שי (שאת שם משפחתו לא ניתן לפרסם בשל תפקידו הצבאי) עלה ארצה לבדו כדי להתגייס, החלטה שקיבל כבר במהלך לימודי התיכון שלו. עד לעלייתו עבד בחברה של אביו המתכנת, למד שפות תכנות והוביל פרויקטים מגוונים. "עוד בארה"ב חלמתי ללכת לסיירת, אז המצאתי לעצמי אימונים והתאמנתי לפני שבאתי. עברתי גיבוש מטכ"ל, אבל בו בזמן גם קיבלתי זימון לקורס טיס. זרמתי. אני מרוצה ממה שיצא בסופו של דבר", מתגאה הטייס והמתכנת.
חלק מהלימודים בקורס טיס נעשים על גבי סימולטור, שבאמצעותו לומדים החניכים את מקצועות הטיס. הסימולטורים שעליהם התאמנו שי וחבריו היו חדשים והתגלו בהם תקלות. "המאמן פנה למפקד שלי עם הצורך בפתרון לבעיה ובאותו רגע חיפשתי משהו שבו אוכל להתבלט בקורס ומשהו שאוכל להתעסק בו, כי תכלס, קצת השתעממתי", מספר סגן שי, שהיה אז במהלך לימודי התואר במתמטיקה ובמדעי המחשב, במסגרת קורס הטיס.
אחת הבעיות היתה שלא היתה דרך מסודרת לתיעוד התקלות בסימולטור עצמו. "שמעתי את השיחה במקרה, וידעתי שאני יכול לעשות משהו מעניין", אומר שי. "עשיתי דברים דומים לפני שהתגייסתי. פניתי למפקד, וקיבלתי אישור לפעול. בהתחלה הבכירים בחיל לא כל כך תמכו בזה, הם רצו גוף רשמי שייקח אחריות על הטיפול בבעיה ולא ילד בן 20. אבל אחרי שכל כמה שבועות הצגתי את ההתקדמות שלי למאמן, ובאיזשהו שלב גם לחברה בקריה ולקצינים הבכירים אצלנו, הם השתכנעו, כי המוצר שהראיתי להם היה ברמה גבוהה".
העובדה כי סגן שי הוא אחד מ"הלקוחות" של הסימולטור, הועילה במקרים רבים להבין את הצרכים המדויקים של החניכים ולייעל את המוצר. שני האפיקים האלו, טיס ותכנות, מתבטאים גם בחלומותיו של סגן שי לעתיד: "אני חולם להיות טייס מבצעי. יש לי עוד שנה וחצי של הכשרות, ועל זה אני מסתכל. בהמשך כנראה שגם אתעסק בתכנות. אני נהנה ממנו, ובעתיד אני רוצה להקים איזשהו סטארט-אפ".