פורבס מציג: מפת המכללות המלאה של ישראל

כחצי יובל חלף מאז נכנסו המכללות האקדמיות לשוק ההשכלה הגבוהה בישראל, במטרה לספק מענה לביקוש הגובר ולפערים בנגישות בין מרכז לפריפריה, ואין ספק שהענף קנה לו מאז אחיזה איתנה. למעלה מ־140 אלף סטודנטים למדו בשנת הלימודים הקודמת (תשע"ז, 2016/17) בכ־30 מכללות אקדמיות תוצרת כחול־לבן (כולל מכללות אקדמיות לחינוך); קבוצה שמהווה כ־52% מכלל הסטודנטים בישראל בכל המוסדות ולכל התארים באותה שנה. בתור מגזר ששולט ביותר ממחצית השוק שלו, ביקשנו לבדוק מי הם השחקנים הטובים בזירה.

המכללות שינו את תרבות הלימודים הגבוהים בישראל | צילום: shutterstock

אך מהי מכללה טובה? גוף עסקי או מוסד פדגוגי? יצרנית של מומחים או ספקית שירותים? כדי לדרג את המכללות הטובות בארץ שאלנו שאלות שונות ושיקללנו את הנתונים למדד אחד. אילו מהמכללות האקדמיות בישראל מספקות תוצאות טובות יותר בעיניי הסטודנטים? אילו מוסדות רושמים צמיחה בשיעור הסטודנטים שהם מושכים מדי שנה? מי מהם פתוחים יותר, למשל בפני נשים או אזרחים ערבים? היות שהמשותף לכולן היא המטרה להתחרות על הביקושים הגדולים בשוק ההשכלה הגבוהה, כל המכללות בישראל שלגביהן היה ניתן להשיג נתונים המשיבים על שאלות כמו אלו, נבדקו, למעט המכללות האקדמיות לחינוך.

הגודל כן קובע

כמו בכל עסק, גם במוסדות אקדמיים, ובפרט בכאלו שהבעלות בהם היא פרטית ושאינם נהנים מתקצוב ממשלתי, אחת ההצדקות הבסיסיות לקיומה של פעילות כלכלית היא היכולת להגדיל את מספר הלקוחות שקונים את המוצר, כלומר סטודנטים, שישלמו לעתים הרבה יותר מאשר בגופים מתוקצבים. כשם שהיינו צריכים לדעת כמה משתמשים חדשים הצטרפו לפייסבוק השנה, כדי לאמוד את הצמיחה שלה, פרמטר מרכזי שיש לבחון כשדנים בהצלחה של מכללה אקדמית הוא הגידול שהיא רושמת במספר הסטודנטים החדשים שמתחילים את לימודיהם בה מדי שנה.

הכתבה מופיעה בגיליון ינואר של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון או מנוי למגזין פורבס ישראל חייגו 077-4304645 או לחצו

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 33,946 סטודנטים חדשים החלו ללמוד בשנת הלימודים הקודמת (תשע"ז) בכלל המכללות בישראל, 15,678 מתוכם במכללות המתוקצבות (46%). הנתון מגלם ירידה של כאחוז בהשוואה למספר הסטודנטים שהחלו ללמוד בכלל המכללות בישראל בשנת תשע"ו (34,251), לרבות מכללות אקדמיות לחינוך, שנה שבה הגיע הנתון לשיאו בעשור הנוכחי. בסך הכל, מאז שנת 2010 גדל המספר השנתי של סטודנטים חדשים במכללות הישראליות ביותר מ־10%.

גם מספר המועמדים לתואר ראשון במכללות עולה בשנים האחרונות, כשבשנת תשע"ו, שבה התחילו כאמור הכי הרבה סטודנטים חדשים את לימודיהם בפועל במכללות מאז 2010, היה מספר המועמדים גבוה בכ־16% בהשוואה לתחילת העשור.

