Forbes Israel Logo

קריסת מחיר הנפט עומדת לגבות מחיר כבד מהיצרניות שתלויות בזהב השחור

בעוד העולם כולו נאלץ להתמודד עם משבר הקורונה, עבור מדינות הנפט זהו תחילתו של חורף כלכלי שיביא לשינויים פוליטיים עמוקים ולמשבר הומניטרי חריף

מלחמת מחירי הנפט שפרצה בין רוסיה לסעודיה ב-8 במרץ לאחר סירובם של הרוסים לקצץ בייצור שלהם, גררה גם את השחקן השלישי, ארה"ב, לתוך המערבולת הזאת. אם לא די בכך, משבר הקורונה רק מחריף את הבעיה עבור יצרניות הנפט, בשל הצניחה בביקוש לזהב השחור.

הסעודים מזהים מאז תחילת פברואר ירידה קבועה בביקוש העולמי. סוכנות האנרגיה הבינלאומית העריכה ב-15 בפברואר שהביקוש ירד ב-435 אלף חביות ליום. באותם ימים עוד נמכרה חבית ב-54 דולר. הסיבה היתה הצמצום בתעופה העולמית לאחר שהחלו הידיעות בדבר מגיפה שהתפרצה בסין. מאז, הביקוש העולמי צנח בדרמטיות עם ההשבתה כלכלית של רוב מדינות המערב, וההצפה של מאגרי הנפט האסטרטגיים במערב, לאחר שהצטברו כמויות אדירות של נפט ללא ביקוש.

כדי להקדים תרופה למכה ביקשו הסעודים להביא לקיצוץ נרחב בייצור הנפט העולמי. אולם ללא התגייסות רוסית, למהלך כזה יש משמעות מועטה. לאחר שורה של דיונים בשבוע הראשון של מרץ, כשברור כבר שהקורונה מכה קשות בכלכלה העולמית, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה.

הסעודים הענישו את הרוסים

הרוסים טענו שעוד מוקדם לקבל החלטה על קיצוץ, וכדוגמה הביאו את הירידה בייצור הלובי במיליון חביות ליום, בשל מלחמת האזרחים המשתוללת שם. המשבר הכלכלי ברוסיה, בין היתר כתוצאה מהסנקציות האמריקאיות, לא מאפשר לרוסים לוותר על חלק מרווחי הנפט.

הסעודים הזועמים החליטו להעניש את הרוסים ולבצע מהלך הפוך – להגביר את הייצור ולהציף את השוק העולמי. יותר מכך, הסעודים הציעו הנחות נוספות של 6-8 דולר ללקוחותיהם ובכך שלחו את מחיר החבית לדשדש סביב 20 דולר. המהלך הסעודי אילץ את הרוסים להצטרף לבסוף לקיצוץ של 10 מיליון חביות מהייצור העולמי, אולם אפילו לכמות כזאת עוד אין השפעה על המחיר בשל הביקוש הנמוך.

למעשה, ייתכן שיהיה צורך בקיצוץ נוסף בהפקת נפט, משום שכאמור, מאגרי הנפט האסטרטגיים בכל העולם מלאים ואי אפשר לשאוב מיליוני חביות ללא דורש.

מכה לפצלי השמן

63% מהנפט האמריקאי בשנת 2019 הגיע מפצלי שמן. בשנים שחלפו מאז, נע מחיר החבית בין 45-65 דולר, ולא לחינם, משום שבתוך הטווח הזה מצוי מחיר ההפקה הרווחי מפצלי שמן, סביב 49-53 דולר.

צניחת מחיר הנפט מאז 2014 אילצה את מדינות קרטל הנפט אופ"ק לקצץ במכסת הייצור שלהן כדי לשמור על רמת מחיר רווחית. הירידה הדרסטית אירעה בעיקר בזכות הפריצה הטכנולוגית בתחום פצלי השמן בארה"ב, שהפכה את האמריקאים ליצרני הנפט הגדולים בעולם והסירה את התלות של המשק האמריקאי בייבוא נפט כמעט לחלוטין.

