ד"ר חדוה בר ממשיכה ליישם את מסקנות ועדת שטרום להגברת התחרותיות במגזר הבנקאות והפיננסים. היא הקלה את הדרישות הרגולטוריות הכבדות ואת החסמים על גופים המעוניינים להיכנס לענף הבנקאות והאשראי, ואף העניקה רישיון סולק לשני גופים חדשים – קוארדקום וטרנזילה. בשנה הקרובה היא צפויה, כנראה, לאשר בנק דיגיטלי חדש בישראל.
לבר (50) תואר ראשון ושני בכלכלה ומדע המדינה ותואר דוקטור בכלכלה בנושא "שוק הכספים וממשל תאגידי", כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
לכלכלה צריך לחנך
מה הייתי רוצה לשנות בארץ: "חינוך למוּדעוּת פיננסית. בעבודתנו בפיקוח על הבנקים אנו פוגשים אנשים רבים שהסתבכו כלכלית, מפני שלא הבינו את משמעות החלטותיהם. לדוגמה, צעירים או מעוטי הכנסה שנטלו הלוואות גדולות, נקלעו לקשיים, וכתוצאה מכך נאלצים להתמודד עם חובות שמשנים לרעה את מהלך חייהם במשך שנים רבות. דוגמה אחרת נוגעת לנשים, שבני זוגן הפעילו נגדן אלימות כלכלית, והן אף הגיעו למקלט לנשים מוכות, אך אין להן יכולת להיחלץ ממצבן ולהתחיל מחדש בגלל התלות הכלכלית והיעדר ידע פיננסי בסיסי. חינוך אפקטיבי ומקיף דורש זמן וכרוך בהשקעה גדולה ומתמשכת, ולכן אני סבורה כי יש להקצות לנושא תקציבים ולתת לו עדיפות במסגרת תוכנית הלימודים הפורמלית של משרד החינוך".
דמות מעוררת השראה: "אבי, יעקב בר טוב (לשעבר בחבוט). הוא נולד עשירי למשפחה 11 ילדים, התייתם משני הוריו בגיל 17 וגדל אצל אחיותיו. למרות נקודת מוצא זו הוא האמין שהכל תלוי בו, ואם ישקיע, בפרט בהשכלה, דבר לא יעמוד בדרכו.
"אבי בחר ללמוד פיזיקה – הוא נאלץ להתחיל את לימודיו בתיכון ערב, שכן לאחר לימודי בית ספר יסודי יצא לעבוד – ולימים נעשה פרופסור לפיזיקה גרעינית. הוא נמנה עם מקימי אוניברסיטת בן גוריון בנגב, הקים בה את המכינה הראשונה לתלמידים ללא בגרות כדי לתת להם הזדמנות, והאמין שאפשר ללמד כל אחד מתמטיקה ופיזיקה ברמה של חמש יחידות.
"סיפור חייו של אבי הוא סיפור על מוביליות חברתית, והוא מעיד כי גם אלה שגורלם לא שפר עליהם ושהתחילו מעמדת נחיתות, יכולים להגיע להישגים אם יאמינו בעצמם, יגלו סקרנות וישקיעו".