עומר ערד

במהלך צלילה בטיול בסרי-לנקה אירעה תקלה בציוד של עומר ערד ומנעה מאוויר להגיע ממיכל החמצן לפיו. במזל רב הצליח להיחלץ מהסיטואציה, אך החוויה הטראומטית ליוותה אותו. בעקבותיה פיתח ערד צמיד מצוקה מיוחד לצוללנים, שמטרתו לאותת לשותף הצלילה במקרה של מצב חירום.

היום, כאחד החוקרים הצעירים ביותר במעבדת המחקר של IBM, ערד עומד בראש הפיתוח של מוצר להצלת חיי אדם בסביבות חיים מסוכנות, שהחל להיות משווק לפני מספר חודשים. "מאז מתמיד התעסקתי שעות על גבי שעות עם מחשבים", מספר ערד, שגדל בחיפה, שם סיים בבית הספר הריאלי העברי 10 יחידות לימוד במחשבים. בצבא שירת כלוחם על ספינת טילים של חיל הים, בתפקיד בקר שליטה ובקרה טקטית. "הייתי אחראי על כל מערכות הקשר והלוחמה האלקטרונית ובמקביל על בניית התמונה הימית במערכות השונות של החיל", הוא מספר.

ערד, שגם הספיק לסיים מאז לימודי מדעי המחשב בטכניון, נכנס למעבדת המחקר כשהוא עוד סטודנט לתואר ראשון, בזמן שמרבית העובדים במעבדה הם מצטייני תואר שני או דוקטורנטים. לפני שהגיע למעבדה ובזמן התואר, לקח ערד הפסקה ונסע להתמחות בפאלו אלטו, שם עבד ב-Check הישראלית (אפליקציה סלולרית לניהול פיננסי), שנמכרה ב-2014 ל-Intuit ב-360 מיליון דולר.

הפרויקט שאותו מוביל ערד ב-IBM יאפשר למנהלי בטיחות במקומות עבודה, כמו שדות קידוח, אתרי בנייה, מפעלים של התכת מתכת ועוד, להיות ערים לסכנות שעלולות להופיע במהלך העבודה. הפתרון: סנסורים על הציוד (למשל על הקסדות) שינטרו את המצב הפיזיולוגי ובאמצעות טכנולוגיות IOT יחברו אותו אל רשת מעקב. הסנסורים יכולים לזהות את רמת העייפות באמצעות מדידת דופק וטמפרטורה של הגוף ומידע על מספר שעות השינה שאותו מזין העובד. הסנסורים יכולים גם לזהות ולדווח על נפילה או התעלפות.

הימצאותם של הסנסורים האלה בסביבות עבודה מסוכנות היא רק ההתחלה, בעיניו של ערד. "בהמשך הם יוכלו להיות לעזר בבתי חולים ובבתים של בני הדור השלישי", הוא אומר.