התקשורת וההתמודדות איתה – מומחיות שסייעה גם לגבאי לתפוס את מקומו. אבל, כרגיל במקרים כאלה, לא חסרים גם מבקרים. אחת השאלות הגדולות היא כיצד יתקבל המינוי על ידי חברי ההנהלה האחרים. 

אלוביץ' | צילום: אביב חופי

השלימה המיזוג עם מירס

כאשר פטריק דרהי השלים את ההשתלטות על HOT והחל לבנות אותה כקבוצת שירותי תקשורת מגוונת, הנדלר היתה הבחירה הטבעית לתפקיד: היא הכירה היטב את הענף, ובעיקר את עיסקי הטלקומינקציה (תקשורת נייחת וניידת של אינטרנט וטלפון), את כללי המשחק בתחום הרגולציה הכבדה ואת שוק ההון, וגם הציגה ניסיון עשיר ומוצלח בניהול. הנדלר פחות התמצאה בתחום הטלוויזיה, שהיה עדיין תחום הפעילות העיקרי של HOT, אולם דרהי רואה את מנועי הצמיחה של החברה בעיסקי הסלולר ואינטרנט ופחות בתחום הטלוויזיה.

עם כניסתה לתפקיד התמקדה הנדלר בהשלמת המיזוג עם מירס והפיכתה לחברת סלולר מודרנית. היא היתה מעורבת בגיוסי ההון עבור החברה וניהולה השוטף. דרהי ריפד את כניסתה של הנדלר לתפקיד בחוזה שכר שמן, שמרכיב האופציות הגדול שבו הפך אותה לבעלת השכר הגבוה ביותר בישראל לשנת 2011 – 14.8 מיליון שקל. בפועל היה שכרה נמוך בהרבה: שווי האופציות תלוי במחיר המניה של HOT, שמעולם לא הגיע לשער שיאפשר לה לממש ברווח. כך ששווי שכרה של הנדלר לא עלה בפועל על 3.8 מיליון שקל, ושכרה ברוטו על פי החוזה עמד על כ-170 אלף שקל לחודש.

קידום מובן מאליו

הנדלר, נשואה לאיש העסקים איל הנדלר, ומתגוררת ביישוב מכבים. היא עלתה בנעוריה מאוקראינה, ובקולה נשמע עדיין שמץ מבטא זר, שהפך עם השנים לחלק מהמיתוג שלה. הנדלר השלימה לימודי כלכלה לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית, והחלה לעבוד בבזק כעוזרת לסמנכ"ל הכלכלה, רם בלינקוב. חרוצה לאין גבול, אנטילגנטית ושאפתנית מאוד, מתארים אותה מי שהכירו אותה אז, וגם היום. סגנון הניהול שלה תקיף ושקט, וגם עימותים אינם גולשים לטון בלתי ענייני או אנטגוניזם. הנדלר מעדיפה תקשורת על מאבקי כוח – וזה חלק מסוד הצלחתה.

הכישורים הניהוליים ויכולתה להתחבב כמעט על כל מי שעובד בסביבתה – ממונים, עמיתים וכפופים – הפכו את קידומה לכמעט מובן מאליו. כשבלינקוב עזב את בזק באמצע שנות ה-90 והחל להקים חברת תקשורת חדשה שתתחרה בבזק, הוא גייס את הנדלר והפך אותה ליד ימינו ב"קווי זהב 012". כשעזב, הפכה הנדלר למנכ"לית. היא ניהלה את החברה ביד רמה, כשהיא נהנית מיד חופשית וקרדיט עצום מהבעלים המתחלפים. בענף התקשורת מייחסים לה את "המצאת" המפעילים הוירטואלים: הנדלר זיהתה את שיעור הרווח הגבוה של חברות הסלולר ולחצה על משרד התקשורת לאפשר לחברות להשתמש בתשתיות של חברות הסלולר כדי לפתח שירותי סלולר זולים יותר.

השקת שירותי הסלולר החדשים של HOT מובייל היתה מבחינתה של הנדלר המשך המהלך. הנדלר היתה מעורבת בתכנון ובביצוע המהלכים כיו"רית פעילה, תוך שהיא מקפידה על חלוקת סמכויות הוגנת עם המנכ"ל המוערך הרצל עוזר. אולם היא כבר לא היתה שליטה דומיננטית כפי שהיתה ב-012.

הנדלר | צילום: דן לב

זמן קצר לאחר כניסתה של הנדלר ל-HOT קיבלה החברה את הרישיון המיוחל להפעלת חברה בת כספקית אינטרנט. הענקת הרישיון שמה קץ לוויכוח ממושך בין החברה למשרד על תנאי ההיתר, והשגתו יוחסה להשפעתה הרבה של הנדלר, המכירה היטב את עיסקי האינטרנט. מספר שבועות לאחר קבלת הרישיון יצאה HOT לשוק עם הצעה משולבת של שירותי חיבור לאינטרנט, שירותי תשתית לאינטרנט וטלוויזיה במחיר הנמוך בכ-40% ממחיר חבילה דומה שיכולה בזק להציע. בדיקת משרד התקשורת גילתה ש-HOT חרגה מתנאי ההפרדה, ולמרות ש-HOT טענה שההצעה עומדת בכללים, היא נאלצה לשנותה. 

מנגד, השקת השירותים הסלולריים של HOT נחשבת לסיפור הצלחה. הנדלר הובילה את המעבר המורכב של חברת הסלולר מירס, שהתמחתה בשירותים למגזר העיסקי והמוסדי, לחברת סלולר מתקדמת הפונה לקהל הרחב. ל-HOT טלקום יש כבר מאגר של 400 אלף מנויים, והיא נחשבת למתחרה החזק והמשמעותי ביותר מבין המפעילים החדשים שנכנסו בשנתיים האחרונות.

הסלולר נחשב להצלחה. מנכ"ל HOT מובייל, יעקב נדבורני | צילום: ראובן שניידר

אתגרים בבזק

ההודעה על סיום תפקידה של הנדלר ב-HOT היתה המשך טבעי למהלכיו האחרונים של דרהי בחברה: בדצמבר השלים את רכישת מניותיה של HOT מהציבור, מהלך שהפך אותה לחברה פרטית ומחק אותה מהמסחר בבורסה. במסגרת החדשה לא זקוק דרהי ליו"ר דירקטוריון חיצוני ולהפרדה המקובלת בחברות ציבוריות בין בעלי החברה למנהליה.

בבזק של אלוביץ עשויה הנדלר לפרוח מחדש. לאלוביץ יש המון מתחים בצמרת שצריך להרגיע, והרבה מאבקים רגולטוריים שצריך להכריע: צריך לחסל את הניסיון של חברת החשמל להקים חברת תקשורת מתחרה, להשלים את המיזוג הבלתי פתור בין בזק ליס ולקושש עוד הקלות בתחום הפיקוח על המחירים וההפרדה המבנית. 

ובעיקר צריך לעשות את כל זה בדיוק כמו שאלוביץ והנדלר אוהבים: עם חיוך סחבקי ועמוק מתחת לרדאר.