למרות הצמיחה שחווה הענף, עיקר הגידול נרשם דווקא במכללות המתוקצבות. מספר הסטודנטים שהחלו בשנת תשע"ז את לימודיהם במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות בישראל – קבוצה שכוללת כמה מהמוסדות הגדולים והמוכרים בשוק האקדמיה הישראלי בכלל, כמו המרכז הבינתחומי הרצליה, המכללה למִינהל (ראשון לציון ותל אביב) או הקריה האקדמית אונו – גדול רק ב־0.25% מהמספר שהחל ללמוד בהן בשנת תש"ע (2009/10).
כדי לדרג את ביצועיהן של המכללות השונות במישור הזה חישבנו את שיעור השינוי הממוצע במספר הסטודנטים שחל בכל אחת מהן בחמש שנות הלימודים האחרונות (תשע"ג־תשע"ז), בהתבסס על נתונים שמסרה המועצה להשכלה גבוהה. המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן הגדילה את שיעור הסטודנטים שלה ב־23% בממוצע בכל אחת מחמש השנים האחרונות, וכיום לומדים בה 1,632 (בהשוואה ל־758 בתשע"ג). המכללה האקדמית באשקלון והמכללה האקדמית הדסה בירושלים מדורגות אחריה, עם גידול ממוצע של 13.3% ו־10.5% בהתאמה.

לקוח מרוצה

מדי שנה מפרסמת התאחדות הסטודנטים הארצית את סקר הסטודנט שלה, שבו היא מציגה את שביעות הרצון של הסטודנטים ממוסדות הלימוד שלהם. מנתוני הסקר לשנת 2017, שנערך על ידי מכון המחקר מאגר המוחות בקרב למעלה מ־10,000 סטודנטים, עולה, כי בממוצע שיעור שביעות הרצון של הסטודנטים בכלל המכללות שנבדקו עמד על כ־75%, ירידה של כ־1.5% בהשוואה לממוצע בתשע"ו. הנתון גבוה יותר מהנתון המקביל באוניברסיטאות, שרשמו בתשע"ז שיעור שביעות רצון כללי ממוצע של 72%.

המרכז האקדמי רופין והמרכז הבינתחומי הרצליה הם הבולטים מבין המכללות האקדמיות בכל הנוגע לשביעות הרצון של תלמידיהם, כשהציון הממוצע של שניהם בסקר האחרון עומד על 81 (בתִקנון לסולם 100־0). אלו הם שני המוסדות המובילים בארץ בשיעור שביעות הרצון בכלל, גם כשמכניסים למדידה את האוניברסיטאות. מיד אחריהם, בהפרש נקודות לא גבוה, נמצאות הקריה האקדמית אונו, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון והמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן.

שבע שאלות מרכיבות את הסקר, כשחמש מהן בוחנות אספקטים שונים של שביעות רצון הסטודנטים מההוראה, מרמת הקורסים וממבנה תוכנית הלימודים. היות שבעבור רוב הסטודנטים, הלימודים שאותם הם מדרגים הם בבחינת חוויה ראשונה כצרכני השכלה גבוהה, חסרה להם היכולת ההשוואתית שמסתמכת על ניסיון חיים, כדי להשיב על שאלות כאלו בצורה המהימנה ביותר. כל אחד מאיתנו היה לוקח ברצינות רבה יותר המלצה על האייפון החדש בשוק, אם היא היתה נמסרת מפיו של אדם שהוא עצמו כבר לקוח מנוסה של אפל.

מנגד, שתי השאלות הנותרות מעניינות במיוחד בהקשר שלנו – אלו שאין צורך להיות מומחה בתחום הלימוד כדי להשיב עליהן: שביעות הרצון משילוב טכנולוגיות הוראה בלמידה ושביעות הרצון מיחס המרצים לסטודנטים. באופן מעניין, השאלה הראשונה, שמעידה יותר מכל על ערכים כמו חדשנות, עדכניות וזמינות (ערכים שהיינו מצפים מהמכללות האקדמיות להוסיף אל שוק ההשכלה הגבוהה בישראל במטרה להתחרות בו בהצלחה), היא דווקא השאלה שהממוצע הענפי שלה הוא הנמוך ביותר – 71. השאלה השנייה, שמעידה על כך שהמוסד האקדמי רותם את כוח האדם שלו להתאמץ כחלק מהתחרות הרבה בשוק, היא זו שקיבלה את הציון הגבוה ביותר מבין שבע השאלות – 88.