שבירת השוק על ידי פצלי השמן יצרה ברית בין רוסיה וסעודיה באשר להפקת נפט. הן העריכו כי אם יציפו את השוק, יצנח מחיר החבית ואיתו תחרב תעשיית פצלי השמן האמריקאית. תעשייה זו נמצאת בנחיתות מובנית מול התעשיות הוותיקות – 9 דולר להפקת חבית סעודית ו-15 דולר להפקת חבית רוסית עד הלקוח, לפי הערכות בלומברג.

פוטין. ניסה להתנגד לתוכנית הסעודית, אך לבסוף נאלץ ליישר קו | צילום: shutterstock

אבל אין זו תחרות עסקית רגילה. עבור החברות האמריקאיות, כל זמן שהן מציגות רווח כלשהו לכל חבית, התעשייה נהנית מיציבות והשוק האמריקאי הרעב לאנרגיה זולה נהנה אף הוא. מהצד הסעודי והרוסי, כמו גם עבור רוב המדינות העשירות בנפט, התקציב הלאומי נשען במידה רבה על רווחי הנפט, ועל כן מאזן חיובי לחברות הנפט הלאומיות אינו מספיק. בעבר, התקציב הסעודי היה מבוסס, למשל, על מחיר שנתי ממוצע של מעל 80 דולר לחבית, כדי לעמוד במסגרת התקציבית.

במילים אחרות, כדי לשבור את תעשיית פצלי השמן האמריקאית, נזקקו הרוסים והסעודים להקריס את מחיר החבית בצורה חדה ולהפוך אותה ללא משתלמת ליצרנים האמריקאים, כשבדרך הם סופגים הפסד הכנסה קשה ביותר, כהשקעה לעתיד.

זעזועים ליצרניות הנפט

הם אכן ניסו זאת בשנים 2015-2016, כשהמחיר הנמוך ביותר לחבית באותם ימים היה בפברואר 2016 – כ-37 דולר. אולם התעשייה האמריקאית הוכיחה חיוניות, חלק מהחברות נרכשו על ידי שחקנים חזקים, ואופ"ק והרוסים נאלצו לסגת ממגמת הצפת השוק ולאפשר למחיר לטפס ל-50 דולר ויותר.

הפעם, כשהמחיר כבר צנח לראשונה בהיסטוריה מתחת לאפס, הספיק לטפס מעט מאז, אך עדיין נמצא ברמות הנמוכות ביותר אי פעם (שמשתוות רק למחירים של סוף 1998) גם תעשיית פצלי השמן לא תשרוד ללא התערבות ממשלתית.

המשבר של 1998-1999, שנמשך למעשה עד להתאוששות בעקבות המלחמה העיראק ב-2003, גרם לזעזועים רבים בקרב יצרניות הנפט החשובות. רוסיה הכריזה על חדלות פירעון ונכנסה למערבולת כלכלית ופוליטית שהובילה לעלייתו של ולדימיר פוטין לשלטון. בוונצואלה היה זה הוגו צ'אבז שניצח בבחירות לנשיאות והנהיג משטר סוציאליסטי רדיקלי. במקסיקו הסתיים שלטון של 71 שנים של מפלגת ה-PRI בשל שילוב של משבר מוניטרי עם הצניחה ברווחי הנפט, ובאיראן פרצו מהומות סטודנטים קשות.

מאחר שמחיר החבית אינו צפוי לעלות בצורה דרמטית בתקופה הקרובה, כל זמן שמשבר הקורונה לא הסתיים והכלכלה העולמית לא מתחילה להתאושש, הפגיעה הכלכלית במדינות יצרניות הנפט עשויה להיות קטלנית ביותר, ולצד משבר הומניטרי תביא גם למשבר פוליטי.

ונצואלה, לוב ועיראק בסיכון גבוה

המדינות שפוטנציאל הפגיעה שלהן הוא הגבוה ביותר הן אלה שבהן היקף ייצור הנפט לנפש הוא הגבוה ביותר ביחס לתוצר לנפש, כלומר, שהתלות שלהן בנפט היא הגבוהה ביותר.

לא מעט מדינות שנמצאות במערבולת פנימית כמו ונצואלה, לוב ועיראק מצויות בראש הרשימה. כווית היא דוגמה למדינה שתלויה מאוד ברווחי הנפט, אך עם זאת, נהנית מעושר רב שצברה לאורך השנים – עושר שיאפשר לה לשמור על יציבות כלכלית לאורך זמן.

המדינות בעלות התלות הגדולה ביותר במחירי הנפט |תמונות: shutterstock

אנגולה היא מדינה שרק ב-2017 נפרדה מהנשיא, דוס סנטוס, ששלט 38 שנה והמערכת הפוליטית שלה עדיין רגישה.

באלג'יריה נפרדו רק לפני שנה מהנשיא בוטפליקה ששלט במדינה 20 שנה ביד ברזל. איראן ורוסיה סובלות לצד הירידה בשווי הנפט גם מסנקציות אמריקאיות ואירופאיות קשות, שמכות בכלכלה המקומית ללא רחם.

בולטת בתחתית הרשימה היא כמובן ארה"ב, שמצד אחד מחיר נמוך לחבית פוגע בתעשיית פצלי השמן שלה, אולם מהצד השני, הוא מקל רבות על הכלכלה המקומית ובכך נוצר איזון מסוים.

במשך יותר מעשור, מפרוץ המלחמה האמריקאית בעיראק ב-2003 ועד 2014, נהנו יצרניות הנפט מבוננזה בלתי נתפסת – טריליוני דולרים עודפים עברו מידיים מערביות למדינות אופ"ק, רוסיה ואחרות תמורת אותה סחורה – ותרמו לשורה ארוכה של אירועים וזעזועים בעולם, כגון המשבר הפיננסי של 2008, שהושפע לא מעט מיוקר הנפט שהרקיע באותה שנה לשיא של 147 דולר לחבית.

אסון בממדים היסטוריים

ייתכן שאובדן ההכנסות מהנפט מוביל לכך שהרוסים והאיראנים מורידים פרופיל במתרחש באידליב הסורית, בהשוואה לטורקים שמזרימים פנימה כוחות בהיקף עצום. הטורקים גם זכו להצלחות בשדה הקרב הלובי בימים האחרונים, כשבצד השני תומכים בין היתר הרוסים.

עשור הזהב של מדינות אופ"ק הסתיים וכעת רבות מהן עומדות בפני תהום | צילום: shutterstock

הכסף הזה גם תרם למימון אדיר של הטרור העולמי, לכל אורך אותו עשור, ולמימון אירועי האביב הערבי מאז 2011, שהביאו למותם של יותר ממיליון בני אדם, לקריסה של משטרים ולתהפוכות פוליטיות רבות.

כספי הנפט יצרו ציר מדינות אנטי-מערבי באמריקה הלטינית בהובלתו של הוגו צ'אבז, תדלקו את מהלכיו של נשיא רוסיה פוטין להחזרתה של ארצו לצמרת המדינית העולמית (כולל מלחמות נגד שכנותיו). כל זאת בזמן שהמערב מתקשה להתאושש מהמשבר הכלכלי.

בשנים האחרונות, חרף הירידה הקבועה במחיר, נמשכה האלימות מצד המדינות העשירות בנפט, כשהן נשענות על הרווחים העצומים שגרפו בעשור הזהב שלהן. המשבר הנוכחי הוא ככל הנראה חמור יותר מזה שחוו ב-1998 ועל כן משבר הנפט החמור בהיסטוריה מזווית הראייה של יצרניות הנפט. הפעם ברור שהתאוששות, אם תבוא, תהיה מתונה יותר מזו שאירעה ב-2003. יצרניות שלא השכילו לגוון את הכלכלות שלהן, כפי שעשתה למשל בחריין, עומדות בפני אסון כלכלי בממדים היסטוריים.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן