קריצה לבוחרים: זו לא הכלכלה, זו הפוליטיקה החדשה של לפיד

בווריאציה על ססמת הבחירות של ביל קלינטון, ניסה לפיד לומר "זו לא הכלכלה, טמבלים. זו הפוליטיקה". ביטול המע"מ לאוכלוסיית בוחרים פוטנציאליים היא החלטה פוליטית כמו הזרמת כספים לישיבות החרדיות או להתנחלויות. הנהנים מהזרמת הכספים הם משפחות השייכות לאלקטורט של לפיד, כפי שקריית ארבע היא מחוז הבחירה של נפתלי בנט ואורי אריאל, וכפי שמאיר פרוש מגייס בוחרים בקריית צאנז. מבקריו של לפיד צריכים כעת לשאול את עצמם רק למי הם היו מעדיפים להעביר את התמיכות הבלתי כלכליות בעליל: למשפחות חילוניות ממעמד הביניים או לקבוצות אחרות באוכלוסייה.

בעוד כלכלנים, פקידים ופרשנים תוקפים את מחטף המע"מ, הם ממהרים לברך על ההצעה המשלימה לעריכת מכרזי מטרה להפחתת מחירי הדיור. בניגוד לתוכניות אחרות, מדובר הפעם בהצעה פשוטה יחסית, ולכאורה מאוד אפקטיבית: הממשלה, המחזיקה בכ־%93 מאדמות המדינה, תקיים מכרז על הקרקעות לבנייה לכל המרבה במחיר. אולם משתתפי המכרז יתחייבו למכור 80% מהדירות על השטח במחיר הנמוך ב־20% ממחיר השוק, שייקבע על ידי השמאי הממשלתי.

לא כולם בטוחים שמכרזי "מחיר מטרה" ייטיבו עם ענף הבנייה ורוכשי הדירות. ארנון פרידמן, מנכ"ל חברת הבנייה הגדולה אשדר, חושש שהתוכנית תביא להוזלה בטווח הקצר, אך בטווח הארוך יותר תגרום לירידה דרמטית נוספת בהיצע הדירות. "מה צריכים לעשות הקבלנים שרכשו קרקע ובנו דירות באזור שבו מתכוון משרד האוצר לקיים את מכרזי המטרה?", תמה פרידמן, "הבנייה באזורים האלה תיעצר לחלוטין כי הקונים יחכו לירידת מחירים, ומי שיש לו קרקע לא יבנה, כי הוא עלול להסתכן במכירה במחירי הפסד. כבר עכשיו אנחנו רואים שהמינהל אינו מצליח למכור מגרשים באזורים שבהם צפויים להיות פרויקטים של מחיר מטרה. קבלנים שכבר בונים עלולים להיקלע לקשיים".

איפה אפשר לראות את זה?

"אחד האזורים שבהם מדובר הוא ראש העין, שבה נחתם הסכם גג לבניית אלפי דירות. דווקא בראש העין יש בנייה של קבלנים שרכשו קרקע יקרה לפני כמה שנים, אבל בגלל בעיות של תיאום בתכנון התעכבה הבנייה ועכשיו הדירות נבנות. אם המחירים יירדו שם, קבלנים עלולים להיקלע לקשיים ואז שוב עלול להיווצר מחסור בדירות".

אז מה אתה מציע? שלא נפעל להוזלת הדיור?

"אני תומך בהפחתת המחירים. לקבלנים אין כל עניין במחירי הקרקע הגבוהים האלה. ככל שהמחירים יהיו נמוכים יותר, יהיה קל לנו יותר למכור דירות. אבל קצב הירידה חייב להיות מתון כדי שלא יגרום לזעזועים בענף. ירידה של 20% במחירי הדירות היא חדה מדי ויוצרת בעיה לכל המעורבים: רמת הסיכון תגדל והבנקים יעצרו את האשראי לקבלנים שבונים באזורים שבהם צפויה ירידת מחירים. ירידה חדה יכולה לפגוע גם במי שנטלו משכנתאות, וערך הדירה, שהיא הביטחון שיש לבנק כנגד ההלוואה, יירד. ייתכן שהבנקים ידרשו מהלווים לגייס ביטחונות נוספים".

אז התוכנית להפחתת המע"מ עדיפה?

"הקבלנים לא יושפעו מהתוכנית הזאת כי הוויתור הוא כולו של המדינה. מבחינת הקבלן, התוכנית צפויה אפילו להביא לעליית מחירים. יותר זוגות צעירים יוכלו להתמודד על רכישת דירות מסוג מסוים והביקוש יגדל. מי שאינם זכאים לאפס מע"מ יתמודדו עם מחירים גבוהים יותר, מי שיהיו זכאים יקנו אולי במחירים נמוכים יותר, אבל לא בשיעור של 18%".

פרידמן. "ככל שהמחירים יהיו נמוכים יותר, יהיה קל לנו יותר למכור דירות" | צילום: יח"צ

תקועים בתור

עדיין לא ברור על מי בדיוק תחול הנחת המע"מ של לפיד. ברור מי יישאר מאחור: מי שאין להם סיכוי לרכוש דירה, עם או בלי מע"מ. מי שאינם יכולים לגייס הון עצמי מינימלי או להתחייב להחזרי משכנתה, מפני שהם שקועים עד צוואר במלחמת קיום יומיומית.

במאי סרטי התעודה דורון צברי הכניס השבוע את האנשים האלה, קשי יום שאנחנו חולפים על פניהם מדי יום, אך לא באמת רואים אותם, היישר לשעות צפיית השיא בערוץ 2. לא היו לצברי חידושים מסעירים, הוא רק כיוון את המצלמה למקומות שפקידי המדינה והפוליטיקאים אינם רוצים לראות ולהראות: חסרי בית שהמדינה חומקת שנה אחר שנה מחובתה לספק להם קורת גג מינימלית.

הם נזרקו לרחוב, מוצאים לעצמם זולות מחרידות למראה בחדרי מדרגות וחדרי אשפה, נשענים על חסדי זרים, רבים מהם חולים במחלות משונות, שיניהם חסרות, מומיהם חשופים לעין כל והם הולכים ומאבדים צלם אדם בהמתנה לגאולה, שלעתים מאחרת לבוא.

כמה חסרי בית יש בישראל? לרשויות הרווחה יש אומדנים גסים בלבד. נתונים של ממש יש רק בנוגע למספרים של אלו שנמצאו זכאים, אך טרם זכו לקבל את הדיור. מדובר בכ־2,500 משפחות. מספר הזכאים אינו זהה למספר הנזקקים לדיור ציבורי וחסרי הבית. אלה רק "בני המזל" שעמדו בסינון קפדני ולעתים אכזרי. הקריטריונים לזכאות הותאמו לתקציבים הדחוקים שהעמידה המדינה לדיור הציבורי. ברשויות הרווחה מעריכים שהמספר האמיתי של הנזקקים לדיור גדול פי כמה ממספר הזכאים הממתינים בתור.

המדינה אישרה את זכאותן של המשפחות על פי קריטריונים שנקבעו על ידי משרד השיכון ומוסדות הרווחה, אולם אין לה דירות לספק. עיקר מאגר הדירות – 45 אלף מתוך כ־60 אלף דירות בדיור הציבורי – מוחזקות על ידי החברה הממשלתית עמידר. החברה, המתפקדת בעיקר כמוקד למינויים פוליטיים ושירות תעסוקה לעסקני מפלגות, לוקה בקשיי תפקוד. דוח מבקר המדינה חשף שלמרות המחסור המשווע בדירות לזכאים, עוסקת החברה בהשכרת מאות דירות לאנשים ולארגונים שאינם עונים כלל על הגדרת הזכאים לדיור ציבורי.

בסרטו של צברי נחשפו דירות עמידר ברמת תחזוקה ירודה שאינה מתאימה למגורי אדם. חלק מהדירות מהוות סכנה של ממש לדיירים, ולכן נסגרו ואינן נמסרות. רמת הניהול של החברה ירודה עד כדי כך, שדוברת החברה אינה מסוגלת לומר מהו מספר הדירות המושבתות שיש ברשותה היום. לדבריה מדובר ב"עשרות דירות", בעוד בכיר לשעבר בחברה מעריך שמדובר ב־150 לפחות.

בעמידר גם לא יודעים, או לא רוצים לומר, מהו משך ההמתנה הממוצע של זכאי לדירה. צברי הראה בסרטו משפחה "מאושרת" הזוכה לדירה 12 שנים לאחר שנמצאה זכאית. אין זה מקרה נדיר, אבל במוסדות הרווחה מעריכים שזמן ההמתנה הממוצע הוא כארבע עד חמש שנים, הרבה יותר מהנסבל, נוכח העובדה שהנזקקים זוכים לתעודת הזכאות רק לאחר מסלול ייסורים ממושך ונזקקים כמעט בכל המקרים לפתרון מיידי.

ועדת אלאלוף, העוסקת בבעיית העוני ואמורה להגיש את המלצותיה בשבועות הקרובים, צפויה להמליץ להגדיל את מאגר הדיור הציבורי ב־1,500 דירות. עלות המימוש של ההמלצה נאמדת על ידי משרד האוצר ביותר משני מיליארד שקלים. באוצר מאוד לא אוהבים את הרעיון, והפקידים מעדיפים להציע לנזקקים סיוע במימון שכר דירה. עד לפני שנתיים היה מדובר בסכום מגוחך שהגיע ל־800 שקל לחודש. בעקבות המלצות טרכטנברג ולחץ של שרי ש"ס בממשלה הקודמת, הועלה הסכום המרבי ל־3,000 שקל לחודש.

קל להבין מדוע מעדיפים הפקידים את סבסוד שכר הדירה. זהו מכשיר תמיכה גמיש: אפשר להתאים את גודל התמיכה לצורכי הנזקק. התמיכה מאפשרת למקבל לבחור במידה מסוימת את מקום מגוריו והוא אינו מחויב למקום שבו קיים דיור ציבורי. בניית פרויקטים של דיור ציבורי, לעומת זאת, יוצרת מרכזי עוני גדולים, שבהם מתפתחת הזנחה סביבתית וחברתית, והם מטילים עול כבד על רשויות הרווחה וחברות התחזוקה הממשלתיות.

אבל ההשתתפות בשכר דירה אינה מתאימה לחלק גדול מהנזקקים, המתקשים לשכור דירה בכוחות עצמם. רבים מהם אינם מסוגלים לפתוח חשבון בנק, ואינם יכולים לגייס ערבויות לחוזה השכירות. מעטים בעלי הדירות שישכירו דירה לנזקק העשוי להתקשות בתשלומי שכר הדירה או בתשלומים נלווים כמו ארנונה, חשמל או ועד בית.

בדיונים שיתקיימו על הרחבת הסיוע לנזקקים לדיור ציבורי צפויים אנשי האוצר להציע אמצעים לשיפור יכולתם של הנזקקים לשכור דירות בעצמם, כגון ערבות מדינה לחוזי השכירות, במטרה להימנע ככל האפשר מבניית דירות בבעלות ציבורית.