במילים אחרות, בעולם שבו טכנולוגיה מלווה כל אחד מאיתנו כמעט בכל משימה, יומיומית או מורכבת, נראה שהמכללות הישראליות מפגרות בתחום הטכנולוגי אחרי הציפיות של הסטודנטים בני התקופה. המרכז הבינתחומי הרצליה מוביל את הקטגוריה, עם ציון 81, המכללה האקדמית תל אביב־יפו חותמת אותו עם ציון 53. הבינתחומי, יחד עם המרכז האקדמי רופין, מובילים גם בשאלה על יחס המרצים לסטודנטים (88), והמכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה מדורגת בה אחרונה מבין המכללות שנבדקו (71).

מי נכנס ומי יוצא?

השכלה גבוהה היא לא רק מוצר שנמכר בשוק; היא גם מנוע של צמיחה שמחדיר אל המשק אלפי עובדים בעלי הכשרה, מומחים, חוקרים ויועצים מדי שנה. האקדמיה היא גם מקפצה של מוביליות חברתית, ובמיוחד בשנים האחרונות, כשתואר אקדמי הולך ומתקבע כתנאי סף ביותר ויותר משרות במשק. בתקופה של שיח מגדרי ער ושל מתח הולך וגובר בין יהודים לערבים בישראל, השתלבותן של שתי קבוצות אלו בשורות האקדמיה מעניינת ואקטואלית.

למעלה מ־49 אלף נשים למדו במכללות הישראליות לתואר ראשון בשנת תשע"ו, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – 54.9% מכלל הסטודנטים. שיעור הנשים בנות 15 ומעלה בישראל עמד באותה שנה על 51%. בפני אזרחי המדינה הערבים לעומת זאת נראה שדלתותיהן של המכללות פתוחות קצת פחות: ב־2016 הם היוו 19% מכלל האוכלוסייה מגיל 15 ומעלה בישראל, אך רק 12.6% מכלל הסטודנטים במכללות האקדמיות.

בדקנו עבור כל מכללה את המרחק של שיעור הנשים והערבים שלומדים בה משיעוריהם הכלליים באוכלוסייה (בערך מוחלט). שיעור הנשים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, במרכז הבינתחומי הרצליה, במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן ובמרכז האקדמי רופין הוא הקרוב ביותר לשיעורן באוכלוסייה מגיל 15 ומעלה (בסדר הזה), כשבכולם המרחק נמוך מ־1.5%. באשר לאוכלוסייה הערבית, שיעור הסטודנטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ובמכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה הוא הקרוב ביותר לשיעורם באוכלוסייה (רחוק בפחות מ־1.5%).

סוגיה אקטואלית לא פחות, שמתמקדת דווקא באלו שיוצאים מן המכללות ולא באלו שנכנסים אליהן, נוגעת בלימודי המשפטים; תחום שקנה לו אחיזה משמעותית במכללות הישראליות (78% מכלל הנבחנים בבחינות הלשכה האחרונות היו בוגרי מכללות אקדמיות). על רקע הסערה הציבורית שעוררו רק החודש מבחני ההסמכה של לשכת עורכי הדין, ושאותם צלחו רק כשליש מהנבחנים, בדקנו אילו ביצועים רשמו בוגרי המכללות השונות (במכללות שלא מלמדות משפטים התייחסנו אל שיעור העוברים הממוצע בבחינה). ממוצע שיעור הנבחנים שעברו את הבחינה בארבעת המועדים האחרונים היה גבוה מ־60 רק בשתי מכללות: המכללה האקדמית ספיר (67%) והמרכז הבינתחומי הרצליה (65%).

הכתבה מופיעה בגיליון ינואר של פורבס ישראל

לרכישת הגיליון או מנוי למגזין פורבס ישראל חייגו 077-4304645 או לחצו

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק