עדי חנוכה, בשלבי סיום דוקטורט בהנדסת חשמל, היא חוקרת מאיצי חלקיקים – מתקנים המאפשרים האצת חלקיקים סאב-אטומים (על פי רוב אלקטרונים) למהירות האור, ועל ידי כך מאפשרים יצירת אנרגיה. "מאיצי חלקיקים הם מכשירים הנמצאים בכל מקום סביבנו", מספרת חנוכה, "הם משמשים אותנו במגוון תחומים כגון שיקוף לצורכי בטחון ואבטחה, שיקוף לצורכי אבחון רפואי (X-ray), הקרנות נגד גידולים סרטניים, קטילת חיידקים בתעשיית המזון, אטימת שקיות אוכל, ועוד". על אף חשיבותם של מאיצי החלקיקים, אחד האתגרים המרכזיים הוא גודלם העצום – החל מגודל של חדר ועד לגודל של עיר קטנה (לדוגמה המאיץ המפורסם בסרן שבשוויץ). על רקע זה ניתן להבין את חשיבותו של המחקר של חנוכה.
שאיפתה של חנוכה במסגרת עבודת הדוקטורט שלה היא להקטין מאיץ חלקיקים לגודל של מילימטר, ואת המכונה המכילה אותו לגודל של פחית משקה. האפשרות שהמכשיר יהיה נייד, קטן, זול וזמין מולידה השלכות שהן לא פחות מאשר דרמטיות. "הדבר ינגיש את מאיץ החלקיקים למגוון שימושים וקהילות שכרגע רואים בו טכנולוגיה שאינה ברת השגה, כמו מפעלים קטנים, קהילות עניות, מדינות עולם שלישי, ואפילו מוסדות מחקר בישראל, שכרגע אין באפשרותם לממן מאיץ חלקיקים". אחד מהם הוא הטכניון, המוסד שבו חנוכה חוקרת.
מכשיר נוסף שפיתחה חנוכה, בשלב מוקדם ביותר בקריירה שלה, מאפשר אבחון מחלות באמצעות עפעוף. "ישנם רופאי עיניים הטוענים כי ניתן לאבחן מחלות נוירולוגיות, אוטואימוניות כגון פרקינסון, או מחלות עפעפיים באמצעות ניתוח העפעוף, אך אין כיום כלי מדעי שיודע לכמת את תנועות העפעפיים ולאבחן אותן. פיתחנו בטכניון משקפיים מיוחדים שאותם אנחנו מנסים כיום בבית החולים העמק בעפולה, ובאמצעותם אני יכולה להגיד לך כמה פעמים עפעפת, מה היה המִפתח, וכמה זמן לקח כל עפעוף. את הנתונים הפיזיולוגיים האלה ניתן להשוות למדדים של מחלות שונות, וכך לאבחן מחלות בשלב מוקדם שלהן", מספרת חנוכה.
את שירותה הצבאי העבירה בחיל המודיעין וסיימה קורס קצינים בהצטיינות. כסגן פיקדה חנוכה על 40 חיילים וזכתה בפרס הצטיינות במילוי תפקידה.
במהלך הקריירה האקדמית הקצרה שלה כבר הספיקה חנוכה לזכות בלא פחות מ-30 תארי הצטיינות. במהלך לימודיה ייצגה את ישראל בשני כנסים בינלאומיים חשובים: טקס חתני פרס נובל, שאליו נשלחה כמדענית צעירה וכנס קלינטון ליזמות חברתית (CGIU).